קול מחו"ל: ישראלים חוזרים כדי להצביע

כמו ישראלים רבים שעובדים או לומדים בחו"ל גם שקד שפיר (29) לא מתכוון לוותר על זכותו להצביע ולהשפיע, ויגיע לארץ כדי לשים את הפתק שלו בקלפי ב-17 במרס. גם במערכות בחירות קודמות ישראלים חזרו לארץ כדי להצביע, אך נראה כי הפעם התופעה תפסה תאוצה.

שפיר, במקור מעמק חפר, חי בברלין זה שמונה שנים, ולדבריו כבר בילדותו שאף להעביר את מרכז חייו לגרמניה. הוא למד שני תארים במידענות ובמגדר, ועובד היום בתחום ניהול הידע. שפיר, בעל דרכון אירופאי, יגיע ביום חמישי הקרוב לקראת הצבעתו בבחירות, ויישאר כאן עשרה ימים. "זו הפעם הראשונה שאני מגיע להצביע בבחירות מאז המעבר לברלין", הוא אומר. "רציתי לבקר והעדפתי לכוון את הביקור למועד הבחירות". הפעם הקודמת שבה שפיר הצביע הייתה בהיותו בצבא, ב-2006. "אין לי תחושות מיוחדות דווקא למערכת הבחירות הזו", הוא אומר, "למרות שיש בה דברים שיכולים לשנות את המפה הפוליטית בארץ, בין אם זו הרשימה המאוחדת ובין אם החיבור בין לבני להרצוג, אבל אני לא אופטימי במיוחד לגבי השינוי".

הקלפיות כבר מוכנות(צילום: EPA)

שפיר הוא פעיל פוליטי בגרמניה ומתפקד למפלגת השמאל "די לינקה", בדרך זו הוא מנסה לקדם נושאים שקרובים ללבו, כמו רגולציה ומדיניות של רשת האינטרנט, מערכות מידע וטכנולוגיה. גם בגרמניה יש לו זכות הצבעה והוא מממש אותה במערכות הבחירות שם. לדבריו, "יש הרבה ישראלים בברלין שחוזרים כדי להצביע, כי גם לישראלים שבחרו לחיות במקום אחר לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת, יש עדיין זיקה וקשר לארץ. חשוב להם מה קורה בה, במיוחד כשהם רואים מה הכיוון אליו הדברים הולכים וזה כיוון לא טוב".

טל שמיע. "מתכנן לחזור לחיות בארץ"

טל שמיע (31), במקור מתל אביב, חי בגרמניה זה שנה. תחילה התגורר בברלין ועכשיו הוא בקלן, שם הוא עובד כביולוג. הוא יעלה על מטוס ביום ראשון הבא וישהה כאן שישה ימים. את כרטיס הטיסה רכש כבר כשנודע לו תאריך הבחירות. "בארץ הייתי מעורב פוליטית", מסביר שמיע, "לא בנושאים מדיניים אלא בנושאים עירוניים כמו התחדשות עירונית וחשיבות העיר במדינה. אכפת לי מפוליטיקה ואכפת לי לאן המדינה הולכת. אני אוהב את המדינה, חשוב לי שהיא תלך לכיוון הנכון ותמיד הצבעתי כי היה חשוב לי להצביע. אני מתכנן לחזור לחיות בארץ ומעדיף לחזור למקום שארצה לחיות בו, ולא לאיזושהי מדינה בעייתית כלפי תושביה, אז אני לוקח אחריות על המדינה שאליה אני רוצה לחזור. אם נמשיך בכיוון הקיים, כבר כמעט שלא תהיה דרך חזרה, יהיה מאוחר מדיי, למרות שישראל תמיד הייתה טובה בהפתעות. כנראה שהכיוון יישאר גם אחרי הבחירות האלו אבל אני לא רוצה לשבת פה, לשמוע על איזה אירוע או מלחמה ולהרגיש שאת המעט שיכולתי לעשות לא עשיתי".

"חשוב לי להצביע"

נורית ובעלה מתכוונים לשוב לארץ בתום הרי לוקיישן. "נסענו לתקופה קצרה, אין לנו ארץ אחרת", היא אומרת, ומסבירה את חשיבות המסע הארוך לקלפי: "חשוב לי להצביע ואני מרגישה שזו חובתו של כל אזרח. יש מגזרים שמרגישים יותר מחויבים להצביע כי זה חשוב להם, ויש מגזרים רבים שלא חושבים שאי פעם יהיה שינוי ויש להם תחושה שאי אפשר להאמין לפוליטיקאים, אבל חשוב מאוד שכל אחד יצביע". לדברי נורית, אם לשלושה, "פה באוסטרליה החוק מחייב את כולם להשתתף בבחירות ומי שלא מצביע - נקנס. צריכים לאמץ את זה גם בארץ".

נורית גזית. "חשוב לי מאוד הנושא החברתי"

בבחירות האלו מקווה נורית "לשינוי ברור. מחפשים שינוי, להחליף את הממשלה. חשוב לי מאוד הנושא החברתי - בין היתר יוקר המחייה, מצוקת הדיור והשכר הנמוך. חשוב לי גם הביטחון, אבל עושים עוול כשמדברים רק על ביטחון ועל איראן. יש הרבה תחומים אחרים שלא קיבלו מענה בממשלה האחרונה, כמו הנושא החברתי, למרות שהיו ניסיונות, אבל הם נקטעו באמצע. כשגרים בחו"ל בולט מאוד החינוך השונה והכבוד ההדדי שאנשים פה רוחשים האחד לשני. הייתי רוצה לראות שינוי גם בפן הזה בארץ".

אדם פולמן (25), במקור מקיסריה, הוא סטודנט לרפואה בבולוניה באיטליה, שם הוא חי זה שלוש שנים. הוא יחזור ארצה ב-15 במארס כדי להצביע וישהה פה עד חג הפסח. "התלבטתי במשך תקופה מסוימת האם להגיע, אבל לפני יומיים החלטתי שזו נקודה קריטית והבנתי שחשוב לי לבוא כי זו הזדמנות לשינוי",

הוא אומר. הכרטיס עלה לו 300 אירו הלוך חזור. בבחירות הקודמות שהה באיטליה ולא חזר להצביע. "בבחירות ההן הקול שלי הרגיש לי פחות משמעותי, אבל הפעם נראה שיש אופציה לשינוי, שינוי בכיוון הטוב. הכי חשוב לי להצביע בכיוון המדיני, היחסים בין יהודים וערבים בתוך הארץ ומחוצה לה. אני גם מקווה שיהיה פה שר אוצר שיידע להגיע לפתרון בנושאים החברתיים", אומר פולמן.

מאז שנסע ללמוד באיטליה מקפיד פולמן לחזור לארץ פעמיים בשנה, והוא מקווה לשוב סופית בתום לימודי הרפואה, בעוד שלוש שנים. "זה תלוי בכיוון שהמדינה הזו תלך אליו והשאלה האם המדינה תמשיך להקצין", הוא אומר. "ברור שאני רוצה לחזור לארץ ואני אוהב את המדינה, אבל נראה מה יקרה בה בעוד שלוש-ארבע שנים. לא קבעתי את מקומי סופית באיטליה. הלב שלי נמצא בארץ. חשוב לי מאוד להצביע גם בנושא מצב הרופאים והרפואה הציבורית, אבל לצערי לא ממש ראיתי את הנושא במצע של אף אחד. אני מקווה שראש הממשלה הבא יהיה חברתי יותר".

ישראל (32), במקור מבני ברק, הוא חרדי המתגורר בשלוש וחצי השנים האחרונות בניו יורק. הוא הגיע לישראל לפני שבוע וחצי כדי להצביע בבחירות ויישאר עד לאחריהן. הוא גר בארה"ב לצורכי עבודה, אבל לא רואה את שם את מקום מושבו הקבוע, ומקווה לשוב ארצה תוך שנה-שנתיים. הוא מתעתד להצביע ש"ס ושילם על כרטיס הטיסה הלוך-חזור 1,100 דולר.

"כל חיי אני פועל לפי הרבנים וראיתי עד כמה חשובה לרבנים מערכת הבחירות הזו", הוא מסביר. "החלטתי לעשות את המאמץ ולהגיע. חשוב שבמערכת הבחירות הזו תהיה נציגות חרדית שתשמור על ערכי הדת במדינה. אני מצביע על נושאים של ביטול הפערים שמשפיעים על הציבור העני בישראל, על כך שמי שמאמין בערכי הדת יוכל לחיות את חייו בהתאם לכך, בקלות ומבלי שיציקו לו על כך. חשוב לי הערך והכבוד הדתי מסורתי במרחב הציבורי".

ישראל מדגיש את נושא הביטחון: "בתחום המדיני חשוב לי שכל ממשלה שתקום תשמור ככל יכולתה על ביטחון המדינה. צריך לנסות לצמצם את המתח עם שכנינו, אבל רק כל עוד זה ייעשה תוך שמירה על הביטחון. הסדר מדיני או מסירת שטחים - רק בתנאי שזה לא ייעשה בצורה שבה נעשתה התנתקות".

תומר צברי

תומר צברי (33), במקור מיבנה, חי כשלוש שנים עם משפחתו בלימה שבפרו לצורכי עבודה. הוא הגיע עם אשתו ושני ילדיו כדי להצביע והם יישארו כאן עד פסח. כרטיס הטיסה עלה להם כ-1,700 דולר לאדם. הוא עומד להצביע לבית היהודי, ולדבריו: "הפעם חשוב לי יותר מתמיד להצביע כי אנחנו עומדים בפרשת דרכים של להיות או לחדול. הנושא היחיד שחשוב לי הוא שיישאר לי בית יהודי לחזור אליו כשאשוב מחו"ל. אני מצביע בנושאי המצב הביטחוני והכלכלי בארץ".

עמית יולזרי (33), במקור מתל אביב, חי בלונדון זה כשנתיים, שם הוא עובד כמנהל קמפיינים של ארגון השייך לאיחוד האירופאי. כשתאריך הבחירות נקבע סופית, הוא רכש כרטיס הלוך-חזור תמורת 300 פאונד. יולזרי יגיע לארץ ביום שלישי הקרוב ויישאר עד שבוע לאחר מועד הבחירות, "בתקווה למסיבת ניצחון גדולה בשבת בעוד שבועיים".

עמית יולזרי

יולזרי מסרב לחשוף למי יצביע, אבל אומר: "הייתי מעדיף שנתניהו והליכוד לא ירכיבו את הממשלה הבאה. שלשום ישבתי כאן בלונדון, ראיתי לייב ב-ynet את שידור העצרת בכיכר רבין ופשוט אכלתי את עצמי שאני לא בארץ. הצטערתי שלא הקדמתי את הכרטיס בשביל העצרת. זה רק חיזק אצלי את ההתרגשות והשמחה לקראת הגעתי לבחירות". הוא הוסיף: "היה לי ברור שלא אוכל להישאר בחו"ל כשבחירות כאלו גורליות מתקיימות. אני מרגיש שמחיר הטיסה הוא המעט שאני יכול לשלם כדי להיות בארץ בתקופה הזו".

אחרי שהיה מעורב במחאת 2011 חשוב ליולזרי שהבחירות יתמקדו בנושא הכלכלי-חברתי. "בבחירות הקודמות כל כך רציתי שההצבעה של כולם תהיה על הרקע כלכלי-חברתי וזה פחות הצליח", הוא אומר, "אני שמח שעכשיו זה קורה ושלפי רוב הסקרים זה הנושא החשוב לישראלים, למרות הסטת תשומת הלב למקומות אחרים".

 יולזרי לא מסמן את לונדון כמקום מגוריו הקבוע. "תוצאות הבחירות הקודמות תרמו משמעותית להחלטתי לעזוב. אני מקווה מאוד שמהפך עכשיו יהיה סיבה משמעותית מאוד שתגרום לי לחזור. לא ניתקתי את עצמי לתמיד ויש לי תקווה לחזור לארץ, השאיפה היא שזה יקרה בעתיד הקרוב".

יש ישראלים שטוענים כי לא ראוי שאלה שחיים בחו"ל יצביעו ויחליטו בשבילנו. "במקרה שלי לא מדובר בישראלי שעזב את הארץ ל-30 שנה, שירד והחליט שהוא לא חי יותר בארץ. בעידן שלנו אנשים נוסעים לעבוד במקומות אחרים והגבולות פתוחים יחסית, אבל הם עדיין מקיימים קשר הדוק עם המדינה. אני עדיין משלם ביטוח לאומי ואת שאר חובותיי, רואה עצמי חלק מהמקום ומעוניין לחזור אליו. אני באמת מרגיש תחושה של צו 8 אזרחי, קריאה לפעולה ותחושת דחיפות והתגייסות".