אכלה לוקש: האם יונייטד טעתה עם די מריה?
אחרי שנהנה מהעונה הטובה בחייו בריאל מדריד וכשבארגנטינה בוחרים בו במשאלי סיכום השנה לפני ליונל מסי, הגיע "האטריה" למנצ'סטר יונייטד על תקן מושיע. לאחר פתיחה חיובית, באולד טראפורד לא מפסיקים לשאול: על זה הוצאנו 60 מיליון ליש"ט?
"מנצ'סטר יונייטד משקיעה בשחקנים צעירים - אנחנו יודעים בדיוק במה אנחנו טובים", הכריז סר אלכס פרגוסון בגאווה בעודו עומד על פודיום הנואמים בטקס בחירת מצטייני העונה בפרמייר-ליג לשנת 2012. היה זה ב-14 במאי, יום אחרי שהפסיד את האליפות למנצ'סטר סיטי בסיומת הדרמטית ביותר שזכורה בכדורגל האנגלי לדורותיו. הסקוטי, אחד שיודע מה זה לקחת תארים רגע לפני הגונג האחרון, היה הפעם מעברו השני של המתרס, אוחז בטרנזיסטור על כר הדשא באצטדיון האור של סנדרלנד, ואז שומע את הצעקה "אגוארוווווו!" ומבין ש"השכנים הרועשים", כהגדרתו, חטפו לו את הצלחת מבין הידיים.
"אנחנו לא כמו מועדונים אחרים שמסוגלים להשקיע הון עתק על כוכבים מוכחים. אין לנו יכולת לעשות דבר בנוגע לכך", נותר הסקוטי בשלו, משוכנע בצדקתו, ומה זה משנה ששלושה שבועות קודם לכן יונייטד הוכתרה זו השנה השמינית ברציפות כקבוצת הכדורגל העשירה בעולם ע"י המגזין הכלכלי הנחשב 'פורבס'. "כולם יודעים שסיטי תשלם כסף מטופש ומשכורות מגוחכות", המשיך. "לעומתם, אנחנו נצרף שחקנים למועדון מהסיבות הנכונות ונשקיע באלו שיהיו איתנו שנים רבות. אלו שיגבשו את הזהות של המועדון ויגרמו לאוהדים להתרגש. אנו גאים במה שאנחנו ונמשיך באותה הדרך".
שנה אח"כ פרגי נופף לשלום ופרש לגמלאות, ולא חלף זמן רב עד שדרכו נזנחה. עונה אחת כושלת הספיקה כדי להפוך את "תיאטרון החלומות" לתיאטרון של פאניקה והובילה למסע הרכש השני בגודלו אי פעם של מועדון כדורגל בחלון העברות בודד. 160 מיליון ליש"ט הוציאו השדים האדומים בקיץ האחרון (רק ריאל מדריד בזבזה יותר – 194 מיליון ליש"ט ב-2010) כדי לפתוח את העונה בחוסר איזון משווע בין חוד איכותי ועמוס בכוכבים לבין יתר המערכים על המגרש, שסבלו מדלילות ניכרת לעין. לו היו שואלים את סר אלכס, סביר להניח שרוב הסכום היה נכנס לקטגוריה של "כסף מטופש".
"כרגע יש לנו חמישה מספרי 9 וארבעה מספרי 10, אבל לצידם חסרים לנו שחקני כנף שיוסיפו לנו עומק להתקפה", טען באוגוסט לואי ואן חאל, אחרי פתיחת עונה איומה של 2 נקודות בשלושת מחזורי הליגה הראשונים ו-4:0 משפיל בגביע הליגה מול מילטון קיינס דונס מהליגה השלישית. המנג'ר מיד חידד את דבריו: "אין לנו שחקני כנף ברמה הגבוהה ביותר, כמו כריסטיאנו רונאלדו או אנחל די מריה. כתוצאה מכך, אני נאלץ לשחק בסגנון שונה – ואת התוצאות ראיתם במו עיניכם".
המסר הגיע לקברניטי המועדון וכעבור זמן קצר קיבל ההולנדי את מבוקשו, כשדי מריה נרכש מריאל מדריד תמורת 59.7 מיליון ליש"ט, במה שנחשבת להעברה הגדולה ביותר בתולדות הליגה האנגלית. "יונייטד זו הקבוצה היחידה שהייתי מוכן לעזוב את ריאל מדריד בשבילה", אמר הארגנטינאי עם הצגתו באולד טראפורד. כה בטוח הוא הגיע לממלכה, עד שבחוזהו הוכנס סעיף בונוס בגובה 4 מיליון ליש"ט במקרה שיזכה ב"כדור הזהב".
תג המחיר העצום של "האטריה" גרר, כצפוי, גל בלתי מבוטל של ביקורות, כשהטענה העיקרית האשימה את יונייטד בעסקה נוספת שנבעה מפאניקה. די מריה מצידו הביא עמו לאנגליה לא מעט קבלות: עונת שיא אישית שכללה 11 שערים ו-22 בישולים בכל המסגרות (הכי הרבה בליגה הספרדית – 17), תואר "איש המשחק" של גמר ליגת האלופות והופעה מצוינת במונדיאל בברזיל, כשבארגנטינה, שבחרה בו לכדורגלן השנה ב-2014 על חשבון ליונל מסי, מוכנים להישבע כי אילולא היה נפצע בטרם משחק הגמר, הגביע בחיים לא היה מגיע לידיה של נבחרת גרמניה.
לכך אפשר להוסיף גם את מילותיו של מאמן אתלטיקו מדריד, דייגו סימאונה, ששישה ימים קודם לכן שיבח את די מריה, אז עוד בריאל, לאחר שזה נכנס כמחליף ותרם בישול ב-1:1 מול הקולצ'ונרוס בסופרקופה הספרדי. "המשחק השתנה כשאנחל נכנס. זה מובן מאליו, כיוון שמדובר בשחקן הטוב ביותר שלהם", הפתיע צ'ולו וגיבה את דבריו גם כשלאוויר נזרקו שמות כמו רונאלדו ובייל: "די מריה הוא השחקן שסביר להניח ייצור הזדמנויות בחלק המגרש של הקבוצה היריבה".
הכי קרוב לרונאלדו, למשך חודש
בשבועות הראשונים של העונה, די מריה היה על תקן משב רוח מרענן בפרמייר-ליג ובטח עבור אוהדי יונייטד בפרט, שלא זכו לראות שחקן כה מלהיב מאז הימים שכריסטיאנו רונאלדו היה מלהטט בכדור ומשטה במגינים סמוך למושבים באולד טראפורד. הארגנטינאי גם דיבר במספרים ובשש ההופעות הראשונות שלו במדים האדומים סיפק שלושה שערים (כולל אחד מלהיב במיוחד מול לסטר, בהקפצה גאונית מעל השוער) וארבעה בישולים.
מתישהו באוקטובר החגיגה נגמרה וחלה ירידה קיצונית בכושרו של "האטריה", שמצא את הרשת רק פעם אחת ובישל ארבעה שערים נוספים ב-18 המשחקים האחרונים בכל המסגרות. השפל הגיע בשבת שעברה, כשדי מריה הוחלף כבר בהפסקה ופינה את מקומו לאשלי יאנג, שמצידו זוכה לסוג של עדנה מחודשת על חשבון הדעיכה של חברו לקבוצה.
"כששחקן לא נמצא במשחק, אני חייב להוציא אותו. אסור לי להתכחש למה שהעיניים שלי רואות", אמר ואן חאל לאחר המשחק ולא התבייש להושיב את הארגנטינאי על הספסל לאחר 57 דקות ב-0:1 על ניוקאסל ביום רביעי, כשבדרך האחרון דייק ב-60.5 אחוזים מהמסירות שלו ואיבד לא פחות מ-24 כדורים – יותר מפי חמישה מכל שחקן אחר על כר הדשא.
הקפטן וויין רוני יצא להגנתו של די מריה בטענה כי "זה היה אחד מאותם ימים, הכישרון של אנחל לא הלך לאיבוד בין לילה". התקשורת הבריטית לעומת זאת הייתה קצת פחות עדינה. "שפת הגוף של די מריה צעקה - אני לא רוצה להיות כאן", הכריז אנדי דאן מה"סאנדיי מירור".
גם ואן חאל, ששיבץ את די מריה בלא פחות מ-7 עמדות שונות לאורך העונה, אינו חף מאשמה. אשתקד בריאל מדריד הציג הארגנטינאי את הכדורגל הטוב ביותר שלו כשקרלו אנצ'לוטי הסיט אותו מהאגף השמאלי למרכז הקישור. כך היה גם בתחילת דרכו ביונייטד – ולראייה שלושה שערים וחמישה בישולים שסיפק מתפקיד הקשר המרכזי. מאז הספיק לשחק בשתי הכנפיים, כקשר תוקף, כשחקן מתחת לחלוץ ואפילו כמספר 9.
כדורגלן העבר דני מרפי, שזכור מימיו בליברפול וכיום משמש כאחד הפרשנים בתוכנית "Match of the day" ב-BBC, ייחס לשינויים התכופים של מאמן יונייטד משקל רב בדעיכה של הכוכב: "ואן חאל נוטה לשנות את שיטת המשחק שלו בתדירות גבוהה. די מריה התחיל לשחק באמצע ואז
הוא עבר לאגף שמאל ולאגף ימין ולכל מיני תפקידים בהתקפה. לא משנה כמה טוב אתה ככדורגלן, אתה מחפש יציבות, על אחת כמה וכמה במדינה חדשה ובסביבה חדשה. זה בהחלט עוזר לשחק בתפקיד אחד מוגדר".
ואולי בעצם אותן עליות וירידות מאפיינות את מהלך הקריירה של די מריה? לפי אנצ'לוטי, מדובר באחד המניעים המרכזיים בהחלטה של ריאל למכור אותו. "אנחל הוא שחקן שמסוגל להשתלט על המשחק בסערה עם האנרגיות שלו, אבל מנגד הוא מרבה לאבד ריכוז ולפספס מסירות מכריעות", אמר האיטלקי בקיץ והגן על ההחלטה של נשיא הבלאנקוס, פלורנטינו פרס, להביא לקבוצה את חאמס רודריגס על חשבון הארגנטינאי.
אוזיל כמשל
אחת מהנחות הייסוד סביב כוכבים זרים המגיעים לפרמייר-ליג טוענת שיש לשפוט אותם רק בעונתם השנייה. מנג'רים רבים מנמקים את התנודות ביכולתם של אותם שחקנים בקשיי הסתגלות – הן למשחק המהיר והפיזי באנגליה והן לאורח החיים ולתרבות במדינה. ההצלחות הנוכחיות של דייגו קוסטה (17 שערים ב-19 מחזורים) ואלכסיס סאנצ'ס (13 שערים ו-7 בישולים) הן בגדר היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, אם כי שניהם חוו לאחרונה עליות וירידות.
"העונה הראשונה היא תמיד קשה וזה לא נוגע לאנחל בלבד, אלא לכל השחקנים שרכשנו הקיץ – לוק שואו, דיילי בלינד, אנדר הררה ורדאמל פלקאו. הייתי מופתע אם לא היו להם קשיי התאקלמות", אמר השבוע ואן חאל.
המקרה של מסוט אוזיל מייצג נאמנה את התופעה ומזכיר מאוד את מה שעובר בימים אלו על די מריה – על אחת כמה וכמה בגלל המסלול הדומה שעברו. שניהם נזרקו מריאל מדריד לטובת פרצופים יפים יותר, רופדו בתג מחיר אסטרונומי (אוזיל נרכש בקיץ 2013 ב-40 מיליון ליש"ט – ההעברה היקרה בתולדות ארסנל) והגיעו על תקן מושיעים, בזמן שבקבוצם הקודמת בכלל שימשו כשחקני משנה. כמו הארגנטינאי העונה, גם הגרמני נהנה אשתקד מפתיחה מוצלחת באצטדיון האמירויות, דעך במהרה ולא חלף זמן רב עד שתויג כ"פלופ".
"אני עומד מול מבחן אופי, עליי להתרגל לאינטנסיביות הגבוהה שהפרמייר-ליג דורשת", אמר אז אוזיל, בעיצומו של המשבר. בראיון שהעניק לערוץ הטלוויזיה של מנצ'סטר יונייטד לפני מספר ימים, די מריה נשמע כמעט אותו דבר: "ההתחלה שלי הייתה טובה ואפשר להגיד שהעליתי את רף הציפיות. כולם חשבו שאמשיך באותה הדרך, אבל בכדורגל יש עליות וירידות. לקח לי זמן להסתגל לכל אחת מהמדינות שבהן שיחקתי לאורך הקריירה ועתה המפתח מבחינתי יהיה להתאים את עצמי לסגנון האנגלי".
ביום שני הקרוב (21:45) השניים ייפגשו בשעה שמנצ'סטר יונייטד תארח את ארסנל למשחק מרתק במסגרת רבע גמר הגביע האנגלי. בעוד שאוזיל ככל הנראה כבר לא יממש את התקוות העצומות שתולים בו התותחנים, אין תזמון טוב יותר עבור די מריה כדי לצאת מההלם.
לפנייה לכתב/ת 
