"קרובים קרובים עזרה לי להרגיש שחקנית"
לפני שלאורה ריבלין שיחקה ב"קרובים קרובים", היא נהגה להתנצל על העיסוק שלה, עכשיו היא כבר לא מסבירה ולא מתנצלת. גם לא על הבעת העמדה הפוליטית. במדור "עשיתי סצנה" היא נזכרת ברגעים הכי מצחיקים בוויטק 9, ובאותה נשימה מסבירה מדוע בחרה להשתתף בסרטון תעמולה
כשלאורה ריבלין ניגשה לאודישן של "קרובים קרובים", היא היתה בטוחה שמדובר בסדרת דרמה. 29 שנה אחרי שהסדרה על דיירי ויטק 9 סיימה את צילומיה (ועדיין משודרת בשידורים חוזרים בטלוויזיה החינוכית), אין אחד שלא יודע שמדובר בסיטקום הישראלי הראשון, וריבלין נזכרת בראיון בפרצי הצחוק שלה בצילומים.
עשיתי סצנה:
דודו זר: "פרפר נחמד היא חלק מהחיים"
גילת אנקורי: "היום רמת אביב גימל נראית קצת פאתטית"
שלום מיכאלשווילי: "מודה לאלוהים על עספור"
מוש בן בסט: "רק בפנטזיה הייתי דומה לעידו מרקוביץ'"
ציפי מור: "הילדים של היום מכירים את רגע עם דודלי"
"אני זוכרת שנורא צחקנו בפרק על ההצגה של מולי", היא משחזרת בראיון למדור "עשיתי סצנה", ומתייחסת לפרק "הצגה שנייה" שבו מולי (מולי שגב), הבן שלה ושל יהורם (יהורם גאון) בסדרה, נבחר לגלם את הנסיך הקטן בהצגה, ושאר הדמויות ניסו לעזור לו ללמוד את הטקסט. "פשוט התפוצצתי מצחוק. אני הייתי הצחקנית שם, כשהקהל היה צוחק, אני גם הייתי צוחקת. לא הפסיקו את הצילומים הרבה פעמים, אבל הרגשתי שאני מחבלת בטיימינג. צילומים עם קהל חי זו התרגשות אחרת".
(מתוך ערוץ היוטיוב של החינוכית )
איך "קרובים קרובים" השפיעה לך על החיים?
"אני חושבת שזה בעיקר השפיע עליי בכך שפתאום כן התייחסתי לעצמי כשחקנית. כשהיו שואלים אותי לפני 'קרובים קרובים' מה אני עושה, הייתי מתנצלת. הסדרה עזרה לי להרגיש שכנראה אני שחקנית, היא נתנה לי את התחושה שזו מי שאני, ונתנה ספייס בתוך הנשמה שאיפשר לי להרגיש שחקנית. עבדתי הרבה גם בתקופה שלפני 'קרובים קרובים', כך שלא הרגשתי שקיבלתי הרבה הצעות בגלל ההשתתפות בתוכנית".
גם היום, שנים אחרי סיום צילומי הסדרה, מזהים את ריבלין ברחוב בזכות תפקידה בסדרה, אבל בניגוד לשחקני תיאטרון אחרים שהופיעו בטלוויזיה, ריבלין מספרת שההכרה הגיעה גם מהבמה. "שני הדברים נעימים לי. מזהים אותי היום גם בגלל התיאטרון, תתפלא לשמוע, ובגלל העובדה שהוא פחות חשוף לאנשים, זה מחמיא עוד יותר".
ריבלין, שמבקשת לא להתייחס בכתבה לגילה ("אני לא אוהבת לראות את זה כתוב. לפעמים יש אלרגיה למשהו - וזו האלרגיה לי"), לא מתכננת להפסיק לעבוד בקרוב. כבר יותר משנתיים שהיא משתפת פעולה עם בתה נינה קוטלר בהצגה
של תיאטרון חיפה "לילה טוב אמא" (שתציג בבית ציוני אמריקה בתל אביב ב-12 וב-13 באפריל), ומופיעה גם בהצגת התיאטרון "סיפור ישן חדש",של תיאטרון בית ליסין. לאחרונה שברה את רגלה, אך גם התקרית הזו לא מעכבת אותה. "הלכתי מהר מדי בכיכר רבין ועפתי שם. אני עם סד ברגל וקב הליכה, אבל ממש לא רוצה לנוח, וממשיכה בעבודה".
מלבד התיאטרון ניתן לראות את פניה בימים אלה גם על מסך הטלוויזיה - אך לא מדובר בתפקיד בסדרה או בתוכנית חדשה, אלא בתעמולת הבחירות של מפלגת מרצ. "אני מאוד חוששת שהשינוי לא יבוא, בעיקר בגלל אנשים לא קוראים את המפה. חשוב שכולם יילכו להצביע, אנשים מאוכזבים וחושבים שהדעה שלהם לא חשובה, אבל זה לא נכון, חשוב כל פתק בקלפי. רק בתוכנו נוכל לשנות את המצב הנוראי שנקלענו אליו. צריך להחליף את ראש הממשלה נתניהו, להחליף אותו ואת אשתו. כי זה הולך בזוג שם. הבחירות האלה בנפשנו, אני מאוד מקווה שיהיה שינוי, אבל עדיין לא עברה בי המחשבה לרדת מהארץ".
את לא חוששת לבחור צד פוליטי? ראינו מה קרה לאמנים אחרים שעשו זאת.
"לא חששתי מזה בחיים. אני חושבת שזה חלק מהמהות שלך כאמן - להיות במקום שהמצפון שלך נמצא בו. חבל מאוד על אלה שלא לוקחים צד פוליטי".