בחזרה לדקירה ששינתה את הטניס
הפרקט של המדיסון סקוור גארדן ייעלם, האוהדים המדוכאים של הניקס יתחלפו בחובבי טניס והתפוח הגדול יארח חגיגה של הספורט הלבן. הסיבה: קאמבק ראשון של מוניקה סלש למגרש, עשור אחרי הפרישה ו-22 שנים אחרי הסכין שהרסה לה את הקריירה. פלא שמבחינתה זה כמו גרנד סלאם גם בגיל 41?
זה יקרה במסגרת מלחמת העולמות המסורתית שתיערך באולם המדיסון סקוור גארדן היום (ג'). לערב אחד ההיכל המיתולוגי של ניו-יורק ניקס יעשה הסבה פרועה וחגיגית למגרש טניס, והתפוח הגדול יהפוך לתפוח ירוק. משב רוח מרענן יפקוד את הטיימס סקוור, וסביר להניח שבריזה יותר מאווררת מזו עוברי האורח בשדרה החמישית לא ינשמו בזמן הקרוב.
אז מה בתפריט הפעם? משחק בין אגדה מהלכת, רוג'ר פדרר, לאגדה בפוטנציה, במשחק שהוגדר על-ידי מארגני האירוע כחלק המרכזי של הערב. בצילו, כקינוח, יוגש לחובבי הז'אנר משחק שלנוסטלגיים בינינו ימשוך את העין הרבה יותר: זה שיפגיש את אותה סלש עם גבריאלה סבאטיני, המדורגת 3 בעולם לשעבר. אלא שעם כל הכבוד לרזומה המפואר של הארגנטינאית המבוגרת, ההפנינג הלילי בגארדן הוא יותר מהכל תירוץ טוב לדבר על הסיבה האמיתית שבגללה רבים כל-כך יתכנסו ללילה אחד לבן (תרתי משמע) במגרש הכדורסל הכי מפורסם בעולם. לשם שינוי, היא לא קשורה רק בפדרר.
דקירה בלב הקריירה
סלש תיזכר בספרי ההיסטוריה כשחקנית לא רגילה מכל הסיבות הלא רגילות – אבל גם לא בהכרח מהנכונות. זו לא רק צורת המשחק השונה או היריבות הקלאסית עם שטפי גראף, והכל קשור, כנראה, להיותה עוף מוזר נצחי. בדיוק בגלל זה ה"מיני-קאמבק" המרגש שלה מגמד מעט את האירוע שבמסגרתו היא עושה אותו, והופך אותו למשני בהתחשב בכך שהיא רושמת את ההופעה הפומבית הראשונה שלה עם מחבט ביד מאז שעזבה אותו פורמלית בשנת 2008.
ההשתתפות של המדורגת 1 בעולם לשעבר בפסטיבל מספקת לאוהביה משהו שנע בין פלאשבק כיפי לצמרמורת נעימה של זיכרונות טובים מאחת האגדות החובטות הגדולות בכל הזמנים. באותה נשימה היא תיתן לרבים מאיתנו גם תזכורת כואבת לאירוע הכי קשה שנצפה ונראה במגרשי טניס מאז ומעולם. כן, קצת לא פייר שקריירה של ספורטאית ענקית כמו סלש נחרטת בראי ההיסטוריה בגלל דקירה - אבל זה כנראה שיקוף מציאותי של הזיכרון הקולקטיבי העיקרי מהטניסאית שהיכתה חבטת גב היד שלה בדיוק כמו שהכתה את חבטת כף היד (בשתי ידיים).
צפו במוניקה סלש לאחר הדקירה
ב-1993, כשהיא במקום הראשון בעולם, עלתה האמריקאית למשחק בטורניר החימר בהמבורג מול מגדלנה מאלייבה. במצב של 0:1 במערכות לזכותה ובמהלך הפסקה שגרתית בין משחקונים, ארב לה אוהד פסיכופת שניצל את פרצת האבטחה הלא המהודקת ודקר אותה ישירות בגבה. באחד הרגעים המחרידים של הספורט העולמי סלש התמוטטה לעיני האלפים ההמומים, הכרתה התערפלה והיא הובהלה לבית החולים כשהיא בשוק טוטאלי. מאז ועד הרגע שבו עשתה קאט לחייה המקצועיים, היא לא חזרה להיות כפי שהייתה, והדקירה העמוקה והקטלנית בגבה הייתה גם, במובן מסוים, דקירה היישר לליבה של הקריירה המצליחה שלה.
ההתאוששות שלא צלחה
סלש תלתה את המחבט רשמית רק 15 שנה לאחר מכן, אבל הפסיקה לשחק הלכה למעשה עוד הרבה לפני. כל זה הפך, כמובן, את הסיפור שלה ללא פחות מטרגדיה מודרנית. בחקירה שלאחר המקרה התברר כי מי שביצע את המקרה היה אוהד מושבע ומטורף ממחנה שטפי גראף (המתחרה העיקרית עם סלש על המלוכה באותן שנים) בשם גונטר פארצ'ה, שתקף אותה כדי לפגוע בה במאבק על הפסגה עם מושא אהבתו. הוא הצליח.
הדוקר הגרמני תיכנן הכל בקפידה: הוא תיזמן את הגעתו לאיזור המנוחה של סלש, ואפילו הצטייד בכרטיס טיסה ליעד הבא שלה, למקרה שבו ייכשל בניסיון לתקוף אותה. כך או כך, התוצאה הייתה איומה (וגם אירונית מעט, אחרי שגראף זכתה באותה תחרות). הטניסאית נפגעה קשות, ורק העובדה שהסכין הונפה לעברה תוך-כדי קימה הצילה אותה מפגיעה חריפה הרבה יותר בעמוד השדרה שלה.
עמוד השדרה של סלש אולי ניצל, מה שאי אפשר לומר על על המשך דרכה במגרשים. הקריירה הגדולה של מי ששלטה בסבב הנשים בצורה אבסולוטית ב-1991-1992 התפוררה בצורה איטית. האירוע המצער הוציא אותה מהמשחק לשנתיים, וגם הגביע שהניפה באוסטרליה לא באמת המתיק את הגלולה המרה שבלעה בעקבות המאורעות. 9 תארי גרנד-סלאם היא קטפה עד הסכין הארורה, רק אחד בודד מאז. גמר הגרנד-סלאם שלה ב-1998 היה אחרון שזכתה להגיע אליו, ומחשבות על פרק ב' מאוחר בקריירה ב-2005 נזנחו בצד הדרך עם פציעה חדשה ברגל. שנה אחרי שפרשה, ב-2009 היא נכנסה רשמית להיכל התהילה של הטניס, ולא ממש הייתה בכותרות מאז.
אחרי 20 שנה
אירוע הראווה בניו יורק שווה אזכור משום שהוא, כאמור, מהווה את השיבה של סלש למגרשים בפעם הראשונה אחרי עשר שנים. לא סתם היא מתכוננת אליו כאילו מדובר בגרנד סלאם לכל דבר. "היא מאוד רצינית לגבי זה", אמר רנה גומז, המאמן של טניסאית העבר מאז גיל 13, "היא תמיד הייתה ככה. היא הולכת על כל דבר שהיא עושה במאה אחוזים".
וידוי חושפני שלה על בעיות אכילה ממנה סבלה כטניסאית מובילה ("הייתי עובדת כל-כך קשה על המגרש, אבל בכל פעם שזה הגיע להפרעות אכילה הייתי יוצאת מכלל שליטה") הביאו את העיתונים האמריקאים לכתוב גם על הפעם הראשונה שבה היא תשחק טניס בפורום לא מצומצם, ולפחות לשעה אחת תמימה תחזיר את אמריקה לשנת 1993 - דקות לפני הדקירה ששינתה הכל.
"אני רוצה להראות את הכי טוב שלי", שיתפה סלש במחשבות שלה. "אני יודעת שזה יהיה משחק מותח, ואני רק רוצה לצאת כבר למגרש. בשבילי זאת בעיקר חגיגה והזדמנות לתת את הטניס הכי טוב ששחקנית בת 41 יכולה לשחק".
סלש עצמה התכוננה חודשים ארוכים לקראת ההפנינג המדובר, עם אימונים מפרכים ליד ביתה בפלורידה. בשנים האחרונות היא דחתה את כל ההזמנות להשתתף באירועי ראווה דומים, והפעם בחרה לקבל את ההצעה אחרי שהחלימה מפציעה מציקה ברגל - ובעיקר בגלל הכבוד שהיא רוחשת לסאבטיני. איתה, אגב, היא נמצאת במאזן של 3:11 בקריירה. זאת אפילו לא הפעם הראשונה שבה שתיהן נפגשות לדייט ייחודי בגארדן: בגיל 16 גברה האמריקאית-סרבית על הטניסאית הארגנטינאית במשחק בן 5 מערכות (הראשון ששוחק על-ידי נשים מאז 1901) שנערך באותו אולם בדיוק.
לכו תדעו היכן הייתה הקריירה המפוארת של מוניקה סלש נעצרת לולא אותה נעיצת סכין באביב 1993. כעת, לערב אחד ובפעם האחרונה, יש לנו הזדמנות להפליג במחשבות האלה – ולחלוק לטניסאית גדולה כבוד גדול. בדיוק כמו פעם.
לפנייה לכתב/ת 
