אם אתם עדיין מתלבטים
אתם מוזמנים לוויכוח שלי עם עצמי: מה הפתק הנכון, המדויק, שיבטיח את חילופי השלטון? יואל אסתרון סבור שרק פער משמעותי בין המחנה הציוני לבין הליכוד יעניק להרצוג את ההזדמנות להרכיב קואליציה
לא אתיימר להמליץ כאן על פתק אחד. הבחירה שלי מתנדנדת בימים האחרונים בין שני פתקים ולכן אני מנסה לנסח לעצמי איך לקבל החלטה. אם הכרעתם כבר, חבל על זמנכם. אם אתם מתלבטים 48 שעות לפני הבחירות, אתם מוזמנים לוויכוח שלי עם עצמי.
למי אני כותב הפעם?
אני לא כותב למצביעי הבית היהודי - הם לא קצו בשלטונו של בנימין נתניהו. אני גם לא כותב לחרדים - מצביעי יהדות התורה לא מתחבטים בסוגיה הזו וממילא הם לא זקוקים לעצה מכופר. ש"ס או יחד - אין לי דעה מוסמכת בנוגע לשאלה מי יותר נאמן למרן. אריה דרעי עדיף בעיניי על אלי ישי, אבל אני חושד שהשיקולים שלי לא ישפיעו על מצביעי ש"ס, ובטח לא על הכהניסטים המהבהבים במאחזים של יחד.
רוב המצביעים שרוצים להחליף את השלטון ממוקמים כמובן במרכז ובשמאל, אבל הכתובת הראשונה שלי היא דווקא מצודת זאב. מצביעי הליכוד הם 50 גוונים של ימין - מהמרכז עד השוליים. יש ליכודניקים שמאמינים בנתניהו, ושאין בלתו, והם מסוגלים לשים בקלפי רק פתק של מחל.
בבחירות 2013, כמה מחבריי הטובים חזרו לפתק מחל ברגע האחרון, גם כשהסתייגו מרשימת המועמדים או ממי שעמד בראשה. מקצתם יצביעו ליכוד גם הפעם, כי הם לא יכולים אחרת, וההורים מהמשפחה הלוחמת עוקבים אחריהם ממנוחתם. מצד שני, יש כאלה השוקלים לא להצביע ליכוד, אבל מתייסרים עד כאב. בואו נדבר על זה.
הבחירה שלכם בוודאי לא קלה, אבל ערכית ופוליטית אתם אולי מבינים שהליכוד זקוק לזמן שיקום מביבי ושרה ומהשנים המטורללות שלהם בבית ראש הממשלה.
כמה שנים של פוסט-טראומה באופוזיציה, או במושב האחורי של ממשלת אחדות בראשות הרצוג, ייטיבו עם הליכוד; ירעננו אותו, יאפשרו לו להתמקם מחדש במקומו הטבעי והמרווח בין המרכז לימין המתון בלי הקצוות הקיצוניים, ויכשירו את מנהיגיו החדשים לחזור לשלטון, בבוא העת. ביבי זה לא הליכוד והליכוד זה לא ביבי. יש חיים לליכוד אחרי ביבי.
בינתיים, יש לכם יותר מאופציה אחת. ליכודניקים מתלבטים, שהצבעתם נגזרת גם מהשאלות של יוקר המחיה, משבר הדיור וכיוצא בזה, יכולים להצביע עבור משה כחלון.
מתלבטים במרכז המפה - הרצוג, לפיד או כחלון?
אם אתם באים לקלפי מהימין המתמתן נוסח דן מרידור ומוכנים לשקול גם את יש עתיד - סימן שאתם בשלים להחלפת השלטון, אבל אינכם מסוגלים לשלשל לקלפי את הצירוף אמת, מסיבה כזו או אחרת.
אולי אתם שואלים את עצמכם - כולנו או יש עתיד? כחלון עשה את מהפכת הסלולר והוא מבטיח מהפכות גדולות בתחומי הדיור ויוקר המחיה. יאיר לפיד לא הספיק לחולל את המהפכות שהבטיח לפני שנתיים וגם הוא מבטיח גדולות ונצורות באותם נושאים. שניהם ראויים להזדמנות. בתחום המדיני לפיד מתון יותר מכחלון - כטוב בעיניכם - והרשימה של לפיד טובה יותר מזו של כחלון.
יש במרכז המפה לא מעט מתלבטים בין יש עתיד, כולנו והמחנה הציוני. תשאלו את עצמכם מה הכי חשוב לכם. אם אתם מתים לשלוח את נתניהו הביתה, הפתק שלכם הוא אמת. רק פער משמעותי בין המחנה הציוני לבין הליכוד יעניק להרצוג את ההזדמנות להרכיב קואליציה.
אם מאסתם בנתניהו אבל אתם באים לקלפי ממרכז המפה הפוליטית, ושלי יחימוביץ' מפחידה אתכם, אולי תחלקו את הקולות בין הרצוג לבין לפיד. מתלבטים משמאל למרכז בין המחנה הציוני למרצ ורוצים לראות את הרצוג בבית ברחוב בלפור, אבל חוששים מהיעלמותה של מרצ? אולי תחלקו את הקולות בין המחנה הציוני לבין מרצ.
מרצ או הרשימה הערבית המשותפת?
אם אתם ערבים אפשר להניח שתצביעו, רובכם ככולכם, לרשימה הערבית המשותפת. אם אתם יהודים - מוטב שתצביעו מרצ. הרשימה הערבית תזכה לייצוג גדול בכנסת גם בלעדיכם. מרצ צריכה את הקולות שלכם כדי לדלג מעל אחוז החסימה והיא עשויה להיות חלק מהקואליציה העתידית של הרצוג.
בשורה התחתונה: אחרי שלוש קדנציות, תשע שנים של נתניהו בראשות הממשלה, רוב הישראלים מבינים שהגיע הזמן לחילופי שלטון. לא הדחה, לא מזימה, לא קשר ולא קנוניה - אלא המעשה הטבעי והרצוי של הכרעה דמוקרטית.
רק אחד מכל שישה ישראלים יצביע כנראה ליכוד, וגם אם מוסיפים את כל מצביעי הבית היהודי והחרדים - ברור שנתניהו איבד את האמון הדרוש לראש ממשלה.
כל דמוקרטיה זקוקה לרענון מעת לעת
כל אדם סביר במצבו של נתניהו כבר היה מפנה את הבמה, אבל הוא מאמין שהוא נועד להיות ראש ממשלה לפחות עוד קדנציה אחת או עד שיבוא המשיח. צריך לעזור לו בדרך החוצה.
יצחק הרצוג הוביל קמפיין חלש ולא מלהיב. מועמד אחר היה אולי פותח כבר פער של עשרה מנדטים מנתניהו המוכה והחבול בדרך לניצחון סוחף. חסרונותיו של הרצוג ידועים, אבל הרצוג זה מה שיש והוא עדיף על מה שהיה עד כה.
יצחק הרצוג הוא פוליטיקאי חכם, מנוסה ושקול, שהתבגר בחודשים האחרונים והוא ראוי להזדמנות. המדינה לא תתמוטט אם הוא יקבל את ההגה לכמה שנים. ואם הוא יכזיב - נשלח אותו הביתה בפעם הבאה. זו מהותה של דמוקרטיה.
כל דמוקרטיה זקוקה לרענון מעת לעת. עוד לא החלטתי מה יהיה הפתק שלי בקלפי, אבל אני יודע שב-17 במרס הגיע הזמן לחילופי שלטון.
לפנייה לכתב/ת 
