השדכנית של בני ברק: "משרד חקירות קטן עלינו"
אהבה זה למתקדמים, להתחיל עם בחורה זה פסול, ושמירת נגיעה עד לחתונה זה כלל ברזל. הינדה הרבסט, שדכנית חרדית, פותחת לדיון גם דברים שנמצאים בקרביים של המגזר - ועושה שידוכים בין "הגטו" הבני-ברקי לישראל החילונית
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
הרבסט (60), אם לשבעה וסבתא ל-23 ("בינתיים"), רואה לעצמה שליחות להרצות בפני גברים ונשים גם יחד על החברה החרדית – והיא לא מהססת לדבר גם על דברים שבקרביים של המגזר. למשל, מוסד השידוכים שהיא עצמה חיה אותו בחיי היומיום, וגם מעמד האישה, הדרת נשים וזוגיות בקהילה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- המקובל העניק ברכה - והסרבן נתן גט
- המדענים שיגלו לכם אם יש אלוהים. צפו
- דער ווייס: כולם רוצים להיות אברהם פריד
"הכל התחיל כאשר נתקלתי בקבוצה של 'תיירות' ישראליות מחוץ לחלון ביתי, שבאו לסיור בבני ברק", הרבסט מספרת. "נפגעתי מאוד. התחושה הייתה שהמדריכה מספרת על שבט אבוד, או על להקת קופים בג'ונגל. הרגשתי צורך להיות ה'פה' של הציבור, והצעתי להם בדחף רגעי: בואו אלי הביתה לקפה ועוגה, ואספר לכם על החברה החרדית שלא באמצעות הפריזמה של התקשורת. הם היססו, פחדו מהטפה, אבל לבסוף הסכימו. מאז הכל היסטוריה".
לא דיברנו עוד על אהבה
כבר חמש שנים שהיא מכהנת כ"שגרירה של רצון טוב". "בתחילה אמרו לי 'את חרדית מסוג אחר', ו'הלוואי שכל החרדים היו כאלה', אבל מהר מאוד קיבלתי מכתבים שהמסר שלהם משותף: 'שינית לנו את התפיסה על המגזר', וגם: 'בזכותך הפסקתי לשנוא חרדים'".
ב"פסטיבל אישה" המתקיים בימים אלה בחולון, סיפרה הרבסט על השידוכים בחברה החרדית, לא לפני שהתייעצה
קודם עם האדמו"ר שלה. גם לפני שהסכימה לראיון הזה היא פנתה אליו לאישור, וקיבלה תשובה ש"כל מה שבאמצעותו ניתן להאהיב את שמו של ה' – הוא מבורך".
מוסד השידוך החרדי הוא נעלם אחד גדול בעיניו של הישראלי המתבונן מן הצד: צעיר וצעירה נפגשים ארבע פעמים, משוחחים על עניינים העומדים ברומו של עולם, ומחליטים להינשא. אהבה, רומנטיקה ורגש נעדרים לחלוטין מהטרימינולוגיה החרדית בשלבים הראשונים של ההיכרות ומיסוד הקשר.
"זוגיות איננה דבר קל. צריך להשקיע בה מן הרגע הראשון ועד ליומה האחרון. מאחר שאנחנו כל כך קשורים לילדים, חשוב לנו לדעת בביטחה שאנו מאתרים להם בן או בת זוג מתאימים", הרבסט מסבירה. "בדיקה כזו נעשית בכלים רציונאליים, לא בכלים רגשיים. אגב, המילה 'מלך' היא ראשי תבות של מוח, לב, כליות. המוח ראשון, רק אחר כך הרגש. אם הופכים את הסדר, אנו מקבלים את המילה 'למך' שמשמעותה ברורה".
זה יפה, אבל מה קורה אם בחור ובחורה מגלים זה את זו במפגש אקראי? לעולם לא תיתכן אהבה ממבט ראשון?
"כשבחור ברחוב 'עושה עיניים' לבת שלי, הוא מקבל אצלי באופן מיידי ציון נמוך. אם הוא מתייחס כך אליה, הוא עושה זאת מן הסתם ל-200 בנות נוספות. בחור ובחורה נפגשים ברחוב, הולכים למסעדה, לסרט, נהנים - אבל תכונות האופי האמיתיות לא נחשפות. נקודה. אני לא מדברת על מקרי קיצון, אלא גם על תכונות מזג בסיסיות כמו קמצנות, פזרנות, כעס ויהירות".
בחור ישיבה מכובד לא יושב על מדרגה ומעשן
בחברה החרדית, מסתבר, התכונות הללו צפות כבר בשלב הבירורים שקודמים לשידוך. "משרד חקירות קטן עלינו",
אומרת הרבסט. "כשאתה ניגש להעסיק אפילו פקיד בעסק שלך, אתה מבקש לשלוח קורות חיים, ומתוך מאה פניות אתה מסנן עשרה מועדפים, שמתוכם אתה בוחר את המועמד המתאים ביותר. שידוכים בוודאי לא פחות חשובים".
זו הסיבה שהינדה בודקת בעצמה כל בני הזוג המוצעים לילדיה עוד קודם למפגש הראשוני עם המועמד/ת הפוטנציאלי/ת, ודורשת להיפגש עם כל בחור או בחורה המבקשים להיעזר בשירותי השדכנות שלה.
מה את בודקת, למשל?
"הכל. אפילו את שפת הגוף. היה בחור שהוצע לבתי – בחור נהדר, השמועות עליו היו פנטסטיות, אלא שהוא סירב, למרות הרצון הרב שלנו. כעבור שנה הוא הודיע שהוא מעוניין לקיים פגישה. הוא נכנס לביתי, וכבר מהדקות הראשונות הבנתי שהוא לא מתאים – שפת הגוף שלו הייתה מזעזעת.
"במקרה אחר, הגעתי לחתונה כדי לבחון בחור שהוצע אף הוא לבתי. הבחור היה נראה נחמד, אלא שאז, כאשר יצאתי מהאולם, מצאתי אותו יושב על מדרגה ומעשן. בחור ישיבה מכובד על מדרגה? ועוד מעשן? חלפה שנה נוספת, והבחור הוצע שוב. החלטתי לא לפסול אותו רק בגלל העישון. הגעתי שוב לחתונה שבה הוא נכח, וכשיצאתי, גם הוא יצא במקרה, וניגב את זיעתו עם שרוול החליפה. אני מאמינה שהקדוש ברוך-הוא הסב את תשומת ליבי להתנהגויות אישיות שאינן מתאימות למשפחתי".
קשה לא לנגוע? גם לא לאכול בשר וחלב זה קשה
נוכחותו של האל מופיעה הרבה בשיח של הרבסט. היא מאמינה בכל ליבה שהקב"ה מזווג זיווגים, ובן הזוג
המיועד מוכרז ארבעים יום קודם יצירתו של הוולד, כך שהשדכנים משחקים ב"נדמה לי". מאידך גיסא, לדבריה, הם השותפים של הקב"ה. "באחד הימים הגעתי לאדמו"ר לבקש ברכה לבתי, והוא אמר לי: 'את צריכה לתת לי ברכה, כי את שדכנית - ומכאן שאת שותפה של הקב"ה'".
כאשר מדובר בציבור חסידי, הפגישה נערכת על פי רוב בבית הכלה. כשהצעירים משתייכים לציבור הליטאי או הספרדי, נערכת הפגישה בלובי של בית מלון. הפגישה עוסקת בעניינים העומדים ברומו של עולם: אופי הבית, מקום המגורים, ואף תוכניות עתידיות של הבעל והאישה. המינון נע בין 4-6 פגישות, "משום שפגישה ראשונה אצלנו, היא שוות ערך ל-30 פגישות, אחרי כל הבירורים והבדיקות".
אחרי שהחליטו השניים למסד את הקשר, כלומר להתארס, הם ממתינים כארבעה חדשים עד לחתונה, כאשר הם נזהרים לרוב מהבעת מילות אהבה מפורשות, שלא לומר מגע פיזי, הנחשב לטאבו גם בקרב "חרדים ליברלים".
זה לא קשה? בחור ובחורה מאורסים ארבעה חודשים, כשהם אסורים בנגיעה ?
"זה לא קל. אפילו נגיעת יד אסורה. אבל קשה לך? גם לא לאכול נקניק עם גבינה זה קשה, ובכל זאת מקפידים על כך. כולנו בני אדם, אבל יש לנו חוקים".
ומה באשר לרגש?
"אחרי ארבע פגישות גם הרגש מגיע, ועדיין על הזוג הצעיר לעבור הדרכה מפורטת מפי רבנים ורבניות המכונים 'מדריכי חתנים'. המפגשים הללו כוללים הדרכה זוגית, טיפים לחיי נישואין נאותים, וכמובן גם הדרכה מינית. הרבנים מאמינים מאוד בהדרכה מפורטת לפני הנישואין".
"החתן רוקד עם חברות הכלה"
הרבסט היא מתנגדת נחרצת למה שנראה כראוותנות בחתונות שאינן חרדיות. "מנות ב-300 ש"ח? למה?
נסיעה לחו"ל? בשביל מה? את הכסף הזה ניתן להשקיע בדירה עם משכנתא. בכלל, הכל אצלנו יותר זול: התזונה, הביגוד, תרבות הפנאי (או היעדרה), ואפילו המכשירים הסלולריים".
הרבסט לא מציחה להבין מה שמח בחתונות חילוניות: "כל אחד רוקד לעצמו, כמו בדיסקוטק", היא אומרת, "בהמשך החתן רוקד עם החברות של הכלה, והיא רוקדת עם החברים שלו. בחתונה חרדית אין יין ואין אלכוהול. יש הפרדה מוחלטת שמונעת את המתח המיני הקיים בין נשים לגברים. זו הסיבה שהשמחה בחתונות חרדיות כל כך גדולה, וכל כך טהורה... אני מספרת את זה לשומעיי, ומדגישה כי כך חונכתי וכך אני מחנכת את ילדיי. הם אינם חייבים לקבל את זה, אבל לפחות שישמעו, שיכירו, שיבינו".
איך אמירות כאלו מתקבלות אצל אנשים שאינם מהמגזר שלך?
"אני מדברת מהלב, ומאהבה. בכל שנות פעילותי היה אדם אחד שיצא באמצע דבריי. אני מציגה את העולם החרדי בהומור ובסיפורים, אבל אני לא מתייפייפת, ולא מתגמשת".
- פסטיבל אישה בתיאטרון חולון מתקיים השבוע (עד ל-14 במרץ), 75 אירועים ומופעים לכבוד 75 שנים לעיר חולון
