זריחה לבנה: טיול מצולם לים המלח. צפו
הוא נחשב לאחת התופעות המדהימות על כדור הארץ. הוא הספא הטבעי הגדול בעולם, אבל הוא גם אחד מאתרי הצילום האיכותיים בארץ. צלם ynet השכים קום, ארז את המצלמה ואת פק"ל הקפה, ויצא לטיול בים המלח כדי להביא לנו את הזריחה במקום הנמוך בעולם. סיפור בתמונות
החבורה הקטנה שלנו, שכוללת את איציק, מיקי ואותי, החליטה להצטרף לטיול של פורום הצילום הישראלי (קבוצה לאוהבי טיולי צילומים). גם דור ההמשך שלי, טל, ביקש להצטרף, ותרמתי לו בשמחה את מצלמת ה-50D הישנה והטובה שלי.
בשעה 03:00 לפנות בוקר התייצבנו כולנו בצומת בית קמה למפגש עם שאר חברי הפורום שהגיעו לטיול. ואכן, תוך מספר שניות הגיעו למקום מספר רב של כלי רכב עמוסים בחובבי צילום. שתינו קפה בתחנה, וקבענו נקודת מפגש בכניסה הדרומית של מלונות ים המלח.
עוד טיולים מצולמים של אלי סגל בערוץ התיירות:
יצאנו לדרך. הכביש היה פתוח וכמעט שלא נעו עליו מכוניות נוספות מלבדנו. בצומת להבים לכיוון ערד, חלפנו על פני העיר המנומנמת והכביש הפך לפתלתל ומסוכן מעט. פתחנו את החלונות, ונהנינו מריחו המשכר של אוויר המדבר.
הגענו ראשונים למקום המפגש, ובזמן שהמתנו לשאר הקבוצה - הבטנו בשמיים שהיו חשוכים מעננים שכיסו אותם. דקות ספורות לאחר מכן הגיעו גם שאר כלי הרכב, והתחלנו לנוע בשיירה לכיוון המלונות של ים המלח. נעצרנו באזור הטיילת המחברת בין המלונות. פרקנו את המצלמות וכל אחד התמקם בנקודת תצפית שונה ממנה ניתן יהיה, בעוד זמן קצר, להשקיף על הזריחה. אני מיקמתי את מצלמת ה-GOPRO שלי והנחתי לה לצלם במשך כל זמן שהותנו במקום, והתוצאה - סרטון הוידאו שלפניכם:
כל אחד מחובבי הצילום שהיו במקום מיקם את מצלמתו בזווית הטובה ביותר. חלקם צילמו במהירויות נמוכות, וחלקם סתם ישבו וחיכו למראה השמש העולה. הרגשתי שזהו הרגע המושלם ללמד את טל את רזי המצלמה והוא, מצידו, עשה את צעדיו הראשונים בעולם צילומי הטבע.
קרניים ראשונות של שמש החלו להסתמן על רקע הרי אדום, והעננות הרבה שהתפשטה בשמיים הגבירה את החשש שמא הזריחה לא תהיה מרשימה כפי שחשבנו ולא נוכל ליהנות מיופייה של השמש העולה מעבר להרי אדום.
עם עליית האור ראשון החלה תנועה מרובה, וקולות נעימים של קליקים ממצלמות נשמעו במרחב הפתוח. כולם צילמו ללא הרף, מי מזוויות נמוכות יותר כדי לתפוס את השמש יחד עם גושי המלח, ומי מזוויות גבוהות יותר. מדי פעם נשמעו קולות התפעלות של צלם זה או אחר בעקבות פריים יפה שתפס חברו, ועל פני כולם היתה מורגשת ההנאה הצרופה מיופיו של הטבע שנתפס בעדשות המצלמה.
מיקמתי את המצלמה שלי על חצובה, וצילמתי את קרני השמש המביטות מבעד לעננים. התחושה היתה שהשכינה בכבודה ובעצמה מחייכת אלינו ומאחלת לנו בוקר טוב. שחררתי את המצלמה מהחצובה והנחתי אותה על שפת מי ים המלח, משם הצלחתי לצלם את קרני השמש שמשתקפות על המים. גושי המלח נדמו במסך המצלמה כגושי קרח לבנים, והתחושה מבעד לעדשה היתה כשל צילום באגם קרח.
כאשר השמש זרחה במלואה ארזנו את המצלמות בתיקים והתיישבנו כולנו לארוחת בוקר מאולתרת שהורכבה ממצרכים שהובאו על ידי כל אחד מחברי הקבוצה. אנחנו, כמובן, הבאנו איתנו ערכת קפה והכנו לכולם קפה מהביל, שהשתלב נפלא לצד ניחוחות עשן הנרגילה של מיקי שהתפזרו באוויר.
לאחר שסיימנו את ארוחת הבוקר, התפננו להתרשמות מצילומי הזריחה המרהיבים שהצליח כל אחד מחברי הקבוצה לתפוס בעדשת מצלמתו. עלינו על כלי הרכב, ושמנו פעמינו חזרה הביתה עם המון צילומים יפים וחוויה אחת מדהימה. כמובן שלא שכחנו להודות על כך לפורום הצילום הישראלי, ולקוות שטיולים מסוג זה לא יהיו חד פעמיים.
