רוכבים במדבר: נפתח שביל ישראל לאופניים
אחרי שנים של תכנון ובנייה הושק סוף סוף המקטע הדרומי בשביל ישראל לאופניים. היוזמה להקמת השביל, שמחבר בין מצפה רמון לאילת, התקבלה במסגרת תכנית לאומית לקידום רכיבה באופניים ואמורה לעודד תיירות בנגב
שש שנים של תכנון, פיתוח ועבודה שכוללת בחלקה הגדול עבודת כפיים של מתנדבים, הגיעו בשבוע שעבר לסיומם עם השקתו הרשמית של המקטע הדרומי בשביל ישראל לאופניים. האחראים ליוזמה מקווים שהמקטע יהפוך לאטרקציה שתביא לישראל תיירי אופניים מרחבי העולם, וכמובן גם ישראלים.
מדובר בקטע שביל שאורכו כ-300 קילומטרים שמחבר בין מצפה רמון לאילת. הוא מחולק לשמונה מקטעים שיאפשרו לרוכבים לדווש במשך שמונה ימים במדבר, עם נקודות יציאה למי שלא רוצה לעשות את כל המסלול.
הפרוייקט הוא פרי יוזמה של רשות הטבע והגנים, קק"ל ומשרד התיירות, שבשנים האחרונות מוביל את פיתוח שביל ישראל לאופניים במסגרת תכנית לאומית לקידום רכיבה באופניים. אורכו המלא של השביל, מרמת הגולן ועד אילת, צפוי להיות כ-1200 קילומטרים, וההשקעה הכוללת בהקמתו נאמדת בכמאה מיליון שקלים.
256 גוונים של אפור
יצאנו לרכיבה במקטע השני של השביל שהושק בשבוע שעבר. הוא מתחיל בחאן בארות, מזרחית למכתש רמון בשביל רחב בנחל ארדון, שעל קירותיו ניתן לראות תצורות גיאולוגיות מדהימות. משם פנינו לנחל נקרות, אחד הקניונים הגדולים והמרשימים בארץ. שמו ניתן לו בשל הגומות הרבות שלאורכו.
המסלול נמשך לעבר הר משא ממנו, בימים בהם הראות טובה, נשקפת תצפית מדהימה לעבר הערבה והרי אדום. בהמשך מטפסים בסינגל ל"חורבת קצרה", שגם ממנה ניתן להשקיף על תצפיות נוף מרשימות. הירידה משם מתאפיינת גם היא בסינגל מפותל, ויש לדווש בה בזהירות רבה. בסוף הירידה מתחיל סינגל מהיר, בו אפשר ל"טוס" עם האופניים ולספוג עוד קצת אדרנלין לפני הסיום בעיר הקדומה "מואה" - עיר נבטית, ששימשה גם כתחנת מעבר בדרך הבשמים העתיקה.
חלקו של המסלול מוקף בשבילים רחבים שנפרסים לאורך הנחל. בשל חלוקי הנחל הרבים שבמקום, ישנם חלקים בשבילים אלה שדורשים קצת מאמץ ודיווש מהיר כדי לא לדשדש במקום ולאבד את המהירות, ממש כפי שעושים כשרוכבים על חול. חלקו המסעיר יותר של המסלול הוא חציית אפיק הנחל, פעם לימין ופעם לשמאל, ורכיבה על מסלולי 'סינגל' הצמודים לצוקים ודורשים רכיבה זהירה. או במלים אחרות: בקטעי רכיבה אלה מסתכלים רק על המסלול ולא על הנוף.
מי שאוהב את הנוף המדברי, ייהנה מ-256 גווני האפור הצובעים את המסלול: החל מצבעי האפיק וצבעי השבילים, דרך צבעי ההרים והסלעים ועד לגומות והכוכים. הגוונים הללו יוצרים שילובים מרהיבים, מהפנטים ומשתנים בהתאם לשעות היום ומשחקי אור וצל בסיועה של השמש, כשזו מחליטה לזרוח. אך גם בימים שהשמיים מכוסים עננים - המראה הוא לא פחות מיפהפה.
לאורך המסלול גדלה צמחייה מדברית, הכוללת בעיקר שיחי רותם ועצי שיטה. בתקופה שלאחר הגשמים יש סיכוי שהאזור יזכה גם בקצת גווני ירוק ובפריחה אביבית. ולמי מכם שניחן בראייה חדה - יש סיכוי טוב שבשעות אחר הצהריים תוכלו להבחין בצבאים ובשפני סלע שמקפצים בחינניות מסביב.
אורכו של המסלול במקטע הזה עד חאן מואה הוא כ-35 קילומטרים, מתוכם כ-23 קילומטרים הם שביל 'דאבל' - כלומר שביל רחב, ו-12 קילומטרים של סינגלים. אנחנו המשכנו עד כביש הערבה, ומדדנו 40.9 קילומטרים עד כמה שמערכת הניווט שלנו דייקה. היציאה בכביש הערבה היא דרומית לישוב צופר.
לדברי מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, "העתיד של הדרום טמון בתיירות. החזון הוא להפוך את האזור המיוחד הזה לארץ החופשות הפעילות. נופי בראשית ומגוון סוגי הלינה שכבר קיימים באזור - החל ממלונות יוקרה, דרך צימרים ועד ללינת שטח, יסייעו במשיכת תיירים חובבי ספורט כמו רכיבה על אופניים, שיוכלו להתרשם מהמקטע הדרומי בשביל ישראל לאופניים שנחנך השבוע, ומאפשר לראשונה חוויית רכיבה ייחודית של 8 ימים רצופים.
"התיירות היא הפתרון למצב התעסוקה בדרום, לאור הפיטורים להם אנחנו עדים לאחרונה. צמיחה תיירותית תאפשר יצירה של מקומות תעסוקה רבים לתושבים. כמו כן, בשדה התעופה שמתוכנן לקום בדרום יושקעו כ-2 מיליארד שקלים, ולכן ישנה חשיבות עצומה בהאצת התיירות לדרום".
חשוב לדעת:
- כיוון שלא מדובר במסלול סיבובי, מי שמחנה את הרכב בחאן בארות, צריך למצוא דרך כדי להגיע לשם בחזרה. אומנם מסלול הרכיבה אורך כ-35 קילומטרים, אבל הדרך חזרה, דרך כביש הערבה לכיוון מצפה רמון, אורכת כ-130 קילומטרים. לכן, צריך להתארגן בהתאם.
- חשוב לדעת שמדובר בשביל שבחלקו מתאים גם להולכי רגל. יש לשמור על כללי רכיבה נכונה, כך שעם כל הכבוד לאלה שרוצים לעשות את המסלול הפוך, כלומר לצאת ממואה לכיוון חאן בארות - הכלל הוא שבסינגלים יש רק כיוון אחר, וזה הכיוון שאליו מובילים השלטים. מי שמתחכם ורוכב בכיוון הנגדי - מסכן את כל המשתמשים במסלול.
- אומנם המסלול אינו אתגרי ולא כולל רכיבה טכנית, אבל הוא מתאים בעיקר למי שרמת הרכיבה שלו היא בינונית ומעלה. במיוחד בשל הסינגלים, שני קטעי עלייה שמצריכים קצת כושר וגם הרכיבה בדשדשת.
- יש להקפיד לקחת כמות של מים ומזון שתספיק ליום שלם.
- את המסלול הזה אסור לעשות לבד. בחלק גדול ממנו אין קליטה של טלפונים סלולריים, ואם רוכב בודד ייתקע - הוא יתקשה להזעיק עזרה. כדאי גם להתארגן, עד כמה שאפשר, עם רכב ליווי ובכל מקרה לקחת כלי תיקון לאופניים, ובכלל זה כלי תיקון לשרשרת, לתקר ומשאבה למילוי אוויר בגלגלים.
(צילום: דני שדה)
