כסף על פוסטים: לשבור את המבנה הנצלני של פייסבוק
פייסבוק מזכירה קצת את כלכלת ימי הביניים, בהם כולם אולי מרוויחים - אבל הבעלים מרוויח יותר. מודל חדש של רשת חברתית מציע לנו את האפשרות להרוויח בעצמנו מהפוסטים שאנחנו מפרסמים ברשת, ללא כל פיקוח או ניהול. עד כמה זה פשוט?
בטורים האחרונים אנחנו עוסקים בקפיטליזמים החדשים - משטרים חדשים שעשויים לצמוח מתוך הקפיטליזם של ימינו. אחד הדברים שמאפיינים את המשטרים האלה הוא המבנה המרושת שלהם. החברה שלנו היא חברה של רשתות סלולריות, רשתות חברתיות, רשתות מחשבים - וזו רק התחלה. לאן עוד זה יכול להגיע? בטור הזה ניתן דוגמה מרתקת של פרויקט ישראלי ללא מטרות רווח, שיוכל אולי לשלוח את פייסבוק לפנסיה מוקדמת - ימים יגידו.
כתבות נוספות של ד"ר אושי שהם-קראוס :
זה הזמן להכיר: קיבוץ דיגיטלי משוכלל
משתפים קבצים? אתם מאיימים על הקפיטליזם
למכור את האוטו תמורת אסימון דיגיטלי
האם אנחנו צמיתים דיגיטליים?
דיברנו באחד הטורים האחרונים על סגנון ניהול חברתי קפיטליסטי חדש, הנקרא ניאו פיאודליזם - אשר קרוי על שם המשטר הפאודלי של ימי הביניים. במשטר ההוא היה קיים מעמד של איכרים שעיבדו אדמות של אצילים, אשר גידלו יבולים תמורת הזכות להשתמש באדמה של האציל ושילמו לו מסים. כל הצדדים הרוויחו - אבל האציל הרוויח יותר, היות שהוא קיבל את האחוזה מהמלך בחינם, הוא יכול היה לנהל חיים ללא עבודה תמורת גיוס לוחמים בזמן מלחמות.
בטור הזה ובבאים נדבר על SYNEREO - מעין פלטפורמה אלטרנטיבית לפייסבוק, שהיא חופשית וללא פרסומים. איש אינו הבעלים של הפלטפורמה ואיש לא מנהל אותה. היא בנויה על עקרונות מסוימים של תורת הרשתות, המאפשרים "ניהול לא מנוהל" - כן, יש חיה כזו.
גם האינטרנט היא רשת "שמסתדרת" או "מתנהלת" ללא מנכ"ל וללא דירקטוריון. במערכת החדשה המשתמשים מחליטים מי יראה את הפוסטים שלהם ולא אלגוריתם נסתר, והם אלה שמרוויחים במידה שהם פופולאריים.
על כלכלת תשומת לב
רשת SYNEREO מושתתת על כמה עקרונות מרתקים. הראשון שבהם הוא כלכלת "תשומת הלב", או "כלכלת ההתייחסות" (Attention economy).
אחת הדרכים להתייחס לקפיטליזם היא לתאר אותו כמשטר שבו חלק מהאנשים מחזיקים במשאבים, הכוללים כסף, אדמה, פוטנציאל עבודה ועוד. אחד המאפיינים הוא שהמשאבים שלנו מוגבלים - אין לנו מספיק כסף, ואין מספיק יכולת לעבוד. בכלכלה של תשומת לב המשאב המדובר הוא תשומת הלב שלנו, או היכולת שלנו לתת זמן התייחסות לאנשים, לטקסטים ובכלל לאירועים. המשאב הזה, כמו כל משאב, הוא מוגבל.
על עומס
העולם שלנו מלא במידע, וזו כבר קלישאה. אנחנו כמעט וטובעים בסרטים, ספרים, בלוגים, פוסטים, חומרי לימוד מקצועיים, העשרה, הודעות טקסט ועוד ועוד (שימו לב למשפט הזה לבד וראו כמה הוא עצמו עמוס). חלק מהמידע הזה ממש לא רלבנטי עבורנו, וחלק אחר יכול לעניין אותנו מאוד - אבל אנחנו טובעים גם בחומר המעניין, כי יש ממנו כל כך הרבה.
פעם, מספרים לנו, היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה אחד שבו היינו חייבים לראות את כל מה שמישהו בחר עבורנו. אחר כך נוספו ערוצים, והיכולת שלנו לבחור גדלה - אבל עדיין בכל ערוץ טלוויזיה מישהו מחליט עבורנו.
גם ברשתות הפייסבוק ובלינקדאין אנחנו לא קובעים בוודאות איזה פוסטים יוגשו לנו. לפעמים אנשים אף יכולים לשלם, ואז הפוסטים שלהם יופיעו בפיד שלנו בצורה מובלטת כמודעות. החומר הזה גונב לנו את תשומת הלב, ומבזבז אותו על דברים שלא בחרנו. בזמן הזה חברת פייסבוק מרוויחה.
בואו נמשיך עם סיפור ערוצי הטלוויזיה. נניח שיש לנו יכולת לקלוט 20 ערוצים. אמנם לא אנחנו קובעים מה ישדר כל ערוץ, אבל אנחנו מפתחים לנו לאט לאט חיבה מיוחד לערוץ מסוים, ערוץ שיותר מאחרים, קולע לתחומי העניין שלנו. דבר דומה קורה גם בפייסבוק - כשאני רואה פוסטים של אדם שאותו אני מעריך יותר, אני מקדיש לו תשומת לב רבה יותר מלאחרים.
ב-SYNEREO אנחנו מנהלים את הקהילה שלנו, ואנחנו קובעים גם את עצמת ההגעה של הפוסטים שלנו. בנוסף אנחנו יכולים להרוויח אם אנחנו אנשים בולטים ומשמעותיים. שני המושגים העיקריים שמתארים את המערכת הוא מושג ה REO - ומושג הENGAGEMENT - .
הראו הוא מדד למוניטין הנצבר של אדם בקהילה. הוא מודד עד כמה החומרים שלנו שווים תשומת לב של הקהילה. המדד הזה עצמו מבוסס על הקשרים שהאדם מקיים בפועל עם אחרים - אבל אני מסבך אתכם בפרטים, כאשר מה שחשוב הוא העיקרון. והעיקרון כאן הוא היכולת שלנו לייצר לעצמינו את יחסינו החברתיים בלי אינטרסנטים שישתמשו בחומר שלנו. עקרון נוסף הוא שאת הרווחים מהפופולריות שלנו אנחנו נצבור, ולא גוף זר.
אז מה זה?
הסברתי בצורה חלקית בלבד וחסרה את אופן הפעולה של המערכת החדשה הזו - והדגש צריך להיות על הניסיון להבין איזה משטר מתקיים כאן. אם פייסבוק מקביל למשטר פאודלי, למה מקבילה מערכת כמו SYNEREO - האם היא דוגמה למערכת דמוקרטית?
בעיני לא. מערכת דמוקרטית כמו זו שפועלת בימינו היא מערכת מורכבת ומלאת סתירות. אחת לכמה שנים מופיעות קבוצות שמבקשות את אמון האזרחים כדי לנהל את המדינה בהתאם לדרך מיוחדת. האזרחים בוחרים באחת הקבוצות, והיא מייצגת אותם ואת האינטרסים שלהם ביחד עם קבוצות אחרות בקואליציה שנוצרת לצורך ניהול המדינה.
אבל מערכת מהסוג של SYNEREO היא מערכת שפועלת כאנרכיה אלגוריתמית. אין בה שלטון, נציגים, בעלים או אזרחים. יש רק יחסים סבוכים של פופולריות ומוניטין שאנשים מנהלים זה עם זה, ובהתאם לזה מתנהלים יחסי הקהילה בעזרת אלגוריתמים.
ומה זה אומר עלינו? בשבוע הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ".התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל
לפנייה לכתב/ת 
