חוק וסדר
לאור מצעד המורשעים/נחקרים/נאשמים שמכהנים כיום בתפקידי מפתח בקבוצות, בהתאחדות ובמינהלת הליגה, ריכזנו כמה שאלות ותשובות בנושא הכאוב "כדורגל ופלילים". המדריך לאוהד המיואש
גזר דינם של בעלי בית"ר ירושלים אלי טביב ושל מנהל מכבי פ"ת איציק לוזון, שכל אחד מהם נידון לאחרונה לשישה חודשי עבודות שירות בעקבות עבירות פליליות, מעוררים מחדש נושא כאוב בכדורגל הישראלי. לאור מצעד המורשעים (טביב, לוזון), הנאשמים (ג'קי בן־זקן, אבנר קופל) ואלה שסגרו עסקת טיעון ללא הרשעה (אחמד חילו) המכהנים כיום בתפקידי מפתח, השאלה המתבקשת היא כיצד ייתכן שאנשים כאלה עדיין ממלאים תפקידים כה בכירים בקבוצות, בהתאחדות ובמינהלת?
תחילה, חשוב להבהיר: כל עוד אין הרשעה, אלא רק חקירה או כתב אישום ‑ ההתאחדות אינה יכולה לעשות דבר מלבד לעקוב אחר ההתפתחויות ובעל התפקיד נשאר בכיסאו. מצד שני, בכדורגל הישראלי הקלוקל אפילו הרשעה אינה בהכרח סוף פסוק.
על רקע הבלגן ננסה לעשות קצת סדר ולענות על כמה שאלות חשובות. או במילים אחרות: קבלו את המדריך המשפטי לאוהד המיואש.
האם לפי תקנון ההתאחדות רשאי עבריין מורשע לרכוש קבוצת כדורגל?
לכאורה לא, אבל המילה האחרונה שייכת לבית הדין העליון של ההתאחדות.
סעיף 5 בתקנון העברת זכויות הניהול בהתאחדות מציין במפורש מקרים בהם לא תאושר העברת בעלות על מועדון כדורגל. המקרה הראשון קובע: "מי מבעליו/מנהליו של תאגיד מסוים הורשע בעבירה פלילית, וטרם חלפו שבע שנים ממועד פסק הדין בעבירה הנ"ל או ממועד גמר ריצוי העונש שנגזר, אלא אם אישר בית הדין העליון כי המורשע רשאי לכהן או למלא תפקיד בקבוצה".
עד לפני כמה שנים, המילה "קלון" הופיעה כחלק מההתניה. כלומר, עבירה נושאת קלון הייתה עילה לפסילת בעלות (למשל, ביולי 2012 אישר בית הדין את כשירותו של חיים רמון לרכישת הזכויות בהפועל ת"א, לאחר שבינואר 2007 הורשע בביצוע מעשה מגונה ללא קלון).
התקנון הנוכחי מחמיר יותר, בהתאם להמלצת רשם העמותות ‑ ההתאחדות לכדורגל היא עמותה רשומה ‑ וכיום גם הרשעה בעבירה פלילית שאין עימה קלון מהווה עילה לפסילת העברת קבוצה. בראשות הוועדה להעברת הזכויות עומדת השופטת בדימוס שרה ברוש.
כיצד בודקת ההתאחדות אם לחבריה יש עבר פלילי?
כל אחד מ־29 חברי הנהלת ההתאחדות בעידן עופר עיני חויב לחתום בשנה שעברה על תצהיר שלפיו בשבע השנים האחרונות הוא לא ביצע עבירה פלילית (למעט עבירות תנועה). דוגמה למסמך חתום כזה הגיעה לידי "ידיעות אחרונות".
בהתאחדות הסבירו שאין להם דרך לבדוק עבר פלילי: "חוק הגנת הפרטיות אינו מאפשר, למעט חריגים הקבועים בחוק, לדרוש מאדם להמציא ממשטרת ישראל 'תעודת יושר' (הרשעות קודמות) ואף לא לפנות למשטרה ולבקש מידע זה. גם חוק המרשם הפלילי אינו מאפשר את קבלת המידע. פועל יוצא מהוראות החוק הינו, שההתאחדות אינה רשאית לפנות לממלאי תפקידים בקבוצות ובהתאחדות (בעלי קבוצות, מנהלים, מאמנים, חברי הנהלת ההתאחדות וכדומה) ולבקש מהם להמציא 'תעודת יושר'. לפיכך, אנו נאלצים להסתפק בדרישה להמצאת תצהיר בדבר היעדר הרשעות (אשר גם לגביו נטען, כי אנו עוקפים לכאורה את הוראת החוק).
"פנינו למשרד המשפטים ולמשרד הספורט מספר פעמים ואף קיימנו ישיבה בעניין זה במחלקת חקיקה, וביקשנו כי יסמיכו אותנו לכך במסגרת חוק הספורט. ביקשנו כי ירחיבו את סמכויות המוסד לבחינת כשירות מינויים בספורט...הסברנו כי היענות לבקשתנו תמנע כניסתם של גורמים פליליים לספורט, אולם נכון להיום טרם תוקן החוק".
יצוין כי בשנת 2000 ביטל שופט בית המשפט המחוזי, אמנון סטרשנוב, את בעלותו של אלי טביב (וגבי טווילי) על הפועל כפר־סבא. חמש שנים קודם לכן הצהיר טביב כי מעולם לא הורשע בפלילים, ובפסק דינו קבע השופט כי הצהרתו אינה אמת ונוגדת את תקנון ההתאחדות. טביב הורשע בשנות התשעים בארבעה אישומים בבית המשפט (התחזות לאדם אחר במטרה להונות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו). הוא עירער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שקבע ב־2001 כי הפועל כפר־סבא תוכל לחזור לידיו.
מי הגוף שצריך להכריע לגבי עתידו של בעל תפקיד המורשע בעבירה פלילית?
רשם העמותות. בכל פעם שמגיע להתאחדות מידע בדבר הרשעה פלילית ‑ על פי רוב הודות לסיקור תקשורתי ‑ היא פונה באמצעות היועץ המשפטי למורשע ו/או לקבוצה בה הוא עובד בבקשה להעביר אליה את הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך קרה פעמיים בשבועות האחרונים לנוכח הרשעתם וגזר דינם של איציק לוזון וטביב. בימים האחרונים ההתאחדות קיבלה לידיה את גזר דינם של השניים.
היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד אפרים ברק, שלח מכתב לרשם העמותות ‑ הגוף שההתאחדות כפופה לו וצריכה לפנות אליו כדי לקבל את עמדתו הרשמית. רשם העמותות צריך לקבוע האם טביב כשיר להמשיך כחבר הנהלת התאחדות והאם לוזון יכול להמשיך כבעל תפקיד במכבי פ"ת.
אם יקבע רשם העמותות כי לוזון ו/או טביב אינם כשירים, להתאחדות לא יהיה שיקול דעת והיא תצטרך ככל הנראה להעביר את השניים מתפקידם. במקרה כזה, גם בית הדין העליון של ההתאחדות לא יכול לעזור להם, מכיוון שהרשם הוא הסמכות העליונה בנושא זה.
אם יקבע רשם העמותות כי אין מניעה שימשיכו, יוכל היועץ המשפטי של ההתאחדות לפנות לבין הדין העליון ולבקש להעביר אותם מתפקידם, ובמקרה כזה בית הדין – בראשות הנשיא אורי גורן – הוא שיכריע.
אם בעל תפקיד שהורשע מחליט לערער לבית המשפט – מה קורה בינתיים?
במקרה כזה, הוועדה להעברת הזכויות צריכה להחליט כיצד לנהוג. החל ממתן גזר הדין בבית המשפט המחוזי בשבוע שעבר יש לטביב 45 ימים להחליט אם להגיש ערעור. גם אם יוחלט להגיש ערעור, ייתכן כי ידונו בו רק בעוד מספר חודשים, כך שהוועדה להעברת הזכויות תצטרך לקבל החלטה כיצד לנהוג כבר עתה. הוועדה הייתה אמורה להתכנס השבוע, אולם הדיון נדחה לשבוע הבא עקב מחלתה של היו"ר.
למה המורשעים/נאשמים עדיין בתפקידם?
פנינו לעו"ד אפרים ברק, ושאלנו מדוע מכהנים בתפקידי מפתח בכדורגל הישראלי אנשים שחלקם הורשעו בפלילים וחלקם נחקרים או נאשמים.
ברק: "חילו הגיע להסדר טיעון ולא הורשע, וגם עברו שבע שנים. אצל קופל בשלב הזה לא מדובר בעניין פלילי, והוא נמצא עכשיו בהליך כמו בן־זקן. על פי מה שיקרה, יהיה הליך דומה לטביב. אין אפליה. איציק לוזון הגיש ערעור, ייתכן כי גם הוא ילך לבית הדין או שניזום החלטה לגבי עתידו דרך בית הדין".
למרות שחילו לא הורשע, הנושא שלו מקומם אולי אפילו יותר. בניגוד לכל האחרים, העבירה שלו הייתה קשורה לכדורגל: ניסיון שוחד של סוכן כדי ששחקן שלו לא יתאמץ (חמש שנים לאחר מכן הוא גם נחקר בחשד להטיית המשחק, אבל התיק נסגר מחוסר ראיות).
גורם בהתאחדות ניסה להסביר מדוע לא תמיד מחמירים עם דמויות בעייתיות: "הרבה פעמים בקדנציות האחרונות היו עצימות עיניים. אין הרבה משוגעים שמוכנים לשים מכספם בכדורגל ואם יש כזה, לא רצינו להצר את צעדיו".
האם ייתכן שעבריין מורשע יורחק מההתאחדות אבל ימשיך לכהן כבעלים של קבוצה?
בהחלט. טביב, למשל, נושא בשלושה תפקידים שונים: מבחינת ההתאחדות הוא חבר הנהלה ונושא תפקיד בבית"ר ירושלים, ובנוסף הוא בעלים של קבוצת כדורגל. כל אחד מהנושאים הללו מוסדר בתקנון במסגרת נפרדת. ישנה התנגשות בין חוק העמותות אליו כאמור מחויבת ההתאחדות, לבין חוק החברות. בית"ר ירושלים היא חברה בע"מ. בחוק החברות אין התייחסות להרשעה פלילית מכיוון שמדובר בפגיעה בקניין.
עם זאת, ייתכן שהוועדה להעברת הזכויות שטביב לא ימשיך כבעלים של בית"ר בהתאם לסעיף 5 בתקנון שצוין קודם. במקרה כזה, העניין יועבר להחלטתו של בית הדין העליון.
מה קובע תקנון מינהלת הליגה לגבי הרשעות פליליות?
בדומה לתקנון ההתאחדות, גם תקנון המינהלת מתייחס להרשעות פליליות של בעל תפקיד: "אדם לא יוכל לכהן כדירקטור או נציג בדירקטוריון אם הוא בעל עבר פלילי שהורשע בעבירה מסוג עוון או פשע, אלא אם בית הדין העליון של ההתאחדות אישר כי הוא רשאי לשמש כבעלים או דירקטור של קבוצת כדורגל". כלומר, גם במינהלת משאירים את ההכרעה לידיו של בית הדין העליון.
עם זאת נראה כי במינהלת מחמירים מעט יותר בכל הנוגע להשתתפות של מורשעים בדיונים. טביב הוא חלק מפורום ה־18 במינהלת (באופן אירוני, האיש שהורשע בפציעה בנסיבות מחמירות מונה לוועדה נגד האלימות זמן קצר לפני שנמסר גזר דינו), אך לאור הרשעתו במינהלת הבהירו כי נכון לעכשיו הוא אינו רשאי להגיע לדיונים עד אשר יקבל אישור מנשיא בית הדין אורי גורן.
בן־זקן הוא דמות דומיננטית אף יותר מטביב במינהלת הליגה, שתמתין להתפתחות בעניינו.
לפנייה לכתב/ת 
