הגיע הזמן לחוק שריון נשים
חקיקה שכזו תגבור על נורמות דחיקת נשים ותעודד אותן להיכנס לפוליטיקה
אין כמו תקופת טרום בחירות כדי להעלות למודעות את מעמדן של קבוצות מיעוט ובמיוחד את האי-שוויון בייצוג הפרלמנטרי של נשים. ייצוגן של הנשים בכנסת האחרונה ובממשלה האחרונה היה אמנם גבוה יחסית לממשלות הקודמות, אולם, בדיקה השוואתית לפרלמנטים אחרים בעולם מלמדת כי למדינת ישראל יש עדיין כברת דרך ארוכה לעבור.
עוד בערוץ הדעות של ynet
אל תשחקו בברוגז, לכו להצביע / שלומי צדקי
תקרת האבן של הערביות / סמאח אלחטיב-איוב
מתוך 188 מדינות, ישראל נמצאת במקום ה-58 עם 22.5% נשים בפרלמנט - אחוז קטן למדי למדינה שמתהדרת בערכים דמוקרטיים של שוויון הזדמנויות. מצבן של הפרלמנטריות בארצות הברית אפילו נחות מזה שלנו - הן מהוות רק 19% מכלל חברי הפרלמנט ומציבות בכך את מדינתן במקום ה-73 בדירוג. דווקא רואנדה, מדינה בעלת היסטוריה עקובה מדם על רקע אתני, היא הראשונה בדירוג השוויון בין נשים לגברים בפוליטיקה עם רוב של 63.8% בפרלמנט. הזכות לשוויון מגדרי בין מקבלי ההחלטות מעוגן בחוקתה של רואנדה והצליח להגשים את ייעודו.
נושא הייצוג הנשי בכנסת צובר תאוצה בתעמולת הבחירות הנוכחית. למרות החקיקה המעודכנת לשוויון מגדרי בתחומי החיים השונים, אין עדיין בישראל חקיקה המחייבת ייצוג הולם של נשים ברשימות המועמדים של מפלגות לכנסת ואף לא לרשויות המקומיות. נעשו אמנם נסיונות חקיקה בנושא, כמו תיקון חוק מימון מפלגות אך הם כשלו.
חלק מהמפלגות כבר משריינות מקומות לנשים ומבינות כי המהפכה התעסוקתית והפמיניסטית שהוציאה נשים לעבודה הפכה אותן לכוח אלקטורלי בר-השפעה. אך תובנה זו טרם תורגמה לייצוג נשי משמעותי בכנסת. האם יש צורך בנשים פרלמנטריות כדי לדאוג למעמדן? הרי למרות הייצוג הנשי הנמוך התברכנו דווקא בחקיקה מודרנית של שוויון בין המינים. דוגמה אחת היא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שנחקק עוד בשנת 1988 וזוכה לתיקונים משמעותיים מדי תקופה. גם הקמתה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא עדות לחיזוק שניתן לפעילות לטובת חיזוק מעמדן של נשים עובדות.
למרות כל אלה, ייצוג מגזרי הוא ביטוי מרכזי של משטר דמוקרטי. מתן זכות ביטוי לקבוצה הסובלת מתת-ייצוג במרכז קבלת ההחלטות הוא אחד המרכיבים החשובים לקידום האינטרסים שלה.
השינויים במדיה הדיגיטלית והשפעתה על תעמולת הבחירות אמורים לחזק את חשיפתן של הנשים המועמדות לשיפוטו של הבוחר. חלק גדול יותר מתקציבי הפרסום של המפלגות מופנים לדיגיטל שבו הסיכוי לנוכחות נשית גדול יותר. אולם אין להתעלם מכוחה של חקיקה כדי לשנות נורמות ציבוריות. יש, לפיכך, לעודד עיגון חקיקתי של קביעת שיעור מינימלי של מכסות ייצוג הולם של נשים במקומות ריאליים ברשימות המפלגות. יהיה בכוחה של החקיקה המתערבת לגבור על נורמות תרבותיות של דחיקת נשים למקומות שוליים ולעודד נשים ליטול חלק פעיל יותר במערכות הבחירות.
פרופ' הדרה בר-מור, מרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
