בעקבות התערבות נתניהו: פרס ישראל לחקר הספרות לא יחולק השנה
הפרס לא יחולק ביום העצמאות על רקע פרשת הדחת שופטים על ידי ראש הממשלה - כך הודיעה המדינה בדיון בבג"ץ. הסיבה: לצורך מינוי שופטים חדשים יש צורך בשר חינוך. המחנה הציוני: "נתניהו גרם נזק לסמל לאומי"
סערת הפרס מובילה לביטולו: המדינה הודתה היום (ב') כי השנה לא יחולק פרס ישראל לחקר הספרות, לאחר ששופטי ועדת הפרס עזבו את תפקידם על רקע התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו. דברים אלו נאמרו הבוקר (יום ב') במסגרת עתירה לבג"ץ שהגישו אמנים באמצעות עו"ד חיים שטנגר. במקביל דן בג"ץ בעתירה לא לחלק את הפרס גם בתחומי ספרות ושירה עברית, אומנות הקולנוע ומפעל חיים.
כתבות נוספות בנושא:
- פרס ישראל: יונה אליאן פורשת מהשיפוט
- גם יצחק בן נר מסיר מועמדותו לפרס ישראל
- שופטי פרס ישראל לספרות התפטרו: "רה"מ הכניס שיקולים זרים"
בתחילת ציין נציג המדינה, עו"ד יונתן ציון-מוזס, כי נבדקות דרכים למנות שופטים חדשים – בין היתר על ידי מינוי שר חינוך. אך כשהשופטים הזכירו שהמועד האחרון לקבלת החלטות בפרס ישראל הוא 20 במרס - שלושה ימים בלבד אחרי הבחירות - חזר בו עו"ד ציון-מוזס והודה כי בפועל לא יחולק פרס ישראל לחקר הספרות.
במהלך הדיון הצביעו השופטים על פגם בחשיפת חלק משמות השופטים בוועדות הפרס השונות, אך יחד עם זאת תהו מול העותרים אם פסילה גורפת תביא לאיזון הראוי או שמא תביא דווקא לפגיעה גדולה יותר במעמד הפרס. "אכן נפל פגם ברגע שפורסמו שמות השופטים, וזהו אירוע חריג ואני מקווה שיישאר חד פעמי. אך האם יש בשם כך לשפוך את התינוק עם המים?", תהתה השופטת אסתר חיות. השופט מלצר עקץ: "האחריות היא על מי שיצר סד זמנים עמוס".
הבמאי ניסים דיין, שבעבר היה חבר בוועדות שופטים וכיום אחד העותרים, ציין בבית המשפט: "כשאני הייתי חבר בוועדות הפרס, לא התערבו ואיש לא נתן לנו עצה. נציג המדינה רק ישב וכתב את החלטתנו. ישבנו בדיסקרטיות מוחלטת בחדר כמו שראוי להיות. השנה בבת אחת כל מיני דברים מוזרים קורים וההתערבות גדולה. נתניהו פתאום ממלא מקום שר החינוך. הוא גירש שופטים ביניהם את ידידי חיים שרר, וקובע כי הם לא יכולים להיות שופטים. זה לא הגיוני שצריכים לנמק מדוע השופטים ראויים להיות שופטים. תאמין שהם מקצועיים. יש פה שני דברים פסולים: התערבות פוליטית, שהובילה לדבר השני שהינו גילוי זהות השופטים – מה שהוביל לפגיעה בהליך כולו. המצב הפך לרכבת שירדה מהפסים".
עותר נוסף, המשורר דויד ברבי: "אני חושב שבבסיס יש צורך לשנות את אופן מינוי השופטים, אך לא באופן שבו הדבר נעשה השנה. וכעת, משנחשפו השופטים באופן שסותר את ההיגיון שעומד מאחורי מתן הפרס וחושף את השופטים ללחצים, יש לבטל את חלוקת הפרס ולעשות את השינוי באופן אחר".
הסערה סביב פרס ישראל פרצה לאחר החלטתו של נתניהו להדיח את אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן מהוועדה לבחירת הזוכה בתחום הספרות. שופט שלישי, המפיק חיים שריר, פרש בתגובה מהוועדה לבחירת הפרס בקולנוע. בהמשך התפטרו גם השופטים ד"ר אורי הולנדר, הסופרת גיל הראבן, פרופ' נסים קלדרון, פרופ' נורית גרץ, פרופ' זיוה בן פורת, פרופ' אפרים חזן, השחקנית יונה אליאן והבמאי רם לוי.
כמו כן, הסירו את מועמדותם מקבלת הפרס המבקר יגאל שוורץ, הסופר יצחק בן נר, הסופר חיים באר, רנן שור, הסופר דויד גרוסמן ורות דיין.
בחודש שעבר הודיעה לשכת ראש הממשלה כי נתניהו חזר בו מהחלטתו בנושא פסילת השופטים המועמדים לפרס ישראל לספרות, ובכך קיבל את דבריו של היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין שהורה לו להפסיק להתערב במינוי השופטים ובקבלת החלטות בנוגע לפרס.
גורמים בלשכת ראש הממשלה הסבירו כי ההחלטה שלא להתערב בפרס ישראל תקפה לאחור, כך שיבוטלו פסילתם של שני השופטים בוועדת פרס ישראל - הפרופסורים אבנר הולצמן ואריאל הירשפלד. עם זאת,
השופטים סירבו לחזור.
מהמחנה הציוני נמסר: "בכל סוגיה שבה התערב ראש הממשלה במהלך כהונתו הוא הותיר אחריו הרס ומבוכה. הספרות הישראלית הייתה לפני נתניהו ותישאר אחריו, אבל הנזק שהוא גרם עכשיו לפרס שהוא גם סמל לאומי מספר את סיפור תשע שנות כהונתו. תשע שנים של כלום. ב-17 במרס אזרחי ישראל יעניקו פרס למדינה וישלחו את נתניהו הביתה".