הבעיות בלהיות נשוי לאדם עם הפרעת קשב וריכוז

להפרעת קשב וריכוז (ADHD) יש השפעה גדולה על חיי המשפחה בכלל ועל זוגיות בפרט. מחקרים רבים הראו את ההשפעה של הפרעה זו על חיי הזוגיות, חלקם מדווחים על עלייה משמעותית עד כמעט פי שתיים בשיעורי הגירושים בין בני זוג אשר אחד מהם מאובחן כסובל מ-ADHD .

מחקרים אחרים מתארים קשיי הסתגלות למערך הנישואים לאלה הסובלים מ-ADHD ומחקר נוסף מצא כי 28% מההורים לילד הסובל מ ADHD יתגרשו בטרם ימלאו 8 אביבים

לבנם או בתם (אל מול 12% בלבד מההורים לילדים שאינם מאובחנים). נתונים אלה מעלים את השאלה איך נראית מערכת יחסים זוגית בה אחד או שני בני הזוג מאובחנים כסובלים מ-ADHD והאם ADHD מייצר מציאות זוגית ייחודית הראויה להתייחסות אחרת מהמקובל.

הסיפור האמיתי הבא ממחיש בצורה הטובה ביותר את "נפלאות" התסמונת בחיים הזוגיים: כ׳ פנה אלי נוכח מה שהוא הגדיר "החיים המתפרקים שלי”. הוא נזכר בדייט השני עם ת׳, לימים אשתו, בו החליט כ׳ לבלות בפיקניק אי שם באזור בית ג’וברין. החלטה ספונטנית. "קמנו בבוקר ליום יפה, הודעתי שנוסעים ונסענו".

רק בדרך החליטו לנסוע לבית גוברין (אף אחד מהם מעולם לא היה שם) ועוד בהמשך הדרך עצרו וקנו את שצריך לפיקניק (בלי לחשוב שבקבוק היין יצטרך פותחן ושכדאי שתהיה שמיכה, עליה ניתן יהיה לפרוש את הדברים).

עיניו נצצו כשסיפר, שנסיעה שאמורה להמשך כארבעים דקות נמשכה שעה וחצי בגלל שתי טעויות ניווט, שתי טעויות שהתקבלו בברכה ואף בהקלה, "איזה כיף שלא עשית עניין גדול מטעויות הניווט" הוא אמר לה והיא צחקה.

״אצלי בבית ההורים היו מתחילים להתווכח על טעויות כאלה קטנות וזה מוצא חן בעיני שאת לא עושה כזה עניין״. בפעם הראשונה בחיים, סיפר כ׳, הבינו אותו, לא שפטו אותו על הטעויות שעשה, למרות שהן גרמו להארכת הנסיעה, ואפילו התמוגגו מהאימפולסיביות, המקוריות והחשיבה הרגעית שכל כך אפיינו את חייו. כ׳ הרגיש שמצא את מי שיכולה להכיל ולהבין אותו.

כבר אי אפשר להיות אימפולסיבי כמו לפני הולדת הילדים(צילום: shutterstock)

בהתחלה, התחושות היו נפלאות, ההתאהבות היתה סוחפת, ספונטנית, מקורית, יצירתית ולא שגרתית.

היא הייתה התשתית עליה התבססה מערכת היחסים. העובדה שהצליחו להכיל ולהבין האחד את השנייה והגילוי באפשרות להיות אהוב, מקובל ולא שפיט, הובילו אותם לאחר שנה של היכרות לצעד הבא המתבקש, חתונה. שנה לאחר מכן נולד בנם הראשון ומשמלאו לו חודשיים, גילו שהם בהריון נוסף (לא מתוכנן אבל רצוי, אמר לי בחיוך).

וכך, שנתיים וחצי לאחר אותו פיקניק שזכה לכינוי "הפיקניק של בית ג’וברין", מצאו עצמם בני הזוג עמוק בהתנהלות הלא פשוטה של זוגות צעירים בישראל של תחילת שנות האלפיים.

בתקופה זו, על פי תיאוריית השלבים של אריקסון, אמור האדם להתמקד בהעברת המטען הגנטי, הולדת הדור הבא, טיפול ודאגה לו ומציאת איזון בין היצירה והפריון (בבית, בעבודה, בחברה).

כ׳ מצא עצמו מתמודד במקביל עם קשיים משמעותיים בהתמודדות עם הפרעת הקשב והריכוז. אמנם ההפרעה התחילה עוד לפני גיל 12 וליוותה אותו בכל תחנות חייו, כאשר היא באה לידי ביטוי באופן שונה בכל תחנה, אולם כל אותן טקטיקות ואמצעים, שסייעו לו לגבור על קשייו עד כה, לא הספיקו ולא התאימו לדרישות החדשות שהציבה משפחתו המתהווה.

עד להפיכתו לאבא, קשיים בוויסות תשומת לב וביצוע מטלות שגרתיות ולא מעניינות לא גרמו להשלכות משמעותיות על חייו (הצליח לסיים מטלות באוניברסיטה בעבודה מאומצת ב"לילה לבן" אחד ויכול היה לקבל סליחה ומחילה על שכחה, איחורים וטעויות של חוסר תשומת לב, בזכות הכריזמה והקסם האישי שלו).

כיום, כשהוא אבא לשני ילדים וחלק ממערכת זוגית מתפוררת, מוצא עצמו כ׳ בסיטואציות לא פשוטות בחיי היום יום.

תשלום דוחות חניה או קנסות על איחורים בתשלום, כמו גם אובדן תדיר של מפתחות או ארנק, משליכים על איכות חייו וחיי משפחתו. אקט של קנייה אימפולסיבית או חוסר תשומת לב לפרטים בפעולות שגרתיות ויום יומיות כקניות בסופר (״אופס, לא שמתי לב שרק לחברי מועדון זה ב-50% הנחה״).

כל אלה מחמירים את הקשיים הכלכליים בהם נתונים בני הזוג ומוסיפים מקור לחץ, חיכוכים וקשיים מיותרים למשפחה צעירה. משימות כמו תפעול שוטף של הבית הפכו להיות עול ומושא למתח יומיומי בין בני הזוג. למעשה, פנה כ' לעזרתי לאור איומיה של ת': " או שתלך לטיפול או שנתגרש".

האשה: מרגישה שבעלי הוא הילד השלישי בבית

ביקשתי לפגוש את ת׳, בת זוגו של כ׳, לשמוע ממנה אודות חייהם המשותפים. לנסות להבין טוב יותר איך היותו מאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז נחווה על ידה. ״אני אמא לשלושה״, פתחה ואמרה, ״יש לי שלושה ילדים שאני מטפלת בהם לבד. שניים בני פחות מ-8 ואחד מהם עוד מעט בן 37. התחושה העיקרית שלי היא שאני לבד.

"אני לבד ונוסף על זה אני מרגישה שאני פשוט לא חשובה לו. הוא לא מעריך את המאמצים שאני משקיעה כדי לשוות לבית מראה סביר, הוא מפוזר ומבולגן, לא מחזיר דברים למקום, אי אפשר לסמוך עליו, חפציו מפוזרים בכל הבית.

"כשאני מנסה לשוחח איתו הוא מרוכז רק בעצמו, ולעתים, בעיקר כשאני מדברת על עצמי, מנסה לשתף אותו, לקבל ממנו עצה או סתם אמפתיה הוא נראה כאילו אינו מקשיב, תמיד יהיה לו פרויקט בעבודה שחשוב יותר ממני או מהבית", היא אומרת.

"הוא יכול לתכנן בילוי עם זוג חברים, להזמין כרטיסים, ולהתחייב מבלי לשתף אותי, הוא לא זוכר מתי יש לי יומולדת, אני יכולה לבקש ממנו בבוקר לקנות משהו, להזכיר לו לגבי זה בצהריים ולגלות בערב שהוא אמנם נכנס לסופר וקנה כמה דברים אבל שכח לקנות את שביקשתי.

"כשאני מנסה להעיר לו על כך או לבקש ממנו שישנה את ההתנהגות שלו הוא ממהר להתפרץ ולצעוק שאני שתלטנית, ממררת את חייו, לא מבינה אותו ולא רואה כמה קשה לו, הוא לועג לי, מתבטא בגסות, אומר דברים פוגעים ומעליבים, מתקרר מהר, מתנצל ועובר הלאה בעוד אני נשארת פגועה.

גם האינטימיות בינינו כבר לא קיימת, בסקס הוא מהיר ולא קשוב לי ומרוכז בעיקר בעצמו. אני אוהבת אותו אבל לא יכולה להמשיך יותר, הבן הגדול (עכשיו בכיתה ג') כבר אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז והתחיל טיפול תרופתי והתנהגותי ששיפר בצורה דרסטית את אושרו והישגיו, אבל אני מרגישה שאני כבר חסרת כוחות להמשיך ולקחת חלק במערכת הזוגית שלנו״. ת׳ לקחה נשימה עמוקה. ניכר היה שלא תיכננה לחשוף כל כך הרבה.

שאלתי את ת׳ אם קיימים גם צדדים חיוביים ונקודות אור ביחסיהם. ״אני אוהבת אותו, הוא מצחיק אותי, הוא לבבי וכריזמטי, לא משעמם איתו, יש לו נקודות מבט מקוריות על דברים, הוא אנרגטי וטוב לב, יש לו אינטואיציה מפותחת והוא אבא מקסים לילדים שלנו, הוא עומד בקצב שלהם, מבין אותם ואוהב אותם בכל ליבו. אבל אני, אני נעלמת בתוך כל זה ומשהו צריך להשתנות״.

הבסיס להתמודדות מתחיל ברצון לשינוי, אין טעם לנסות ולשנות את האדם המאובחן ב-ADHD, לא באופן ישיר ובוטה בכל אופן. זוגיות יכולה להיות המקום ממנו יתחיל השינוי המשמעותי; קבלה, אמפתיה ומתן תחושה של נראות והבנה יהוו עבור אלה שלוקים בהפרעת קשב וריכוז שיפור גדול ביחס למה שהם רגילים לקבל מהסביבה. 

לא מסוגל להתמודד עם מורכבות של מטלות הבית(shutterstock)

חשוב לזכור שביטוי תסמיני ה-ADHD שונים מאדם לאדם ותלויים באישיות ובמערכות ההתמודדות שהתפתחו במהלך השנים האבחון והטיפול צריך להיות מותאם אישית. כישלונות ואי הצלחות שמקורם באבחון או טיפול לא מקצועי יגרמו לסובלים מ-ADHD להחמיר את תחושת הערך העצמי הירודה ממילא שיש להם ובכך יפגמו במוטיבציה לשינוי.

עוד בטרם התחלת טיפול והתערבות זוגית, חשוב לקבל אבחנה נכונה על ידי רופא המיומן בכל הקשור לאבחון ומתן טיפול ממוקד ופרטני למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז. רק לאחר תהליך זה מומלץ לפנות ליעוץ וטיפול זוגי. אם אתם מוצאים עצמכם מזדהים עם הכתוב בכתבה זאת, זה הזמן לפנות לרופא שבעזרת אבחון וטיפול מתאימים יאפשר לממש את הזכות להרגיש טוב יותר ולנהל אורח חיים מאוזן ומאושר יותר.

הכותב הינו פסיכיאטר מומחה למבוגרים, העובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה ועוסק בכל הקשור לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז למבוגרים ובתחלואה נלוות להפרעת קשב וריכוז