אנחנו לעומת אירופה: איך הבריאות של הישראלים?
אולי סל התרופות אצלנו קטן ומצומצם וחסרות מיטות בבית החולים וכח-אדם במערכת הבריאות אבל למרות כל אלו - נתונים מחמיאים לישראל בכנס ארגון הבריאות העולמי שנערך בארץ: בישראל מעשנים פחות, שותים פחות אלכוהול וסובלים פחות ממחלות לב מאשר באירופה
בכנס של החטיבה האירופאית של ארגון הבריאות העולמי שהתקיים היום (ג') בישראל, בנושא התמודדות עם מחלות כרוניות, הוצגו נתונים מחמיאים לישראל. בארץ, כמו בשאר העולם המערבי, צריכת אלכוהול וסיגריות נמצאת בירידה מתמדת, כמו גם שיעור הסובלים ממחלות לב.
עוד חדשות בריאות
הדסה: התור לבדיקה לעוד שנה. רוצה שבוע הבא? שלם 2,200 ש'
בזכות גיל ז"ל: מחלקת שיקום חדשה בסורוקה
סקר: מאיזה בתי חולים בארץ אנחנו הכי מרוצים?
"הסיכון למות ממחלה כרונית נמוך יחסית"
נכון לשנת 2011, בישראל יש כ-120 מקרי מחלות לב ל-100 אלף תושבים, הרבה פחות ממדינות אירופה, שם שיעור התחלואה הממוצע עומד על 210 למאה אלף. מכיוון שחלק משמעותי מהחולים הם אנשים מבוגרים, הנתונים מציגים גם את התחלואה עד גיל 64, וגם שם ישראל נמצאת במקום מצוין עם כ-20 חולים למאה אלף, כמחצית מהמתרחש באירופה.
ארגון הבריאות העולמי הציג את נתוני צריכת האלכוהול לשנת 2010, לפיהם הישראלים מעל גיל 15 צורכים 3 ליטר אלכוהול בשנה לעומת 10 ליטר בשנה באירופה. בשנת 2010 היו כ-20 אחוז מעשנים באופן יומיומי בישראל, לעומת אירופה, שם הנתון עומד על 24 אחוז מהאוכלוסייה.
ד"ר גאודן גאלה, מנהל תחום מחלות כרוניות באירופה מטעם ארגון הבריאות העולמי, מסביר שהסיכון למוות עקב מחלה כרונית הוא נמוך בישראל באופן יחסי. "הסיכון למות מאירוע לב או משבץ מוחי בישראל הוא נמוך מהממוצע באירופה או מהאיחוד האירופי בעשורים האחרונים.
הסיכון הוא נמוך בישראל גם בקרב צעירים וגם בקרב מבוגרים", הוא אומר ומציין שלמערכת הבריאות הציבורית בארץ יש חלק בהצלחה, כמו גם להתנהגויות היחסית בריאות יותר שמובילות לפחות עישון וצריכת אלכוהול.
"באירופה חולים יותר בגילאים צעירים"
הכינוס של ארגון הבריאות העולמי מתקיים לראשונה בישראל, ובמסגרתו מוענק אות הכרה למכון המחקר של שירותי בריאות כללית. המכון מצטרף לרשימה של עשרה מרכזי מצוינות בעולם השותפים לקידום של מניעת מחלות כרוניות.
"האתגר החדש איתו אנו מתמודדים יחד עם מדינות אירופה הוא הפיכת מצב שריבוי מחלות כרוניות הפך לנורמה בגילאים צעירים יותר. מערכות בריאות נדרשות להשתנות להפוך חכמות יותר, פרואקטיביות ולהתבסס יותר על חדשנות ומידע רפואי כדי לטפל באוכלוסייה מוקדם יותר וחכם יותר, תוך רתימת המטופל לתהליך בטיפול", מספר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר.