נהג המירוצים הישראלי שזכה באליפות - למרות הסוכרת

ראם סמואל, בן 51, הצליח לעשות היסטוריה כנהג המירוצים הראשון בעולם שחולה בסוכרת נעורים."אני אדם מאושר כי אני ער לעובדה שנלחם למען דברים שאני מאמין בהם", אומר הישראלי היחיד שמחזיק בשתי אליפויות במירוצי מכוניות. 

קראו עוד על סוכרת נעורים:

התמודדות עם סוכרת נעורים

פריצת דרך: תרופה ללחץ דם העלימה סוכרת נעורים

סוכרת נעורים: תאי בטא מתעוררים לחיים

ממש כמו מסלול מירוצים, גם החיים של סמואל כוללים פיתולים מפתיעים וסיבובים מהירים. ברגע שסמואל לקח את הגה השליטה לידיו והחל לנווט את דרכו, הדרך להצלחה היתה פתוחה בפניו. אך לא תמיד זה היה כך.

"חיפשתי סיבה לקום בבוקר"

כשהיה בן 12 אובחן סמואל כחולה בסוכרת נעורים. את הימים ההם הוא זוכר כמשבר גדול. "הייתי בדיכאון חצי שנה", הוא מתאר, "פתאום אני צריך להזריק, לא יכול לאכול מה שאני רוצה, צריך לנוח באמצע משחק כדורגל. אפילו פספסתי טיול שנתי של שלושה ימים בגלל שבית הספר לא הסכים לקחת עליי אחריות".

לדבריו, בהתחלה הגיב בהכחשה, אך מאוחר יותר חדרה לתוכו ההכרה שהחיים שלו השתנו, לתמיד. "כבר נהרסה לי הפנטזיה להיות טייס קרב", הוא מחייך, "אחרי הלימודים, כשכל החברים היו בצבא, חיפשתי מה לעשות".

סמואל מצא עבודה נוחה, הרוויח כסף, ובסך הכל הרגיש שהחיים שלו טובים למדי, אבל בוקר אחד התעורר והבין שזה לא מה שהוא באמת רוצה בחיים. "שאלתי את עצמי מה יכול להרים אותי, והתשובה היתה: להיות נהג מירוצים", הוא אומר.

למה דווקא נהג מירוצים?

"כשהייתי בן 18 טסתי לבקר את בן הדוד שלי בצרפת, הוא לקח אותי למירוץ ומיד נדלקתי ואמרתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים", מתאר סמואל, "זה היה נראה לי רחוק, אבל בגיל 26 הבנתי שלמרות שיחסית אהבתי את העבודה שלי, חסרה לי סיבה לקום בבוקר. רציתי לכבוש את העולם ולא סתם לקום לעוד יום עבודה".

ראם סמואל. פתח את האפשרות בפני כל חולי הסוכרת בעולם

הרופא אמר: "אתה הולך להרוג את עצמך"

אם במדינת ישראל של היום, מירוצי מכוניות אינם ספורט מוביל במיינסטרים, הרי שלפני 25 שנים, בימים  בהם היה ערוץ אחד בטלביזיה ולא היה אינטרנט, מירוצי המכוניות היו לחלוטין מחוץ לתחום.

סמואל מספר כי האנשים סביבו שאלו אם נפל על הראש והמליצו לו להירגע ולעזוב את הרעיון המטורף. "היו שתי תגובות יוצאות דופן", הוא נזכר, "הרופא שלי אמר לי שאני הולך להרוג את עצמי, לא בתאונה, אלא בגלל הסוכרת. הסוכרת דורשת טיפול ממושמע ומדויק, וזה לא מתאים לספורט מקצוענים".

התגובה החריגה השניה הייתה של הוריו, שברגע שהבינו כי בנם רציני לגבי הייעוד והחלום שלו, התגייסו ותמכו בו באופן מלא ואף הצהירו שיעשו ככל יכולתם כדי לעזור. עם ברכת הדרך של הוריו והשאפתנות האינסופית, טס סמואל לצרפת.

איך משנים תקנון בינלאומי?

מהרגע הראשון סמואל היה חריג בבית הספר לנהיגת מירוצים. לרוב, נהגי מירוצים מקצועיים מתחילים כבר בגיל 12 - 13 לעשות מירוצי קארטינג, ומשם מתקדמים בטבעיות לדבר האמיתי. סמואל היה מבוגר מכולם וחסר ניסיון.

את מכשול הגיל והניסיון צלח בקלות, אך כאשר סיים את הלימודים ורצה לקבל רישיון להתחרות, נתקל בחומה בצורה של סירוב. מתברר שלפי התקנון הבינלאומי למירוץ מכוניות, חולי סוכרת אינם רשאיים לקבל רישיון.

"שאלתי אותם למה, אבל אף אחד לא ידע", מתאר סמואל, "שלושה חודשים התרוצצתי בין מחלקות, משרדים ורופאים. אף אחד לא ידע להגיד לי למה חולה סוכרת לא יכול להיות נהג מירוצים. המשכתי להילחם על כך בהתעקשות ובנחישות".

כחלק מהמוטיבציה והאמונה שגרמו לו להילחם למען הרישיון המיוחל, סמואל קנה מכונית מירוץ ונרשם לתחרות. יום לפני התחרות הוא זכה סופסוף לאישור, והפך להיות הסוכרתי הראשון בעולם שמתחרה במירוץ מכוניות.

שנה מאוחר יותר, כשהגיע עם כל הטפסים הרפואיים מוכן אלי קרב לקראת התחרות, התברר לו כי שינו את הסעיף בתקנון הבינלאומי ובכך למעשה הוא פתח את האפשרות בפני כל חולי הסוכרת בעולם להשתתף במירוצים.

"השינוי האמיתי באותו רגע היה שינוי פנימי אצלי", מבהיר סמואל, "הבנתי שאם אני רוצה משהו, ביכולתי לעשות זאת. אוטומטית כולנו חושבים 'מי אני ומה אני?'. התשובה היא 'אני בנאדם עם רצונות ושאיפות'. זה נכון לכולנו, מקטן עד גדול".

שיפור של 95 אחוז בסוכרת

למרות שבזמן המאבק ניסה סמואל להתייחס לסוכרת כאל נתון משני, הרי שאחרי שהשיג את האישור והפך לנהג מירוצים מקצועי, גילה שעליו לתת למחלה שלו משקל רב יותר.

"בהתחלה היה לי קשה", הוא מודה, "הבנתי שאם אני רוצה להיות אלוף, אני חייב לנהל את הסוכרת בצורה יותר קפדנית, לעשות יותר בדיקות מהמקובל ולהתנהל כמו ספורטאי מקצועי. התוצאה היתה שיפור של 95 אחוז בסוכרת. הרופא שלי מהארץ אכל את הכובע".

סמואל גאה לספר כי הניסיון שלו השפיע על סוכרתיים רבים. "התיזה המקובלת להתמודדות עם סוכרת, כוללת המון לאווים, מתעסקת במה שאסור", הוא מסביר, "אני הופך את המקובל. אני אומר שצריך לראות מה עושה לך טוב בחיים, ואיך אתה משרת את עצמך ואת גופך במטרה להגיע לשם".

כשהוא שולט בסוכרת, מאמין בעצמו יותר מאי פעם, ובשיא הכושר המקצועי, סמואל החל לזכות בתחרויות ואף זכה פעמיים באליפות.

תאר את ההרגשה לעמוד על הפודיום

"אני לא יודע אם יש דרך לתאר את התחושה", הוא מתרגש, "זו התפרקות אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית, כולל פציעה קשה. זה רגע של התכנסות. רגע אחד שבו אתה נעלם, ואחריו אין כלום".

אחרי שנים בעולם התחרותי של מירוצי המכוניות, סמואל חזר ארצה. היום בבעלותו חברה העוסקת מחד בבטיחות בדרכים, ומאידך בקורסים לנהגי מירוצים.

"מגיעים אליי אנשים מבוגרים שכבר יודעים שלא יגשימו את החלום להיות נהג מירוצים, אבל הקורס מאפשר להם לגעת בחוויה ומבחינתי זהו כיף אדיר", מחייך סמואל.