יום האישה הבינלאומי: מדיניות הממשלות השתפרה מעט, אך הנשים נותרו מאחור

חוסר השוויון בין גברים לנשים נמשך: רק 18 אחוז מהמינויים לתפקידים ממשלתיים בכירים בתקופת הממשלה האחרונה היו של נשים – 24 נשים מתוך 127 מינויים. אותה ממשלה קיבלה בסך הכול ארבע החלטות שעסקו בקידום נשים. כך עולה מבדיקה שערכו עובדי עמותת "המרכז להעצמת האזרח" לקראת יום האישה הבינלאומי, שמצויין היום.

מליאת הכנסת היוצאת. 27 נשים כיהנו כחברות כנסת(צילום: עמית שאבי)

נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהתפרסמו בשנה החולפת מצביעים על לפחות החלטת ממשלה אחת חיונית לקידום נשים שלא התקבלה - חיזוק המקלטים לנשים מוכות, הסובלים ממחסור כרוני במיטות פנויות. על פי ההערכות, בישראל חיות עשרות אלפי נשים הסובלות מהתעללות. בשנת 2014 התקבלו במקלטים 658 פניות ו-54 מהן נדחו בשל חוסר מקום. רות רזניק, יו"ר עמותת לא לאלימות, סבורה שהנתונים הללו משקפים רק את קצה הקרחון של הבעיה. לדבריה, "ב-25 השנים האחרונות הוקם מקלט אחד ואנו עדיין קוראים לעצמנו מדינה נאורה?".

בדיקת עמותת "המרכז להעצמת האזרח" שתוצאותיה מתפרסמות כאן לראשונה, התמקדה בפעילותן של שלוש הממשלות האחרונות לקידום נשים, בשלושה מישורים: החלטות ממשלה, הצעות חוק פרטיות ומינויים של נשים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. על פי בדיקת העמותה, שהוקמה ומתוקצבת על ידי משפחת אנשי העסקים היהודים נזריאן, שתי ממשלות נתניהו האחרונות קיבלו יותר החלטות ביצועיות למען קידום נשים מהממשלה בראשות אהוד אולמרט, ארבע החלטות בכל קדנציה לעומת החלטה אחת בלבד בממשלת אולמרט. בממשלת נתניהו האחרונה מונו 25 מנכ"לים למשרדי הממשלה, רק שש היו נשים (24 אחוז).

בדיקת הצעות החוק מגלה כי בוועדת השרים לענייני חקיקה בממשלה האחרונה נדונו 18 הצעות חוק פרטיות העוסקות בקידום נשים. לעומת זאת, בקדנציה הקודמת של נתניהו נדונו במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה 40 הצעות חוק פרטיות העוסקות בקידום נשים, והממשלה תמכה בשבעה בלבד.

מפלגת יש עתיד הגישה בקדנציה האחרונה הכי הרבה הצעות חוק פרטיות לקידום נשים (תשע הצעות), ואחריה מרצ עם שלוש הצעות חוק. הממשלה תמכה באופן גורף, בדומה לקודמותיה, בהצעות חוק שהגיעו מהקואליציה והתנגדה להצעות חוק שהוגשו על ידי האופוזיציה. 

על פי הסקרים, המחנה הציוני יכניס שמונה נשים לכנסת הבאה

תומר לוטן, מנכ"ל העמותה, הבהיר שהנתונים המעודדים על החלטות ומינויים של נשים עדיין אינם מספקים. "במבחן המינויים שהממשלה עצמה ביצעה ניכר שיעור הנשים הנמוך במיוחד. נתון זה תומך במסקנה כי ככל שהתפקיד הציבורי הינו בכיר יותר, כך יורד שיעור הנשים הממונות". גליה וולוך, יו"ר נעמת, קראה להצביע בבחירות לכנסת ה-20 למפלגות המשלבות נשים. "סקירת החקיקה בקדנציות האחרונות מהווה הוכחה כי רק נציגות מכובדת של נשים בכנסת תביא לייצוג ולקידום האינטרסים והזכויות שלהן במדינה".

"הדרך להתמודד עם הנושא המגדרי – מכסות"

חברות הכנסת שקד ולוי-אבקסיס במקום השני ברשימתן

הכנסת היוצאת רשמה מספר שיא של חברות כנסת - 27 - הגדול בכל הזמנים. על פי הסקרים, השיא הזה יישבר ב-17 במרס. אולם למרות הנתונים המעודדים יחסית, התמונה עדיין ברורה: נשים מיוצגות, אבל הרבה פחות. "הסיבה נעוצה בראש ובראשונה בעובדה שאין הרבה מפלגות כיום שמקיימות פריימריז, במרבית המפלגות הגברים הם אלה שמרכיבים את הרשימה ובוחרים כמה נשים לשלב", אומרת ח"כ גילה גמליאל (הליכוד). "הדבר הזה הוא החסם הראשון שעוצר נשים מלהגיע למערכת הפוליטית. מנגד, במפלגות שכן מקיימות פריימריז, המערכת המפלגתית-פוליטית לא בהכרח פתוחה עבור נשים חדשות".

גמליאל אומרת כי אחוז הנשים שמתפקדות למפלגות מסוימות ומעורבות בפעילות הפוליטית, נמוך לאין שיעור לעומת מעורבותם של גברים. גם בליכוד אחוז המתפקדות נמוך בהרבה מאחוז המתפקדים. "במערכות המוניציפליות זה עוד חמור יותר, רק שש נשים מכהנות כראשות עירייה וזה נמוך ובעייתי". לדברי גמליאל יש להמשיך לעודד נשים להתמודד: "בכל כנס ומעל לכל במה אני קוראת לנשים לבוא לפוליטיקה, ואם הן חושבות שזה לא מתאים להן, אז שיסתכלו סביבן, יראו מי מתאימה, ישכנעו אותה ויתמכו בה להתמודד. נשים צריכות להתפקד יותר, להיות מעורבות ולבוא להשפיע".

חברות הכנסת לביא ומיכאלי. "יש קודי התנהגות גבריים"(צילום: גיל יוחנן)

בכל המפלגות, כך נראה, ישנה תמימות דעים באשר לעובדה שנשים מיוצגות פחות מידי. אולם איזו השפעה, אם בכלל, יש לכך בבואן של נשים גם להצביע בקלפי? האם מפלגות שנותנות במה רחבה לייצוג הנשי זוכות בהכרח לתמיכה אוטומטית של נשים אחרות בקלפי? לא בהכרח. בסקר שערך בפברואר האחרון ארגון נעמת, התברר כי רק 29 אחוז מהנשים מצהירות שייצוג הולם של נשים במפלגה יגדיל את הסיכויים שיצביעו עבורה. יחד עם זאת, מחוץ לפוליטיקה זה נראה אחרת: 53 אחוז מהנשים אמרו כי ייטו להצביע למפלגות שמקדמות נושאים שהוגדרו "מגדריים", כמו צמצום פערי שכר בין נשים לגברים, סבסוד מעונות יום, הארכת חופשת לידה בתשלום ועוד. זאת אגב, לעומת 44 אחוז מהגברים שהצהירו כי יצביעו לאותן מפלגות.

ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, מסבירה כי "סיבות מרכזיות שבגינן נרתעות נשים להשתלב בפוליטיקה הן קודי התנהגות והתנהלות גבריים במיוחד בפוליטיקה הישראלית, הרוויה בכוחניות, תחרות וקונפליקטים. מחוייבותי לקידום זכויות נשים קיימת טרם מועד כניסתי לפוליטיקה, והיא ליוותה אותי לכנסת ה-19 שבה הייתי חברת הכנסת שחוקקה הכי הרבה חוקים למען נשים. חוקים נוספים שעברו בקריאה טרומית וכמובן שאקדם אותם גם בכנסת הבאה, הם הבטחת ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות והבטחת ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות מקומיות. מהניסיון שלי, עקרון הייצוג ההולם מוכיח עצמו ומאפשר כניסה לנשים שספק רב אם היו מגיעות אליו ללא החוק. נשים אלו מוכיחות שהן מוכשרות וראויות, זוכות להערכה רבה ולא זקוקות לאחר מכן להעדפות כאלו או אחרות כדי להישאר ולהתקדם במערכת".

"לא נכון לומר שנשים לא באות לפוליטיקה", אומרת ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני). "צריך להסתכל מה קורה לדוגמה עם הנשים החרדיות שיצאו בקריאה ברורה וחדה שהן רוצות להיבחר. מי היה מאמין שיהיה להן עוז הרוח לקום מול האיסור שקיים במפלגות חרדיות ולהתמודד?". מיכאלי אומרת כי יש לתקן את המצב באמצעות חקיקה בלבד: "בכל מקום בעולם, הדרך היחידה להתמודד עם הנושא המגדרי הייתה באמצעות מכסות. הצעת חוק שלא הספקתי להעביר בכנסת הקודמת תקודם בכנסת הבאה ותחייב כל רשימה לכלול לפחות 40 אחוז נשים. כיום נשים מנהלות מרוץ לא שוויוני, החל מחלוקת הנכסים, דרך משכורתן שהיא שני-שליש ממשכורת גברים, ועד נשיאה בנטל עול הבית וגידול הילדים. אין לזה ערך כלכלי אך זה מאוד תובעני מבחינת הזמן שהן נדרשות להשקיע.

"נושא הדימוי הוא משמעותי גם ליכולת לרוץ ולהיבחר. כל זמן שהחלוקה התרבותית למגדרים מייצרת זהות בין תכונות של מנהיגות לתכונות של גבריות, יהיה קשה לאישה להיכנס לפוזיציה של מנהיגות. כל זמן שנשים נאבקות עם הדימוי שמנהיג שווה בהכרח חליפה או גבר - יש פה בעיה. החברה חייבת לעצמה את הסיוע בדמות תיקון אפליה".

כיום, על פי ממוצע הסקרים האחרונים, המחנה הציוני יכניס לכנסת הבאה שמונה נשים מתוך 24 מנדטים המהווים את ממוצע הסקרים האחרונים, המספר הגבוה ביותר בין המפלגות. מפלגת הליכוד לעומת זאת, עם ממוצע של 23 מנדטים בסקרים, מציגה בדיוק חצי מהייצוג הזה - ארבע נשים בלבד במקומות הריאליים. יש עתיד עם מספר דומה של נשים ברשימה, אולם מתוך 13 מנדטים שמקבלת המפלגה בסקרים.

כולנו של כחלון עם שלוש נשים מתוך שמונה מנדטים, ישראל ביתנו עם שתי נשים, אחרי שאורלי לוי-אבקסיס קודמה למקום השני, הבית היהודי עם שתי נשים במקומות הריאליים (איילת שקד גם היא במקום השני ברשימה), מרצ עם רוב של נשים - שלוש מתוך חמישה מנדטים, ואילו הרשימה הערבית המאוחדת עם שתי נשים בלבד. ש"ס, יהדות התורה ומפלגת יחד הן ללא ייצוג נשי כלל. בסך הכול, על פי הסקרים, ייכנסו 28 נשים לכנסת ה-20.