לפיד לעובדי כיל השובתים: "שנתניהו יתחפש למישהו שאכפת לו ממשהו חוץ מעצמו"
ביום ראשון ייכנסו לתוקף מכתבי הפיטורים של עובדי המפעלים בנגב, ויו"ר יש עתיד הגיע לחגיגות פורים במאהל המחאה: "נתניהו, במקום לנסוע לוושינגטון, תפעיל את מניית הזהב". עובדים זועמים אחרי כישלון השיחות עם ההנהלה: "עד עתה המחאה שלנו הייתה מתורבתת, אבל עכשיו נהיה אגרסיביים"
משבר הפיטורים הצפויים במפעלי כיל בנגב: בעקבות התפוצצות המו"מ בין ההנהלה להסתדרות הגיע היום (ה') יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לתמוך בעובדים השובתים, שערכו חגיגת פורים עצובה במאהל המחאה בבאר שבע. על רקע דרישת העובדים מהממשלה להתערב במשבר אמר לפיד: "יש לי הצעה, שליום אחד ראש הממשלה בנימין נתניהו יתחפש למישהו שאכפת לו ממשהו חוץ מעצמו, ככה אפשר יהיה למנוע את המשבר: תפעיל את מניית הזהב ותודיע להנהלה שהיא לא תקבל את הזיכיון אם לא תמנע את הפיטורים".
המוחים מחאו לו כפיים וקראו "ביבי הביתה", ולפיד הוסיף: "אל תיסע לוושינגטון. בוא לפה, תעשה את עבודתך ותמנע את הפיטורים האלה. ואם יום אחד אתה משחק מישהו שאכפת לו, תטפל בפריפריה שבה אתה לא מטפל כבר שנים. אני אומר לנתניהו: אם הוא לא מוכן לעשות את העבודה שלו, אנו נעשה זאת במקומו. את הפיטורים אנו נמנע. אנו איתכם ולא נעזוב אתכם עד שהפיטורים יתבטלו".
עם לפיד הגיע שר הרווחה לשעבר ח"כ מאיר כהן, בעבר ראש עיריית דימונה, שהוסיף: "כתושב הנגב, המאבק הזה יצטרך לעלות מדרגה. הוא על עתידו של הנגב. נביא לכאן את ראשי הרשויות וכל המפעלים ונסגור את הנגב. רק מי שגר כאן מבין".
חיים ילין, ראש מועצת אשכול המתמודד ברשימת יש עתיד: "נעמוד פה כצוק איתן מול הקסאם הכלכלי הזה. הגיע הזמן שיתייחסו לא רק לעובדים. המחצבים של מדינת ישראל של העם ולא של הטייקונים. ועל זה נילחם".
יוגב בנישתי (33), אב לשלושה ילדים - בני 7, שנתיים ושנה - העובד במפעל תרכובות ברום, סיפר: "זה חג פורים עצוב. אנחנו חודש בבית ויש חוסר ודאות גדול. אבל באיזשהו מקום אנחנו מאוד חזקים ומאוחדים במאבק. זה לא מאבק לשיפור תנאי ההעסקה אלא מלחמה על העתיד שלנו. זה לא חג רגיל בשבילנו. החודש הזה לא תיכנס לנו משכורת אז אנחנו נאלצים להדק את החגורה. עוצרים תשלום למשכנתאות. אבל אנחנו עושים הכול כדי שהילדים לא ירגישו כלום".
העובדים: נשבית את הדרום, מאשדוד לאילת
אתמול הביעו עובדי החברה פסימיות לגבי אפשרות של הפסקת השביתה, ביטול מכתבי הפיטורים והשגת פתרון למשבר. ציון לביא, שהמשבר יכפה עליו לסיים 33 שנות עבודה בתרכובות ברום, סיפר: "המו"מ נתן רוח גבית למאבק ולסיום השביתה אבל מסתבר שההנהלה לא זזה צעד אחד קדימה. הם רוצים שכל החלטה של פיטורים תהיה באחריותם הבלעדית".
המו"מ עלה על שרטון לאחר שההנהלה הקצינה את עמדותיה והבהירה שהיא לא מתכוונת לחזור בה מפיטורי העובדים שאמורים להיכנס לתוקף ביום ראשון. מוקדם יותר חזרה ההסתדרות וקראה לנתניהו, המכהן גם כשר האוצר, להפעיל את מניית הזהב של המדינה בכיל באופן מיידי.
בינתיים ביקשה הנהלת כיל מעובדי החברה השובתים להחזיר את כלי הרכב שברשותם, משום שאלו ניתנו להם במסגרת עבודתם. ההנהלה איימה לנתק את הדלקן, ורק לאחר מכן החזירו כל העובדים את מכוניותיהם.
אבל העובדים מתעקשים שאין להם כוונה להישבר. "עד שההנהלה לא תרד מהעץ לא יהיה שום משא ומתן", אמר נפתלי בן הרוש, ממפוטרי תרכובות ברום. "היא צריכה להבין שפיטורי עובדים לא יהיו. הם פשוט מנסים למשוך כמה שיותר. המשא ומתן לא יכול להתנהל תחת חרב שלופה על צוואר העובדים. השביתה הזו תלך ותחמיר. אנחנו עד היום הפגנו בצורה מכובדת ומתורבתת, אבל אנחנו הולכים להיות הרבה יותר אגרסיביים. אם נצטרך לשלוח צוותים ללונדון לבית של עידן עופר, נעשה זאת. אנחנו מקווים שראש הממשלה יוציא את העגלה הזאת מהבוץ. אם הוא לא יעשה זאת - זה יתבטא בבחירות".
מהנהלת כיל נמסר אתמול: "הופתענו לשמוע מהתקשורת שוועד העובדים שוב פוצץ את המו"מ ובחר בנתיב חד-צדדי כדי לכפות בכוחניות את דרישותיו במקום להגיע לפתרון במסגרת מו"מ והידברות. הוועדים נכנסו למו"מ כחלק ממשחק הטעיה והם יוצאים ממנו לאחר שההצגה הסתיימה. החלטות הוועד פוגעות בכל עובדי החברה הנאלצים לשבת בבית ללא משכורת, ובעיקר הן יובילו לכך שראשוני העובדים הפורשים עלולים למצוא עצמם, החל מיום ראשון, ללא חבילת הפרישה הנדיבה שמציעה ההנהלה, המהווה רשת ביטחון והבטחת הכנסה קבועה ברמה של פי שניים מהמשכורת הממוצעת במשק".
המחאה של העובדים נמשכת לאורך כל השבועות האחרונים, וכללה הפגנות וחסימת צירים במקומות שונים בנגב, בין היתר בבאר שבע, בערד, בדימונה ובצומת בית קמה. עמדת הפתיחה של ההנהלה במשא ומתן הייתה כי יש להוציא לפרישה מוקדמת 80 עובדים שגילם מעל 50, בתנאי פרישה מועדפים ותוך שמירה על זכויות פנסיוניות, כאילו העובדים פרשו בגיל 67. כמו כן, ביקשה ההנהלה לפטר 60 עובדים נוספים בתנאים מועדפים.
עוד ביקשה ההנהלה להפחית 80 מיליון שקל מהוצאותיה על ידי צמצום ההטבות השונות שמהן נהנים העובדים, כמו נסיעות לחו"ל, אירועים חברתיים ונשפים. זאת לצד צעדים ארגוניים נוספים, כמו איחוד חדרי בקרה ופעילויות לוגיסטיות, הצפויות להביא לדרישה לפיטורים נוספים בשנתיים הקרובות.
"להנהלה לא אכפת מה קורה מסביב", מסכם יהודה סרור, שעבד 31 שנים בברום. "הייתי אופטימי כששמעתי שהם הולכים למשא ומתן. רציתי שייראו שהעובדים באמת נחושים לא לתת להנהלה לפגוע באלה שאמורים להיות מפוטרים. אבל הם הגיעו למו"מ עם ידיים כבולות מראש. אני לא מצליח להבין מה הממשלה עושה. בסוף היא תצטרך לדאוג לאנשים האלה שיהיו מובטלים".
לפנייה לכתב/ת 
