האישה הערביה חסרה בהיי-טק הישראלי. דעה

משחר האנושות ועד היום מתמודדת האישה עם אפליה מגדרית מבחינה תעסוקתית, כלכלית וחברתית. אמנם בשנים האחרונות חל שינוי וכיום יותר ויותר נשים משתלבות במעגל התעסוקה. אלא שעדיין, אפילו בישראל של היום, הן מייצגות רק 57% מהנשים היהודיות. בקרב הנשים הערביות, המהוות אוכלוסייה מוחלשת בתוך מיעוט אתני בישראל - המציאות אף קשה כפליים, שכן הן מתמודדות עם שני סוגי אפליה: גם אפליה מגדרית על רקע היותן נשים, וגם אפליה לאומית על רקע היון ערביות.

לטורים אורחים נוספים בערוץ קריירה :

• ערביות רוצות לעבוד - אז תנו להן. דעה
• שיעור התעסוקה של נשים ערביות: 22.6% בלבד
• 5 שקלים לשעה: אפליית נשים ערביות בעבודה
  

בפועל, רק 27% מהנשים הערביות עובדות בישראל. נתון זה הוא אחד הגורמים לכך שיותר מ-50% מהאוכלוסייה הערבית בישראל חיה מתחת לקו העוני, ושהכנסתה הממוצעת של משפחה ערבית בישראל היא כ- 42% פחות ממשפחה יהודית.

התנגשות ציפיות

לא ניתן לתלות את נתוני האבטלה של הנשים הערביות בהיותן לא משכילות, שכן כיום קרוב ל-50% מהאקדמאיים הערבים בישראל הן נשים. באופן פחות מפתיע, כ-50% מהן בוחרות ללמוד תואר ראשון בחינוך והכשרה להוראה - ונמנעות מלפרוץ מחסומים ומוסכמות ולנסות להשתלב בתעשיית ההיי-טק.

הטכניון בחיפה. מגלה נתונים המצביעים על שינוי אמיתי שמתחולל בחברה הערבית בישראל(צילום: אבישג שאר-ישוב)

אחת הסיבות העיקריות לכך היא, שהחברה הערבית בישראל עדיין אינה חשופה מספיק לתחום ההיי-טק. זהו תחום שמאופיין כמקצוע גברי, שבו שעות העבודה ארוכות ואינן שגרתיות. בנוסף לכך, גם המדינה אינה מספקת תנאים שיעודדו נשים ערביות לצאת לעבוד. אזורי ההייטק רחוקים מכפרים ערביים בפריפריה, ולכן, בהתחשב גם בתחבורה מסורבלת, הדבר דורש נסיעות ארוכות.  

ההשקעה הכרוכה בכך מתנגשת עם ציפיות החברה הערבית מהאישה, להיות אחראית על גידול הילדים והדאגה למשפחה. מאחר שהאישה אינה האחראית על פרנסת המשפחה, היא תחכה עד למציאת המשרה המתאימה, ולכן התסריט הידוע ברוב המקרים הוא השתקעותה בבית או פנייתה לתחום אחר - לרוב הוראה, כברירת מחדל.

מעבר לכך, תעשיית ההיי-טק הישראלית מבוססת רבות על שיטת "חבר מביא חבר". השיטה טובה ויעילה למעסיק - עלויות הגיוס נמוכות ואין השקעה גדולה במשאבים לאיתור מועמדים איכותיים. הבעיה טמונה בכך שהערבים בחברות ההייטק מהווים רק 1.8% מהעובדים, ואחוז ייצוגן של הנשים הערביות בתעשייה שואף לאפס. כפועל יוצא מכך, מהנדסים ערבים נזרקים מחוץ למעגל, על אף קיומן של אלפי משרות פנויות בהייטק הישראלי.

הטכניון כבשורה חיובית

מההיבט החיובי ניכר שיפור משמעותי בשנים האחרונות בחיבור המגזר הערבי למקצועות הטכנולוגיה, ומספר הסטודנטים בתארים אלו הולך וגדל. בטכניון, למשל, אחוז הבוגרים הערבים לשנת 2014 הכפיל את עצמו מ-2001 ועמד על 21% מכלל הבוגרים, כש-48% מתוכם נשים.

לצד מתן פתרון לצרכים בסיסיים כמו הקמה ושיפור תשתיות - והרחבת והנגשת התחבורה הציבורית לכפרים ערביים - יש לפעול למציאת יוזמות מקוריות שמותאמות לאישה הערבית. פיתוח הפריפריה וייצור הביקוש גם עבור המגזר הערבי, הוא, בראש ובראשונה, מה שיביא את הנשים למעגל התעסוקה בהייטק.

דוגמא אחת לכך היא גן התעשייה בנצרת, שהביא חברות הייטק כדוגמת אמדוקס, גליל סופטוויר ועוד. דוגמא אחרת היא תוכנית ייעודית לסטודנטיות ערביות בטכניון, שמעודדת אותן להפוך ליזמיות טכנולוגיות.

אסיים בפנייה לנשים הערביות הצעירות: הייעוד שלכן בחיים אינו לרצות את החברה. אל תפחדו להגשים את עצמכן, העזו ואל תתנו למכשולים לגרום לכן לוותר על מטרותיכן. תשברו את החסמים ואת הסטריאוטיפים. בידיכן להוביל את החברה הערבית בישראל לגבהים שטרם הכירה. יש לכן את היכולות והכישורים לעשות זאת.

הכותבת היא מנהלת השמות במענטק, פרויקט לשילוב מהנדסים ערבים בהייטק הישראלי