פסולים, אחוזים ועודפים: כך יחולקו המנדטים
איך משפיעה העלאת אחוז החסימה, איך מחלקים את הקולות הכשרים בין המפלגות, מה משמעות הסכמי העודפים ומהו חוק "באדר-עופר". כל מה שצריך לדעת על הדרך שבה מחשבים מנדטים לכנסת
איפה אתם מצביעים? לחצו לאיתור הקלפי
בשלב הראשון, זמן קצר לאחר סגירת הקלפיות מתחילה מלאכת ספירת הקולות, קרי ספירת פתקי המצביעים ברחבי הארץ וניפוי הקולות הפסולים. בוועדת הבחירות יספרו גם את המעטפות הכפולות, ואז יחושב אחוז החסימה בבחירות - מספר הקולות הדרוש למפלגה כדי להיכלל בכנסת ה-20. אחוז החסימה הועלה משמעותית בבחירות הנוכחיות והוא עומד על 3.25% לעומת 2% עד הבחירות האחרונות ב-2013.
בהמשך, המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה מנופות והקולות שלהן למעשה נמחקים ולא נכללים במניין הקולות לחלוקת המנדטים.
בשלב השני עוברים לחלוקת המנדטים: סך הקולות הכשרים שקיבלו המפלגות שעברו את אחוז החסימה מחולקים ב-120. התוצאה המתקבלת מהווה את מספר הקולות המהווה כל מנדט ומכונה "המודד הכללי".
לאחר מכן מחלקים את מספר הקולות הכשרים של כל מפלגה ב"מודד הכללי" כדי לקבוע את מספר המנדטים שקיבלה כל אחת מהמפלגות. המספרים השלמים המתקבלים מהחלוקה הם המנדטים.
מכאן העניינים הופכים מורכבים קצת יותר, בשל העבודה שלצד המספרים השלמים המתקבלים, ישנם גם לא מעט שברי מנדטים שמתקבלים במסגרת החישובים וכך גם מספר המנדטים המתקבל בחלוקה הראשונה קטן יותר מ-120. יתר המנדטים שנותרו מוכרים לנו בשם "קולות עודפים".
מי יזכה במנדט הנכסף?
את המנדטים החסרים להשלמת 120 מנדטים מחלקים לפי חישוב המכונה שיטת "באדר-עופר", ועל פי הסכמי עודפים שחתמו ביניהן המפלגות קודם לבחירות. בבחירות הנוכחיות נחתמו הסכמי עודפים בין המחנה הציוני למרצ, בין יהדות התורה לש"ס, בין הבית היהודי לליכוד, ובין כולנו לישראל ביתנו.
שיטת "באדר-עופר", שנקראת על שם שני חברי הכנסת לשעבר יוחנן באדר ואברהם עופר שיזמו אותה בשנת 1973, היא נוסחה לחישוב חלוקת המנדטים העודפים שהוכנסה במסגרת תיקון לחוק הבחירות לכנסת.
במסגרת השיטה נלקח בחשבון גודלן היחסי של המפלגות, כולל הקולות העודפים שלהן והסכמי העודפים שעליהן הן חתומות.
על פי הנוסחה, רואים בשתי רשימות שחתמו על הסכם עודפים כמפלגה אחת (דבר שמגדיל את הסיכוי עבור מי שחתמו על הסכם עודפים לזכות במנדטים עודפים). לאחר מכן מחברים את הקולות הכשרים שקיבלו שתי הרשימות ומחלקים אותם במספר המנדטים שקיבלו שתיהן בחלוקת המנדטים הראשונה ומוסיפים למספר שהתקבל מנדט נוסף. התוצאה המתקבלת מחישוב זה נקראת "מודד רשימה".
רשימה שלה נמצא בחישוב את "מודד הרשימה" הגדול ביותר מקבלת את המנדט העודף הראשון, וכך נמשך החישוב עד לחלוקת כל המנדטים העודפים. לגבי כל רשימה המקבלת מנדט נוסף, מתעדכן החישוב לפי מספר המנדטים החדש שלה.
חישוב נוסף באמצעות נוסחה קובע מי משתי הרשימות שחברו במסגרת הסכם עודפים וזכו במנדט נוסף תזכה למנדט הנכסף. כך בסופו של דבר נקבעת החלוקה הסופית של 120 המנדטים בין רשימות המועמדים שנכנסו לכנסת.