שבויות, נאנסות, שפחות. נשים בצל בוקו חראם
הן נחטפות, נאלצות להינשא ללוחמים, מותקפות מינית וגרוע מכך - הופכות בעל כורחן למחבלות מתאבדות. מצבן העגום של נשים בצפון-מזרח ניגריה מחמיר לנוכח האלימות שמפעיל ארגון הטרור שנשבע אמונים לדאעש
כשתקיפות בוקו חראם הפכו את חייה לבלתי נסבלים, נאלצה רבקה סמואל להתמודד עם הבחירה הקשה ביותר שניצבת מול אימא. היא וילדיה החליטו במרס 2014 לעזוב את העיירה צ'יבוק שבצפון-מזרח ניגריה בשל האיומים התכופים מצד החמושים האיסלאמיסטים.
עוד חדשות בעולם :
רוסיה: שני צ'צ'נים הואשמו ברצח נמצוב
תווית על בגד: "תן לאישה לכבס. זה תפקידה"
בעלה על המטוס המלזי: אישה מחכה לבשורה
עם זאת, סמואל הסכימה שבתה בת ה-17, שרה, תישאר בעיירה למשך חודש נוסף כדי שתוכל להשלים את בחינות הבגרות שלה. אך ב-14 באפריל, חמושי בוקו חראם פרצו לבית הספר של שרה, חטפו אותה ו-275 תלמידות נוספות. 57 נערות ברחו, אך מכל השאר, בהן שרה, עדיין לא נשמע מאז כל סימן.
"אני בוכה כל יום", סיפרה סמואל, שחיה עם בני משפחתה כפליטים במדינת קמרון השכנה בטרם עברה לבירת ניגריה אבוג'ה. אך בעוד החטיפה בצ'יבוק נותרה אחת התקיפות המפורסמות ביותר בשש שנות האלימות בניגריה, הן מהוות רק חלק קטן מהזוועות שחוות נשים ונערות מהסכסוך המר.
נשים הופכות לפצצות מתקתקות
ארגון זכויות האדם Human Rights Watch העריך בשנה שעברה כי המורדים חטפו יותר מ-500 נשים ונערות מאז 2009, בהן גם אלה שנחטפו מצ'יבוק. אך המספר עלול להיות גבוה יותר.
פעמים רבות בנות ערובה נאלצות להתחתן עם שוביהן. הן נאנסות והופכות לשפחות של הלוחמים הקיצוניים. כמה גם שוגרו לחזית ולשאת עליהן תחמושת. נשים אחרות שברחו ממתקפות נאלצו ללכת דרך היערות שבצפון-מזרח המדינה, לעתים עם פעוטות התלויים על הגב שלהן.
בנוסף, לאחרונה משתמש בוקו חראם בטקטיקה מרושעת במיוחד, שהותירה אפילו ג'יהאדיסטים אחרים המומים: נערות צעירות הופכות למחבלות מתאבדות ומתפוצצות בריכוזי אוכלוסייה בכל אזור הצפון. לפני שבוע הוכתה אישה בת 33 למוות בשוק בצפון מדינת באוצ'י לאחר שההמון חשד כי על גופה מטעני חבלה.
אלימות והפחדה
ארגון Human Rights Watch ומומחים אחרים אומרים כי מספר התקריות שבהן נשים ו"קבוצות חלשות" אחרות הפכו למטרה עלה דרמטית מאז 2013, כשהחלו כוחות צבא להפעיל לחץ מוגבר על בוקו חראם. "נשים במעוז המורדים חשופות לאלימות ולהפחדה", כתבו ג'ייקוב זן ואליזבת פירסון בכתב העת האמריקני למחקרי טרור.
חאווה מוחמד הייתה אחת מ-158 השבויות ששוחררו על ידי בוקו חראם ב-23 ינואר, שבועיים לאחר שנחטפו מהכפר קאטרקו, במדינת המחוז יובה. "הייתי מלאת זעם ושנאה נגד האיסלאמיסטים", אמרה מוחמד כששחזרה את ימיה בשבי.
היא אמר כי מוחה היה נעול על המחשבה - מה השובים יעשו לשלוש בנותיה, שנחטפו גם הן, כשכל השבויות אולצו להישבע אמונים לבוקו חראם. "איך אני יכולה לקדם אידיאולוגיה המקדמת הרג, הרס, חטיפה ואונס?", סיפרה מוחמד בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית לאחר שחרורה. מאז נשבעו חיילי בוקו חראם אמונים לארגון הטרור דאעש.
היא לא הצליחה להסביר מדוע הקיצוניים בחרו לשחרר אותה ואת עשרות החטופות שהיו עמה אך ציינה שרבות אחרות לא זכו למזל טוב כל כך. "אני מתפללת עבור כל הנשים שנותרו בשבי שישוחררו מחיי האימה שבהם הן חיות", אמרה.
בצפון המוסלמי, רוב הנערות לא יודעות לקרוא
האלימות הקיצונית בצפון ניגריה, שגבתה את חייהם של יותר מ-13 אלך בני אדם מאז 2009, שפכה אור על משבר חברתי עמוק באזור המוזנח - שונות מגדרית. כמחצית מאוכלוסיית ניגריה, המונה 173 מיליון בני אדם, חיים בצפון המוסלמי של המדינה.
לפי דו"ח שנעשה בבריטניה ב-2012, לפני שהאלימות הקיצונית שיתקה את האזור ואילצה בתי ספר לסגור את שעריהם, רק שלושה אחוזים מהנשים בצפון מסיימות בית ספר. הדו"ח חשף כי יותר משני שלישים מהנערות בנות 19-15 לא
יודעות לקרוא משפט שלם, בהשוואה לעשרה אחוזים בדרום הנוצרי.
רבים מהמשקיפים מסכימים כי ניגריה לא צריכה להסתפק במאבק הפיזי בבוקו חראם, אלא ליישם תוכנית אגרסיבית כדי להניע את ההתפתחות בצפון ולהעצים נשים וגברים שיעמדו נגד האג'נדה הקיצונית והאלימה של החמושים.
לעת עתה, חלום השלום בצפון ניגריה רחוק מאוד בעיני סמואל, שלעתים משתתפת בצעדות היומיות באבוג'ה בשם החטופות מצ'יבוק, המאורגנות על ידי קמפיין BringBackOurGirls#. שרה, בתה, בילתה את יום הולדת ה-18 שחל בדצמבר בשבי, ככל הנראה כאשתו של אחד מלוחמי בוקו חראם. "זה קשה", חותמת אמה בפשטות. "רק אלוהים יכול לעזור לנו".
לפנייה לכתב/ת 
