יותר קרביות, פחות מדעניות. דו"ח הנשים
דו"ח שמאגד נתונים על אודות הניסיון לנפץ את תקרת הזכוכית בישראל יוצג באו"ם. הבשורות הטובות מגיעות מהצבא ומהאקדמיה, הפחות טובות מנתוני השכר ומהאפליה בדירוג במקומות העבודה
יותר נשים ביחידות קרביות, יותר נשים באקדמיה, יותר נשים מנהלות, יותר נשים שופטות – אבל הדרך לשוויון עדיין רחוקה. דו"ח חדש של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה שיוצג היום (יום ד') באו"ם קובע כי המגזר הנשי ממשיך להתמודד עם תקרת הזכוכית בתחומים רבים למרות מאמצים עילאיים להביא לשינוי. הדו"ח שמציג נתונים על מצבן של הנשים בישראל בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה והחברה, יוצג באירוע של המשלחת הישראלית לאו"ם שיעסוק בחינוך ככלי להעצמת נשים במסגרת אירועי הפסגה לנושא מעמד האישה במטה הארגון בניו יורק.
לפי הדו"ח, בין השנים 2010 ל-2014 עברו בכנסת כ-50 חקיקות שנועדו לקדם שוויון מגדרי והעצמה נשית, אך לעומת זאת הפער בשכר החודשי הממוצע בין נשים לגברים עמד למשל במרס 2014 על 33.9%. עוד נמצא בדו"ח כי נשים מגיעות לעמדות גבוהות יותר בשוק העבודה בעקבות קידום מקצועי, בעוד גברים מגיעים לעמדות האלה מתוך העסקה ראשונית.
אחוז הנשים שעוסקות במדעים וטכנולוגיה עומד כיום על 30 בלבד. מבין השופטים בישראל 50% הן נשים ו-25% משופטי בית המשפט העליון הן נשים. בשלטון המקומי רק 2.7% אחוז מראשי היישובים בישראל הן נשים.
מנגד, הדו"ח מצביע גם על מגמות מעודדות בתחום השוויון המגדרי. בממשלה ובכנסת, כמו גם בתקשורת, השיח בנושא מגדר מתעצם. נשים עומדות על זכויותיהן ודורשות שוויון גם במרחב הציבורי וגם במרחב הפרטי. מספר הנשים המעורבות בעמדות מפתח של קבלת החלטות בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה גדל. יותר נשים מכהנות בכנסת מאשר בעבר, אך מספר השרות המכהנות נותר זניח.
64%: קיבלנו הזדמנות שווה בצבא
בשורות טובות מגיעות מהצבא. היום, נשים יכולות לשרת ב-88% מהתפקידים הצבאיים, בהשוואה ל-73% לפני עשור. 12 תפקידים קרביים פתוחים בפני נשים.לפי סקר שערכה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, 45% מהיחידות הצבאיות דיווחו על אירועים של אפליה מגדרית. 35% מהחיילות דיווחו שהן הופלו לרעה במהלך שירותן על רקע מגדרי, ואילו 64% העידו שקיבלו הזדמנויות שוות לאלו של גברים בצבא. מתוך הקצינות בצה"ל, 21% הן בדרגת סגן, 25% בדרגת סרן, 23% בדרגת רב סרן, 12% בדרגת סגן אלוף ו-4% בדרגת אלוף ומעלה.
גם באקדמיה נשים בישראל עושות חיל. רוב הסטודנטים בישראל במוסדות ללימודים גבוהים הן נשים: הן מהוות 51.7% מכלל הסטודנטים (56.5% מהסטודנטים לתואר ראשון, 59.9% מהסטודנטים לתואר שני ו-52.1% מהסטודנטים לדוקטורט). נשים מהוות 83.2% מהסטודנטים בתוכניות פרה-רפואיות,
ו-87.7% מהסטודנטים הלומדים חינוך והוראה. בלימודי פיזיקה יש רק 38.1% נשים, ו-28.8% בלימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.
בדו"ח מתגאה ישראל על ההתקדמות הגדולה שנעשתה בטיפול באלימות נגד נשים ובהטרדות המיניות. בדו"ח נכתב כי האירוע הדרמטי ביותר בשנים האחרונות בנושא זה היה הרשעתו וכליאתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב בעבירות של אינוס והטרדה מינית. "כמובן שאזרחי ישראל אינם גאים או מרוצים שמנהיג פוליטי מוביל (הנשיא לשעבר משה קצב) יושב בכלא, אבל כפמיניסטיות שמחויבות לשוויון מגדרי ושינוי חברתי, אנו גאים שאפילו הנשיא של המדינה לא מחוסן מענישה כאשר הוא מנצל לרעה את כוחו. אין לנו ספק שהמקרה הזה יצר מודעות גדולה לא רק בנושא הטרדה מיניות בכל הרמות, הוא תרם ליצירת חברה יותר שוויונית ומכבדת".
שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור אמר כי "חברה שמקדמת נשים היא חברה חזקה יותר ובריאה יותר. אני גאה לייצג מדינה שמאז הקמתה, נשים בה מחזיקות בעמדות מפתח, ושגם במשלחת שלה לאו"ם יש רוב נשי. אני שמח על כל הזדמנות של ישראל לתרום להעצמת נשים גם במקומות אחרים בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
