האומץ לעשות שלום

הפוליטיקאים מרבים כיום לדבר על הבעיות הסוציואקונומיות שלנו, אך ממשלה שתקום תהיה חייבת לתת עדיפות לתחום המדיני-ביטחוני, ולחדש את התהליך בניסיון לשנות את המציאות מן היסוד.

יש כיום הזדמנות נדירה לקדם תהליך שלום כתוצאה מאינטרסים משותפים לנו, לפלסטינים ולמדינות המוסלמיות המתונות. כולנו מתנגדים לאיראן גרעינית וכולנו נמשיך להילחם בטרור ובעיקר בטרור הקיצוני שעורף ראשים ושורף שבויים. השלום, אם וכאשר יושג, יהיה המפתח לפתרון כל הרעות החולות בתחומי הביטחון, התעסוקה, החינוך, הרווחה, הדיור, הבריאות והבראת היחסים עם ארצות הברית.

עוד בערוץ הדעות של ynet

הגיע הזמן לחוק שריון נשים / הדרה בר-מור

רק מצב של שלום יאפשר למדינה להקצות את המשאבים הנדרשים להעלאת רמת החיים ולפתרון הבעיות הללו. אנו והפלסטינים נצטרך לבצע ויתורים כואבים אך כאב הוויתורים קטן לעין ערוך מכאבה של המלחמה.

ממשיכים במעגל התבערה. ארכיון (צילום: AP)

לחמתי במלחמות ישראל והשתתפתי במבצעים רבים נגד הטרור. רק מי שהיו שם, מכירים את מוראות המלחמה והסבל שנגרם גם לנו, הצד המנצח. הנופלים, המשפחות השכולות והפצועים שנושאים על גופם את צלקות המלחמה הם העדות לסבל הנורא, לכן ממשלת ישראל מחויבת לעשות הכול כדי למנוע את המלחמה הבאה ולצאת למלחמה רק כצעד אחרון ובמטרה להגן על המדינה ותושביה.

הדור שלנו לחם פעם ועוד פעם במטרה להוריש לבנינו ולדורות הבאים מדינה בטוחה ומשגשגת שחיה בשלום עם שכנינו, אך עד כה לא הצלחנו בכך. פתרון אפשרי לסכסוך הישראלי פלסטיני שורטט פעמים רבות באין ספור מפגשים בינינו לבינם. המרכיבים העיקריים בנוסחה שיכולה לשמש בסיס למשא ומתן, ידועים. מה שחסר זה מנהיג בסדר הגודל של בן גוריון, רבין ובגין שקיבלו החלטות קשות, לא פחדו ליטול סיכונים מחושבים, היו מוכנים לוויתורים ורתמו עצמם באופן טוטאלי לשירות העם והארץ. הם ראו לנגד עיניהם את טובת מדינת ישראל ולא את טובתם האישית או שרידותם הפוליטית.

קיפאון והמשך המצב הקיים יגרום לדרדור חמור במצבנו. אם לא ניפרד מהפלסטינים, גם בירושלים, תקום בין הירדן לבין הים מדינה ערבית ויקיץ הקץ על מדינתנו. טועים ומטעים אותנו פוליטיקאים שמבטיחים פתרונות קסם לבעיות הכלכליות-חברתיות מבלי להתייחס לפתרון הבעיות המדיניות-ביטחוניות ובראשן הסכסוך הישראלי ערבי. יש ביניהם שפוטרים אותנו בהינף יד מזלזל באמרם שממילא אין פרטנר. זה שקר. 22 מדינות הליגה הערבית, הרשות הפלסטינית ועוד 35 המדינות המוסלמיות שאימצו את היוזמה הערבית הן הפרטנרים שלנו. אנו, הבוחרים, צריכים לדרוש מהמפלגות השונות להציג עכשיו, את תוכניתן לחידוש המשא ומתן.

חלק מהמפלגות פרסמו מצע ובו גם פרק מדיני ביטחוני עם התייחסות למצב במזרח התיכון ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. לצערי, נעשה שימוש במונחים כלליים ועמומים שמצביעים על כיוונים, אך כתוצאה מהפחד שאחז בפוליטיקאים אין הם מוכנים לציין באופן מפורש שהגבול צריך להתבסס על קווי 4 ביוני 67 והשארת גושי ההתנחלות סמוכי הגדר בריבונות ישראל. הפוליטיקאים גם לא אומרים שכדי למנוע מדינה ערבית, יש להיפרד מהפלסטינים גם בירושלים.

אני חושש שמי שלא מוכן לקרוא כיום בשמם המפורש של המרכיבים לפתרון, מרכיבים שכאמור נדונו כבר, התפרסמו ואינם בחזקת סוד מדינה, יתקשה לגלות את האומץ הנדרש במשא ומתן עם הפלסטינים ומדינות ערב ובכך יטורפד פעם נוספת הסיכוי להצליח בתהליך השלום.

אלוף במיל' דני יתום הוא ראש המוסד לשעבר

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il