צפו: הסרטון שיעצבן אתכם
מה גורם לתוכן להיות מדבק ולהפיץ את עצמו? וגם: קלטו את אפל שמציגה את השעון החכם הראשון שהוא אביזר אופנתי. מי לבשה את זה יותר טוב? לינקים: סיכום שבוע טכנולוגי
תמיד הדברים איכשהו קשורים למספר שלוש. וגם לכל מוצר טכנולוגי מצליח באמת יש שלושה שלבים שמגדילים את מעגל המשתמשים שלו: רוצה, צריך וחייב.
בשלב הראשון יהיו המתלהבים, מאמצי החידושים, שקנו את האייפון הראשון, בשלב השני יהיו אלו שצריכים לשמור על קשר עם העולם האינטרנטי כל הזמן. בשלב השלישי תגיע אמא שלכם.
עוד בערוץ המחשבים
- גוגל פתחה חנות ראשונה
בנוגע לשעונים חכמים, ההתחלה הייתה ככל הנראה השבוע עם אפל שצליחה להגיע למספר אנשים עצום של בני אדם שממש ממש חייבים לשים את היד שלהם עליו. כלומר, עליה.
איפה טעו היצרנים הקודמים? אפשר לשער שהמכשיר של סמסונג, Gear היה גדול מדי לשעון יד. הוא גם מתחמם, יש שיאמרו כעור, עובד רק עם המכשירים של סמסונג שאינם פופולריים כמו אייפון ויש לו ממשק גרוע, כך שמעולם הוא לא התקדם למוצר צריכה. פאבל, לדוגמה, השעון החכם הראשון - פשוט לא היה פונקציונלי מספיק.
נראה שבכל הנוגע לפונקציונליות ומראה, אפל עשתה את זה נכון, כרגיל, אבל מה שבעיקר מעניין - שהיא מתייחסת לשעון החכם כאביזר אופנתי עם מגוון רצועות ושילובים. עם האייפון היא הייתה הראשונה להתייחס לטלפון כמחשב יקר. באלמר, שהיה המנכ"ל של מיקרוסופט, אמר אז בביטחון שאף אחד לא יוציא 500 דולר על סלולרי. הוא טעה. האם עכשיו העולם יוציא החל מ-329 דולר על אקססורי?
Mac fanboys - save yourself some dosh get a low-tech Apple Watch. http://t.co/NDfKHLcDnS
pic.twitter.com/6ahVY8q46F
via @HopeandGloryPR
— Steve Dempsey (@steevill) מרץ 12, 2015
וכן, יש גם במחיר עשרת אלפים דולר. זה מה שחשבו על כך ב-CollegeHumor:
הקליפ שיביא לך עצבה
ולעניין אחר לגמרי: היוטיובר CGP גריי הוא ודאי לא הראשון שאמר שרעיון הוא כמו חיידק שמתפשט. הוא גם לא הגאון הראשון שדיבר על האינטרנט כמקדם הפצת רעיונות, ולא על זה שתוכן הוא סוג של וירוס משתנה או גן. אבל הוא כן מישהו שיצר סרטון פשוט מעולה כדי להסביר איך כעס מתפשט ברשת.
הבה נדמה שהמחשבות הן חיידקים. כשאתה מספר בדיחה אתה מפיץ חיידק. כלומר, כשאתה משתף אותה ברשת החברתית אתה מתעטש את החיידקים האלה בכמה מקומות. כל סטטוס הוא עיטוש שמנסה לחדור לתודעה. כל שיתוף או לייק של הוא עיטוש נוסף.
סימביוזה
כפי שאנחנו יודעים, רעיונות ומחשבות באינטרנט מתפשטים מהר, גדלים ומשתנים, אבל גם נשרפים באותו אופן, וכך גם מחשבות של כעס וחרדה.
הווידאו גורס כי יש יוצא דופן לעניין הזה. אם יש לרעיונות הללו רעיונות מנוגדים, הם יוצרים ויכוח ומשאירים את הנושא מדובר.
הכי מוצלחים הם הרעיונות שמציגים עמדה שהיא אתה או נגדנו או איתנו, וכך קשה למוח נייטרלי להישאר כזה. עם ההתפשטות מגיעים יותר תומכים לרעיון אבל גם מתנגדים לו. אולי מבחינת המשתתפים זה קרב בין הטוב והרע, אבל מבחינת "חיידקי הכעס" מדובר בפרחים ופרפרים - אחד מביא אחר, אחד מקדם אחר.
לדוגמה: בשר זה רצח: זה או שאתה לא אוכל בשר או שאתה כן. אם היו קבוצות ציידים בפייסבוק, קיומן של קבוצות טבעונים רדיקליים היה מזין אותן ומגדיל את העיסוק בנושא. פרסום שיש לו הכי הרבה סיכוי להיות ויראלי הוא פוסט שכועס על אוכלי בשר או צמחונים.
כך גם כל תופעה או קבוצה אחרת.
שורה תחתונה: אף אחד לא מנצח. תוהים באיזו קבוצה לבחור? אז הקבוצה של מנהלי הקמפיין.
וזהו עם העניינים הרציניים. הנה המבזקים!!!
- בגוגל מעשירים את דפדפן הכרום שלכם בתוסף ליצירות אמנות בפתיחת דף. יפה.
- וידעתם שהם פותחים חנות פיזית ראשונה? לידה בטח תהיה חנות של בינג שאף אחד לא נכנס אליה.
- ובעולם אוסרים את מוטות הסלפי באצטדיונים כי אוהדים עשויים להשתמש בזה אחד נגד השני. ובכן, מבחינתי זה הרבה יותר מעניין לצפות בזה מאשר כדורגל.
- והבאפלו הזה מלקלק אותה.
