המדינה וההתנחלויות: 14 אלף ש' למשפחה
מחקר חדש שפורסם בימים האחרונים עוסק בשאלת ההשקעה של המדינה בהתנחלויות בהשוואה להשקעה בפריפריה. עורך המחקר ומנכ"לית הקשת המזרחית באולפן ynet: "ההתנחלויות האידאולוגיות צבועות בצבע - ראינו מה קרה לאלי אוחנה כשניסה להיכנס לבית היהודי"
מחקר חדש בנושא מידת ההשקעה של המדינה בהתנחלויות מגלה פרטים נוספים וחדשים. פרטים אלה אולי יענו על כמה שאלות, המעסיקות את מי שעוסק בוויכוח ארוך השנים הזה.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה :
- אושר: אסור להפלות מתנחלים באספקת מוצרים
- סימון מוצרי התנחלויות: חוששים מאפקט הדומינו
- בג"ץ קיבל עתירת הקשת המזרחית בעניין הקרקעות החקלאיות
"עשינו סדר בנתונים", אומר עורך המחקר, ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, "וגילינו שהתוספת של התמיכה הממשלתית הציבורית הכוללת למשק בית בהתנחלויות היא 14 אלף שקל לשנה. אם אותה משפחה הייתה גרה בתוך הקו הירוק, היא לא הייתה מקבלת את התוספת הזו".
נתנזון הסביר שמדובר בהנחות במס, בשירותים קהילתיים ובחינוך, אבל בעיקר בדיור. יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת המזרחית הדמוקרטית, הגיבה למחקר: "הפריפריה תמיד נתפסה כנחשלת בגלל התושבים שם, ולא בגלל הסיבה האמיתית - שאין השקעה שם.
"אין השקעה בנגישות, אין השקעה בחינוך, ואין השקעה בדיור ציבורי. מדי פעם משרד הבינוי והשיכון או משרד הנגב והגליל נותנים לפריפריה, אבל הכסף לא מגיע לתושבים.
"מדיניות השיכון של ישראל לא השתנתה", ממשיכה בן יפת להאשים, "ההתנחלויות האידאולוגיות צבועות בצבע - ראינו מה קרה לאלי אוחנה כשניסה להיכנס לבית היהודי. אותם אשכנזים מקבלים הטבות גם כשהם עוברים לגור בתוך הקו הירוק".
לפנייה לכתב/ת 
