בין ביטוח לסוחר: גלגוליו של רכב אחרי תאונה

אישה שרכשה רכב פגום מסוחר מכוניות החליטה לתבוע את בעליה המקוריים של המכונית, חברת הביטוח "שירביט". גם בית המשפט העליון נדרש לסוגיה

עו"ד יעקב לביאפורסם: 09.03.15 , 22:04

סיטואציה נדירה שבמסגרתה כלי רכב שנפגע בתאונה "התגלגל" בדרך לא חוקית לסוחר מכוניות, הולידה תביעה של רוכשת המכונית נגד בעליו המקוריים – חברת הביטוח "שירביט". התיק גרר דיונים בשלוש ערכאות, שבסיומם נקבע כי יש מקום לחדד את הנוהלים שבמסגרתם עוברות מכוניות אחרי תאונה בין חברות ביטוח לסוחרי מכוניות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בינואר 2009 נחתם הסכם בין חברת הביטוח "שירביט" לחברת המכוניות "אורדן", שלפיו שירביט תמכור לאורדן רכבים שניזוקו, ואלו יועברו לפירוק או לתיקון במוסכים מורשים. בהסכם נכתב כי רישיונות הרכב יישארו בידי שירביט עד שאורדן תוכיח שהרכבים תוקנו.

תביעה

תרמית במוסך: השילדה מזויפת – הרכב הוחרם

עו"ד דן שגיב

תושב הצפון שוכנע ע"י המוסכניק שלו לקנות מכונית מ"בחורה טובה" ואחרי חודש גילה שנפל קורבן לקנוניה. על מי הטיל ביהמ"ש את האחריות?

תרמית במוסך: השילדה מזויפת – הרכב הוחרם

התיק החל כששירביט מכרה רכב לאחר תאונה לאורדן, וזו מכרה אותו לסוחר מכוניות שהתחייב לתקנו במוסך מורשה. בשלב מסוים הגיע הרכב לידי שלמה אלקיים, שניהל עסק למכירת מכוניות ("רכב סאלי"), והבעלות ברכב הועברה אליו בעזרת מסמכים מזויפים.

באותה שנה רכשה אישה את הרכב מאלקיים תמורת 60 אלף שקל לאחר שבדקה אותו וגילתה שהוא עבר תאונה. למרות זאת, היא החליטה להגיש נגדו ונגד שירביט תביעה לפיצוי על ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מרכישתו. שירביט הגישה הודעת צד שלישי נגד אורדן.

אלקיים לא התייצב לדיונים ובית משפט השלום בחיפה חייב אותו להחזיר לאישה את הכסף. בנוסף חויבה שירביט בפיצוי, מאחר שנקבע כי לא טרחה לתקן את הרכב בהתאם לתקנות התעבורה. יחד עם זאת, הודעת הצד השלישי התקבלה, ואורדן חויבה לפצות את שירביט.

המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהגישו שתי החברות, וקבע כי שירביט אינה אחראית כלפי האישה, ואם כך – ממילא אין בסיס לחיובה של אורדן. נקבע כי חברות הביטוח אינן בעלות מוסכים, והתקנות לא אוסרות על העברת בעלות לפני תיקון הרכב, אלא רק על השימוש בו.

האישה הגישה ערעור לביהמ"ש העליון וטענה כי שירביט הפרה את החוק בכך שהרשתה לאורדן לתת את המכונית למישהו לפני שתוקנה על ידי מוסך מורשה. לשיטתה, פסיקת המחוזי מעבירה לחברות הביטוח מסר של הסרת החובה לדאוג שכלי רכב שניזוקו יחזרו לכביש רק לאחר תיקון כדין.

שירביט טענה שהעבירה את הרכב לאורדן כשהרישיונות אצלה ותחת הוראה מפורשת האוסרת על השימוש בו. עוד היא טענה כי לא יכלה לצפות את המעשה הפלילי של העברת הבעלות ברכב ללא הרישיונות.

גם אורדן טענה כי לא עלה בדעתה שהסוחר יעביר את הבעלות תוך זיוף רישיון הרכב וגם לשיטתה המעשה הפלילי ניתק את הקשר הסיבתי בינה לבין מכירת הרכב לאישה.

המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, דחה את הערעור. לעמדתו, שירביט לא התרשלה, גם אם יש מקום ל"מקצה שיפורים" באשר לדרישותיה מאורדן. השופט ציין כי זוהי הפעם הראשונה שלעליון מגיעה שאלת האחריות של חברת ביטוח על רכב שמכרה והועבר ב"שרשרשת" מבלי שתוקן.

בסיכומו של דבר, נקבע כי החוק אינו מונע מחברת ביטוח להעביר בעלות ברכב שניזוק תוך החזקת הרישיון בידיה כ"בטוחה". עם זאת, השופט הדגיש כי החוזה שלה עם קבלן המשנה המתקן את הרכב צריך לכלול הוראות ברורות, כולל נוסח מחייב לגבי מכירת הרכב לצדדים נוספים.

השופט רובינשטיין הוסיף כי בכל מקרה המבקשת לא הייתה זכאית לפיצוי, מאחר שידעה כי הרכב עבר תאונה לפני שרכשה אותו. השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל הצטרפו לפסק הדין. מפסק הדין עולה כי חברות הביטוח לא מחויבות לצפות מעשה פלילי של זיוף רישיונות על ידי גורם עברייני.