מותר להביע דעה פוליטית במשרד? בדקנו
הדיונים הפוליטיים נכנסים למשרדים: האם כדאי לעובדים לשוחח עם הקולגות על פוליטיקה או שעליהם להיות מוטרדים מההשלכות על האופן שבו ייתפסו במקום העבודה? ומה יכולים המעסיקים לעשות במקרים בהם העובדים מביעים את דעותיהם ברשתות החברתיות?
הבחירות לכנסת ה-20 עומדות בפתח, אבל עושה רושם כי השיח הפוליטי ימשיך לעמוד במוקד העניינים גם לאחר סגירת הקלפיות. האם שיחות שכאלו במקומות העבודה, עלולות לפגוע באפיקי הקידום של העובדים? והאם המעסיקים יכולים לאסור על העובדים באופן גורף לדבר על הנושא - למשל גם ברשתות חברתיות?
לכתבות נוספו בערוץ קריירה:
- יום הבחירות: מתי אפשר לחייב אתכם לעבוד?
- חשש: מאות עובדים נוספים יפוטרו בדרום
המועמדים מתחייבים: נשלב נכים בתעסוקה
מסקר חדש, שערכה מחלקת המחקר של AllJobs לרגל הבחירות, מתברר כי אם הדיונים הפוליטיים היו נותרים בעבר מחוץ למקומות העבודה - הרי שכיום רוב העובדים אינם חוששים לשוחח עם הקולגות על הדעות הפוליטיות שלהם ואף אינם מוטרדים מההשלכות על האופן שבו ייתפסו במקום העבודה.
בסקר השתתפו 1,408 ישראלים מכל תחומי העבודה במשק. הנתונים מגלים כי כמחצית מהנשאלים חשים בנוח להביע דעה פוליטית במקום העבודה, לעומת 28% שמרגישים לא בנוח לעשות זאת. לשאלה האם הם חוששים שדעתם תשפיע על האופן שבו הם נתפסים בארגון, 60% השיבו שהם כלל לא חוששים, לעומת כ-28% שהביעו חשש. בפועל, 63% נוהגים לשתף את החברים לעבודה בדעותיהם הפוליטיות, לעומת 26% בלבד שמעדיפים להמנע מהנושא.
עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs סבורה כי בניגוד לעבר, היום קשה להסתיר את הדעות הפוליטיות בעבודה, בעיקר מאחר שאלו לא פעם נחשפות ממילא ברשתות החברתיות. עם זאת היא ממליצה להיזהר, בעיקר למי שנמצא בהליכי חיפוש עבודה.
"בתקופה של חיפוש עבודה כדאי להקפיד קצת יותר על מה שכותבים", היא אומרת. "כשמעסיקים מרגישים חוסר ביטחון לגבי מועמד מסוים, או כשהם צריכים להכריע בין כמה מועמדים בעלי נתונים דומים - הם יבדקו את השם שלכם ומה שימצאו שם יכול להשפיע ישירות על ההחלטה שהם יקבלו".
דעות פוליטיות בפייסבוק
עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי מקום העבודה מהווה קניינו של המעביד ומשכך הוא רשאי לקבוע כללי התנהלות במקום העבודה ובכלל זה גם לאסור על קיומה של כל פעילות פוליטית. אולם מה באשר לאחר שעות העבודה - האם גם אז המעסיק יכול להתערב ולאסור על עובדים להביע דעות פוליטיות - למשל ברשתות החברתיות כמו פייסבוק?
לפידור משיב כי אם מדובר בעובדי ציבור - אכן מוטלות עליהם מגבלות. "הפסיקה קבעה כי אין מניעה מוחלטת להבעת עמדה פוליטית במסגרת התבטאות ברשת חברתית, אולם מתוקף היותו עובד מדינה עליו למתן את התבטאויותיו באופן שניראות מקום עבודתו לא תיפגע", הוא מסביר. "המשמעות היא כי העובד אינו יכול להביע עמדה פוליטית באופן מתריס או מעורר מהומה. כך למשל, העובד אינו יכול לכתוב בקלונו של חבר כנסת או מועמד כזה או אחר".
במקום עבודה פרטי לעומת זאת - לפידור מבהיר כי "הפסיקה אינה מונעת ממנו להתבטא בסוגיה פוליטית, ובלבד כי דבריו לא יפגעו במקום העבודה ולא יהוו לשון הרע. להבדיל ממקום עבודה ציבורי שבו על העובד לרסן את התבטאויותיו, במקום עבודה פרטי, העובד כן יכול להביע תמיכה בגלוי כלפי מועמד כזו או אחר, אולם אין הוא יכול לכתוב דברי השמצה".
יעל מהודר, יועצת ומומחית לענייני קריירה ויזמות, מזהירה מפני השלכות שליליות בפן התעסוקתי-ארגוני. "ציפייה של מנהל מעובד להימנע מהתבטאות פרטית ברשתות חברתיות יוצרת עוינות מצד העובד, כעסים ותסכול, ולכן אינה רצויה. עם זאת, חשובה מידה רבה של רגישות, למשל, אם המעביד רואה שעובד פרסם פרסומים שעלולים לפגוע בחבריו לעבודה, מומלץ לזמן אותו לשיחה ובה לנסות להוביל אותו בעצמו להבנה שזה עלול לפגוע ביחסיו עם חבריו לעבודה".
מתפשרים יותר עם הגיל
עוד עולה מהנתונים, כי כמחצית מהנשאלים היו מסכימים לעבוד במקום עבודה שנוגד את השקפותם הפוליטית, לעומת 22% שלא יעבדו במקום המנוגד להשקפתם הפוליטית. כלומר, עבור רוב הנשאלים הדבר אינו מהווה שיקול מכריע בבחירת מקום עבודה.
עם זאת, בקרב גילאים צעירים יותר, 15-22, ניכר שיעור גבוה יותר של נשאלים שלא היו מוכנים לעבוד במקום שנוגד את השקפתם הפוליטית. אחוז התשובות החיוביות לשאלה הלך וגדל ככל שהתקדמה שכבת הגיל.
"צעירים ידועים באידיאליזם ובעקרונות שלהם", סבורה בוימפלד. "ברוב המקרים, ככל שהשנים מתקדמות אנחנו נוטים ליותר פשרנות וסדר העדיפויות שלנו בחיים - כמו גם במקום העבודה - משתנה. בנוסף, שוק העבודה בישראל אינו מאיר פנים למחפשי עבודה בגילאים מתקדמים ולכן הם פחות בררנים בפרמטרים מסוימים".
דיון פוליטי בעבודה? זה יכול להועיל
האם יש אמת בתחושות העובדים, לפיהם חשיפת דעותיהם הפוליטיות אינה פוגעת במעמדם בארגון? תלוי את מי שואלים. מחקר שנערך לאחרונה בבית הספר לעסקים ע"ש ג'ון מ' האנטסמן של אוניברסיטת יוטה, קובע כי דיון פוליטי המתנהל באופן נכון במקום העבודה, יכול לשפר את רמת שביעות הרצון של העובדים ואת מחויבותם לארגון.
במחקר השתתפו כ-304 עובדים מכל הדרגות, ובני זוגם, שנשאלו כיצד דיונים פוליטיים בעבודה משפיעים הן על הביצועים והן על חייהם האישיים. הממצאים העלו, כי דיונים פוליטיים פתוחים, המתאפיינים בתקשורת של "חילופי פרספקטיבות" ו"תן וקח", ולא תוך הפעלת לחץ על העובדים להסכים עם דעות המנהלים - מחזקים את שביעות הרצון של העובדים במקום העבודה ואף יכולים להשפיע לחיוב על חייהם הפרטיים, כולל חיי המשפחה.
מנגד, שיחות בעלות אופי לוחץ ומשכנע, הכוללות הבעת דעה נחרצת מצד המעסיק או עובדים בעמדות בכירות - ישפיעו לרעה. בסך הכל, כ-40% מהעובדים דיווחו כי מנהליהם לוחצים עליהם להסכים עם הדעות הפוליטיות שלהם ו-55% דיווחו שקולגה לחץ עליהם. מנגד, 55% דיווחו כי המנהל שלהם עוסק בדיונים פוליטיים בעבודה בסגנון פתוח וקשוב, ו-79% דיווחו זאת לגבי הקולגות.
מהודר מסבירה כי בין ההשלכות השליליות של דיונים הכוללים הפעלת לחץ, כלולות תחושות חוסר נוחות בקרב עובדים, יצירת אווירה מתוחה ופגיעה ביחסים חברתיים עד כדי אי יכולת לעבוד בצוות; פגיעה ביושרה המקצועית של המנהלים, העלולים לקבל החלטות מוטות ביחס לעובדים בעלי בדעות הפוכות; וכן היווצרות תחושות חרדה בקרב העובדים לגבי עתידם בארגון - בעיקר כשאינם מזוהים עם הדעות הפוליטיות של מנהליהם.
בשל ההשלכות הללו מהודר מציינת כי הנורמה הרווחת במקומות העבודה אינה מקבלת בברכה קיום דיונים פוליטיים בין העובדים - והמלצתה למנהלים היא להמשיך במדיניות הנמנעת מהבעת דעה אישית. עם זאת - במידה שנוצר דיון שכזה - היא אינה ממליצה לקטוע אותו, אלא להקפיד על דיון בריא. כיצד ניתן לעשות זאת?
טיפים למנהלים
בצד של המנהלים - מהודר מציינת כי דיון פוליטי ענייני יכול לאפשר התקרבות של העובדים ולהגביר את היעילות בעבודה. על מנת להשיג זאת, היא ממליצה למנהלים קודם כל להשאר בעניינים ברגע שמתחיל דיון שכזה - ולעקוב אחר התפתחותו. "ברוב המקרים הדיון לא ייפסק מעצמו ואם יהיה צורך ביד מכוונת לגבי אופן ניהולו - טבעי שהדבר ייעשה על ידי המנהל".
טיפ חשוב נוסף הוא לפקוח עיניים ולראות מתי הדיון עלול להזיק. "אפשר לתת לעובדים לדבר בחופשיות על מה שמעניין אותם, גם פוליטיקה, כל עוד ניכר שהדבר נעשה בצורה תרבותית, שקטה ומכבדת ובהקשרים רלוונטיים, למשל לא על חשבון ישיבת צוות. כשהיד על הדופק, אפשר לקטוע את הדיון רגע לפני שהוא מתלקח, ולהזכיר לנוגעים בדבר שדיון ברמה כזו צריך להיפסק כל עוד הוא בין גבולות המשרד".
בכל מקרה, היא ממליצה למנהלים להבהיר לעובדים, מהו דיון מתקבל על הדעת לעומת תקיפה הדדית שאין לה מקום בארגון - וכן לתקשר מהי הדרך לדווח על מקרים אפשריים של הטרדה או בריונות מצד קולגה בהקשר של דיונים פוליטיים ובכלל.
טיפים לעובדים
לעובדים המעוניינים לחשוף את דעותיהם הפוליטיות בעבודה - מהודר ממליצה קודם כל לשאול את עצמם "האם נכון לי לעשות זאת", ו"מה ההשלכות האפשריות של זה על מצבי ועל עתידי בארגון". במידה שהעובד מחליט כי זה נושא שהוא יכול לדבר עליו עם חבריו בעבודה, היא ממליצה תמיד לאפשר לקולגות לדבר בלי להפריע לדבריהם באמצע, לנסות ככל האפשר לכבד את דעתם גם כשהיא הפוכה, ולעצור דיונים לפני שהם מתלקחים למריבות.
"כדאי גם להיות בעל ידע או נתונים עדכניים, ולא לצאת בהצהרות שהן בבחינת חדשות ישנות או מידע מפוברק – מה שיציג את הדובר באור שלילי ובלתי אמין", היא מוסיפה. "בנוסף, חשוב להביע עניין ולנסות להבין את דעת הקולגה ואת הסיבה שבגללה הוא מאמין במה שהוא מאמין. את זה אפשר לעשות על ידי שאילת שאלות פתוחות ולא שיפוטיות".
עוד היא ממליצה, לבחור את הנושאים הפוליטיים שאפשר לדון בהם בגבולות המשרד - לעומת אילו שמחוץ לתחום, ולחשוב גם עם מי נכון לדבר על מה. "לא מומלץ להשתמש בשיח פוליטי למטרת שבירת קרח או שיחת חולין שאין בה שום מטרה מעבר לכך", מוסיפה מהודר. "במונחי עלות-תועלת, זהו נושא כל כך רגיש, שאין זה כדאי, אלא אם העניין מאוד חשוב לעובד, ושווה לו לקחת את הסיכון הכרוך במחירים שנובעים מהצפת נושא שכזה".
"מקום העבודה צריך להיות א-פוליטי"
לעמדתה של אורית-קלייר ארזי, יועצת ארגונית, פסיכולוגית חברתית ומנכ"ל BossProblem - יעוץ והדרכה להצלחה בעבודה, אין כל מקום לדיונים פוליטיים בסביבת העבודה. "כפי שמקום העבודה צריך להיות א-מיני כדי להוריד כמה שאפשר את ההסתברות להטרדה מינית - כך גם עליו להיות א-פוליטי - כדי להוריד עד כמה שאפשר את החיכוך סביב הנושאים הללו", היא חורצת.
"למנהלים ומנהלות יש רגשות ומחשבות, כמו כל בני האדם, כך שאין ספק שאם מישהו תחתם או בסביבתם יחזיק בדעות הפוכות משלהם באופן קיצוני, הדבר עלול להשפיע בצורה מודעת או לא מודעת", היא מוסיפה. "נכון שאי אפשר למנוע את זה, כי אנשים עובדים זה לצד זה שעות רבות, אבל לא צריך לעודד את זה כתרבות ארגונית".
עוד היא מדגישה, כי בישראל מדובר בתחום נפיץ ממילא. "בארגונים רב-תרבותיים, שמעסיקים ערבים וחרדים, לא קשה לראות את המתח שקיים מעל ומתחת לשולחן. המצב בארץ טעון ממילא, סביב אירועים כמו יום הזיכרון או יום השואה - ולא צריך להכניס עוד גורם שייצר מורכבות, לארגון שהמצב מורכב בו ממילא".
לפנייה לכתב/ת 
