העירייה גבתה כסף שלא כדין עבור תווי חניה

במשך שנים נדרשו תושבים מבת ים לשלם 20 שקל עבור הנפקת תווי חניה אזוריים. לבסוף החליטה תושבת להגיש נגדה תובענה ייצוגית. מה נקבע?

עו"ד גיל איזנברגפורסם: 08.03.15 , 17:46

במשך שנים גבתה עיריית בת ים 20 שקלים מתושביה המתגוררים באזור חניה 1 עבור הנפקת תווי חניה. תושבת שגילתה שהגבייה אינה תקינה הגישה נגד העירייה בקשה לתובענה ייצוגית. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לדחות התביעה מאחר שהעירייה הודיעה שתתקן את הנוהל הקלוקל, אך עם זאת נקבע שהתושבת ועורך דינה יקבלו 180 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במרס 2014 פנתה התושבת לעירייה בבקשה לקבל תו חניה שיאפשר לה לחנות ליד ביתה באזורים המסומנים בכחול-לבן. לאחר ששילמה את האגרה וקיבלה את התו התברר לה שבהתאם לחוק העזר לבת ים (העמדת רכב וחנייתו) היא הייתה זכאית לקבלו בחינם.

תביעה

דו"חות החניה נשכחו 16 שנים - העיקול בוטל

עו"ד אלי איש שלום

תושב חדרה לא שילם שישה דו"חות שנרשמו לחובתו בסוף שנות ה-90. אחרי שמעקלים הגיעו לביתו הוא פנה לבית המשפט, שנזף קשות בעירייה

דו"חות החניה נשכחו 16 שנים - העיקול בוטל

במאי 2014 היא הגישה את התובענה נגד העירייה למחוזי וביקשה לאשר אותה כייצוגית. לטענתה, העירייה גבתה את האגרה במשך שנים רבות בחוסר סמכות, אף שכבר ב-2007, כחלק מביקורת פנימית שנערכה ברשות החניה, הומלץ לה לפעול לתיקון החוק באופן שיכשיר את הגבייה.

התושבת ביקשה שהתובענה תכלול את כל תושבי בת ים המתגוררים באזור שנקבע כמקום חניה מוסדר ונדרשו לשלם את האגרה בשנתיים שקדמו להגשת התביעה. סכום התביעה הוערך ב-383,800 שקל.

כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה הודיעה העירייה שהיא מפסיקה לגבות את האגרה באופן זמני, ופועלת במקביל לתיקונו של חוק העזר העירוני באופן שיאפשר את הגבייה. העירייה טענה שגבתה את הסכום מהתושבים לצורך כיסוי עלויות הנפקת התו בלבד. לטענתה, המבקשת פתחה בהליך בחוסר תום לב, ואם הייתה פונה לפני כן לעירייה, היא הייתה מפסיקה את הגבייה כפי שעשתה לאחר הגשת הבקשה.

לעודד תובעים לחשוף כשלים

חוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר הוגשה תביעה ייצוגית להשבה נגד רשות, והרשות הודיעה תוך זמן מסוים כי היא מפסיקה את הגבייה, אין לאשר את התביעה נגדה. משכך, לא נותרה לשופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ברירה אלא לדחות את התביעה.

עם זאת, השופטת הביעה את מורת רוחה מהתנהלות העירייה, שגבתה את הסכום במשך שנים אף שהוכח כי מבקר הפנים של העירייה יידע אותה שמדובר בפעולה פסולה ולא חוקית.

השופטת הגדירה זאת "התנהלות קלוקלת שאינה מתיישבת עם עקרון חוקיות המינהל ועם מינהל תקין". היא הוסיפה כי התנהלות זו מצדיקה פסיקת גמול ושכר טרחה גבוהים לתובעת ולבא כוחה, לאור העובדה שרק הגשת הבקשה הביאה את הגבייה הלא חוקית לסיומה.

השופטת הוסיפה, כי מקרה זה מביא לידי ביטוי את כוחה וחשיבותה של התובענה הייצוגית וכי יש לעודד תובעים עתידיים להעמיד כשלים בהתנהלות הרשויות בפני ביקורת שיפוטית. לבסוף חייבה השופטת את העירייה לשלם לתובעת 50 אלף שקל, ושכר טרחה בסך 130 אלף שקל לבא כוחה.