חוב, תרמית ובנק: נפלה קורבן לשקר של בעלה
גבר שכנע את אשתו למשכן את דירתם כדי לרכוש נכס נוסף, אבל השתמש בכסף לכיסוי חובותיו. בית המשפט הציל את האישה ונזף בבנק דיסקונט
אישה שהסכימה להצעת בעלה, ומשכנה את דירתם תמורת הלוואה לרכישת בית חדש, גילתה לימים שהכסף יועד לפעילות עסקית כושלת שהותירה אותו עם חובות של מיליונים. בנק דיסקונט כבר החל בהליכי מימוש וביקש למכור את הדירה, ורק ברגע האחרון קיבלה האישה את הסיוע המיוחל: בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שהבנק הפר את חובות האמון והגילוי המוטלות עליו כלפי האישה, והורה לבטל את הליכי המימוש על הדירה.
האישה סמכה על בעלה וחתמה על השטר בלי לעיין בו. אלא שבדיעבד הסתבר לה שאת ההלוואה בסכום 1.1 מיליון שקל העביר בעלה לחשבון החברה שבבעלותו, וזו נקלעה לחובות של כ-3.2 מיליון שקל. במרס 2012 הוא הוכרז פושט רגל, ובשלב זה הודיע הבנק שהוא מתכוון לממש את המשכון – כלומר, למכור את דירת המגורים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ללא ידיעתם: הועברו מקופ"ח כללית ל"מכבי"
- היורשת נרצחה – מי יקבל את הנחלה במושב?
- גרושה עברה לצפון. מי יסיע עכשיו את הילדה?
- התמוטט נפשית ופוטר. הפיצוי: 107 אלף שקל
הפרשה החלה ב-2009, כשלטענת האישה שכנע אותה בעלה למשכן את דירתם. לדבריה היא הסכימה לחתום על שטר המשכון כי הוא הבטיח לה שלאחר מכן ימשכן את הדירה החדשה תחת דירת המגורים.
תביעה
ביהמ"ש: דיסקונט פרסם לשון הרע על לקוחות
עו"ד דורון זיסו
בני זוג כיסו יתרת חובה בחשבון העו"ש שלהם, אבל הבנק בכל זאת העביר את המידע לחברות אשראי. בני הזוג תבעו את הבנק ויפוצו ב-10,000 שקל
במרס 2014 פנתה האישה לבית המשפט באמצעות עו"ד יפתח אבן עזרא וביקשה להורות לבנק למחוק אותה משטר המשכון ולבטל את הליכי המימוש וההוצאה לפועל נגדה. לטענתה לא רק שנפלה קורבן לתרמית של בעלה, שלא סיפר לה שמשכון הדירה נועד להבטחת חובות החברה, אלא שלמעשה גם הבנק לא עדכן אותה בנושא.
לטענתה, הפקידה שהחתימה אותה על המשכון אישרה בפניה שהוא נועד להבטיח רכישת דירה, ולראייה כך גם נכתב על מסמכי ההלוואה. לשיטתה, הבנק נהג בחוסר תום לב והפר את חובותיו כלפיה, שהרי אם הייתה יודעת שביתה בסכנה, לא הייתה חותמת על המשכון.
הבנק טען מנגד כי האישה ידעה היטב על מה היא חותמת, והיא זו אשמה במצבה, שהרי מצוין על שטר המשכון מפורשת שהכסף יגיע לבעלה או לחברה. עוד נטען שהאישה לא נקיית כפיים, שכן בפועל היא הייתה רשומה כמנהלת וכבעלת מניות בחברה. נציג הבנק תהה כיצד במשך שנים היא לא שאלה את בעלה מה עלה בגורל אותה דירה חדשה שהיה אמור לרכוש.
לא הוסבר דבר
סגן נשיא המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, קבע שהבנק הפר את חובות האמון והגילוי המוטלות עליו כלפי המבקשת כממשכנת. הוא שוכנע כי המבקשת גילתה שהדירה מושכנה לטובת כיסוי חובות החברה רק בדיעבד ומבלי שידעה מה מצב החברה או שהייתה מעורבת בניהולה.
השופט ציין לחובת הבנק את העובדה שלא זימן לעדות את הפקידה שטיפלה במשכון, ולמעשה לא הביא אף עדות שיכלה לשפוך אור על התנהלותו. הוא הוסיף כי הבנק לא טען שהוסבר למבקשת דבר מה, ובכך הודה למעשה שהיא לא קיבלה ממנו כל מידע באשר לסיכונים שבמשכון.
בנסיבות הסבוכות של המקרה, קבע השופט פרקש, חובת הגילוי של הבנק כלפי האישה הייתה מוגברת והוא לא היה רשאי לסמוך על כך שהאישה מקבלת מידע כלשהו מבעלה.
בסיכומו של עניין נענה השופט לבקשה והורה על מחיקת המשכון וביטול הליכי המימוש וההוצאה לפועל נגד המבקשת. הבנק חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבותה אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקשת: עו"ד יפתח אבן עזרא
- ב"כ המשיב: עו"ד שמואל דניאלס
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
