הברומטרים: השחקנים שיעשו שינוי בקבוצותיהם
הם אולי לא הכי נוצצים וחלקם אנטי כוכבים, אבל רגע לפני שהסיבוב השלישי בליגת העל יוצא לדרך, אין ספק שעל פיהם יישק דבר. מהישראלי המושמץ של הפועל י-ם, דרך הסנטר שניפק יכולות של MVP ועד ילד בן 21 שחייב להרים את משחקו אם קבוצתו רוצה להישאר בליגה
הדוגמא הטובה ביותר לכך הייתה אתמול (ש') בהפסד המפתיע של הפועל ירושלים למכבי אשדוד 77:74, הפסד שהגיע אחרי שישה ניצחונות רצופים.
בירושלים יש כישרון, אולי אפילו עודף של כישרון לקבוצה שמשחקת פעם בשבוע (אבל זו כבר סוגיה לכתבה אחרת). ניתן לחשוב שדונטה סמית' הוא הברומטר של האדומים, אבל זה ממש לא המצב.
הברומטר של האדומים הוא דווקא יותם הלפרין. הגארד בן ה-30 היה לא רע בכלל עד הרבע השלישי נגד אשדוד כשצבר 8 אסיסטים יחד עם 8 נקודות. אלא שברבע האחרון בריצת ה-0:17 של האורחים הוא לא הורגש כלל, לא קלע ולא מסר אסיסט אחד (איבד שני כדורים).
בצד השני, איוון אסקה, השחקן הטוב ביותר בחבורה של צביקה שרף, היה פנטסטי וסיים עם 23 נקודות, 13 ריבאונדים ב-40 דקות.
עד כמה חשוב אסקה לאשדוד בניצחונות מול הפסדים? ב-7 ניצחונותיה של אשדוד הפורוורד האמריקאי עמד על 19.7 נקודות, 9 ריבאונדים, 2 איבודים ו-22 במדד. בהפסדים הוא יורד ל-14.6 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 3 איבודים ו-12.5 במדד.
על ההבדלים בין פארגו לחנוכי
גם במכבי תל אביב הגדולה בה כל שחקן בערב נתון יכול להתעלות ולסדר ניצחון, מגלים כי יותר מבעבר הם נשענים ויישענו על גחמותיו של ג'רמי פארגו.
התחושה היא שבאירופה לעומת הליגה מרגישים זאת יותר, אבל זה ממש לא נכון. הרכז האמריקאי נראה נהדר בניצחונות עם 13.6 נקודות, 6.6 אסיסטים ו-15.4 במדד, בהפסדים הוא צונח ל-7 נקודות, 3.5 איבודים ו-5 אסיסטים (5.5 במדד).
אז נכון שמכבי כבר עם 16 ניצחונות ליגה רצופים למרות העליות והמורדות ביכולות של פארגו, אבל במשחקי ההכרעה כשהכדור יהיה בידיים שלו, תזכרו את הנתונים הללו.
בגיל 28 ניצן חנוכי הוא עדיין סימן שאלה גדול בהתקפה. בראשל"צ יודעים בכל ערב נתון מה יקבלו מהישראלי הבכיר עם הגנה בלתי מתפשרת, מנהיגות והקרבה, אבל בכל מה שקשור לנקודות הוא יש חוסר ודאות משווע.
בקבוצה כמו ראשל"צ שנשענת על שחקן התקפי (אייזאה סוואן), שעל פיו יישק דבר זו בעיה. בתחילת העונה חנוכי תרם בפן ההתקפי והיה גורם מרכזי בסיבוב הראשון הנהדר של הכתומים.
בסיבוב השני הוא ירד בהתקפה או יותר נכון לקח חלק פחות פעיל בה. מספריו עמדו על 7.5 נקודות (9.4 ב-11 המשחקים הראשונים) כשגם מבחינת אסיסטים הוא ירד מ-3.8 ל-2.7. אין ספק שכדי שהקבוצה מעיר היין תנפק סיבוב שלישי טוב ותזכה ביתרון הביתיות ברבע גמר הפלייאוף, חנוכי חייב לעלות בחזרה את משחקו.
הסנטרים הטובים בליגה
על תופעת יינסי גייטס דיווחו רבות לפני מספר שבועות כשהפועל ת"א אירחה בדרייב אין לדרבי את מכבי ת"א. אמרו שהוא שייך לרמות של היורוליג, והרעיפו עליו עוד 1001 מחמאות, אבל יכול להיות שקצת הגזימו.
גייטס בדומה לסנטר של הצהובים מעבר לכביש, סופוקליס שחורציאניטיס, הוא שחקן אחר במשחקי הבית לעומת משחקי החוץ. ביום בו הוא שואב את האנרגיות מהקהל האדום קשה לעצור אותו (18.6 נקודות, 64% ל-2, 7.1 ריבאונדים).
אבל ברגע שהוא יוצא החוצה ההתלהבות פוחתת (14.1 נקודות, 49% ל-2, 6 ריבאונדים). גם המאזן של קבוצתו בהתאם. בבית היא עומדת על מאזן חיובי של ניצחונות מול הפסדים (4:7) ואילו בחוץ היא במאזן שלילי (6:5).
בחודש נובמבר רוברט רות'בארט כבר היה מחוץ לעירוני נהריה. הסנטר הענק לא נכנס לעניינים ורועי חגאי הודיע לו בשיחה אישית שמבחינתו הוא יכול לחפש לעצמו מועדון אחר.
למזלו של רות'בארט ובסופו של דבר גם נהריה, באותו רגע אף קבוצה לא קפצה להחתימו. את מה שהישראלי עשה מאז הוא וגם קבוצתו לא יישכחו לעוד הרבה זמן.
בסיבוב השני רות'בארט מנפק מספרים של MVP - 15.9 נקודות, 10.4 ריבאונדים, 1.8 חסימות ו-22.8 במדד. ממועמדת בטוחה לירידה, הפכה נהריה לקבוצת פלייאוף לגיטימית.
רוט סוף?
קצת קשה להבין מה עובר העונה על מורן רוט. מי שנחשב בשנתיים האחרונות לרכז הישראלי הטוב בליגה לצידו של יוגב אוחיון לא מצליח למצוא את הקצב ב-2014/15.
אולי זו פרשיית הנבחרת, הגיל או הפציעות שהפריעו, אבל בשורה התחתונה גם הוא יודע שבמכבי חיפה ציפו ממנו לדברים אחרים.
רוט לקח חלק ב-6 משחקים במדי הירוקים ובהם ניפק 6.7 נקודות (38 אחוזים ל-2), 2.7 אסיסטים, 2.3 איבודים ו-2.3 במדד. חיפה עצמה מקווה שהניצחון החשוב על נהריה (81:101) בסיום הסיבוב השני עצר את המפולת בה הקבוצה הייתה נמצאת (חמישה הפסדים רצופים), אבל כדי שקבוצתו של רמי הדר תוכל להיכנס לפלייאוף, היא חייבת את הרכז שלה בכושר הרבה יותר טוב.
מאז שמיקי גורקה החליף את מולי קצורין בעמדת המאמן בבני הרצליה הקבוצה מחייכת. לגורקה יש כבר שלושה ניצחונות מארבעת משחקיו הראשונים, והשרונים נראים נהדר. מי שהיה כבוי בתקופתו של קצורין וכעת חזר לעצמו הוא אבירם זליקוביץ'. מספריו יעידו על כך בצורה הטובה ביותר.
בתקופת קצורין זליקוביץ' תרם 7.4 נקודות, 2.2 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים ו-6.4 במדד ב-23.1 דקות. מאז שגורקה הופקד על הקבוצה מספריו זינקו ל-13 נקודות, 59 אחוזים ל-2, 94 אחוזים מהקו, 3.2 ריבאונדים, 1.8 חטיפות, 2.5 אסיסטים, 16 במדד ב-26.8 דקות.
בקבוצה כל כך כישרונית התקפית כמו הרצליה, כששני המנהיגים בקו האחורי, ג'וש סלבי ויובל נעימי, נותנים לזליקוביץ' לקחת אליו את המשחק זה אומר הרבה.
מדן ועד אילת
עירוני נס ציונה חוותה בשבועות האחרונים משבר. שישה הפסדים רצופים רשמו נדב זילברשטיין ושחקניו והיה נראה שהקבוצה מהמושבה לא תצליח לשחזר את עונת הבכורה שלו בליגת העל.
אחת הסיבות לירידה הייתה פציעתו של טל דן בברך. התקופה הרעה של הכתומים החלה במחזור ה-16 אז רשמו הפסד למכבי חיפה 77:87, שאחריו הגיע הרצף הגדול.
בכל אותם משחקים דן ששיחק לרוב עם זריקות או טיפולים היה מתחת לרמתו (7 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 2.2 איבודים ו-6.8 במדד). לעומת זאת בניצחון החשוב על גלבוע/גליל בשבוע שעבר הפורוורד חזר לעצמו עם 14 נקודות, 5 ריבאונדים ו-17 במדד ב-20 דקות בלבד.
יהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד עם הפציעה הלא פשוטה בברך, ובנס ציונה יודעים שהרבה מאוד יקום וייפול עליו.
החידה הגדולה של העונה הזו היא קווין פאלמר. האמריקאי הכישרוני של הפועל אילת היה אמור להיות המנייה הבטוחה בקבוצה, אבל פציעה בכתף שהשביתה אותו לתקופה גרמה לו לירידה ביכולת.
המספרים אומנם זהים לעונה שעברה (11.7 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-16 במדד), אבל הציפייה הייתה עבור מי שהושווה לא פעם לסקוטי הופסון, שהוא יצליח לשדרג את עצמו ויותר חשוב מכך את קבוצתו שציפתה להיות הרבה יותר גבוה מהמקום השביעי.
הפועל חולון השיגה את המקום השלישי בטבלה בצדק. קבוצתו של אלעד חסין נראתה נהדר מתחילת השנה האזרחית ורשמה 6 ניצחונות מ-7 משחקים עד למחזור ה-20. אלא שאז הגיע נפילה אותה אפשר להסביר גם בעקבות יכולתו של טוני קרוקר.
עד המחזור ה-20 קרוקר נתן עונה נהדרת (14.8 נקודות, 49 אחוזים ל-3, 4.4 ריבאונדים ו-14.1 במדד). מאז הוא בצניחה חופשית (6.7 נקודות, 25 אחוזים ל-3 ו-1.3 במדד). בשלושת המחזורים האחרונים חולון הפסידה פעמיים ואיבדה מעט גובה.
קרוקר סובל מבעיה אישית שככל הנראה גורמת לירידה שלו ביכולת. על חסין תהיה החובה להחזיר אותו לתלם אחרת בלעדיו יהיה לה קשה מאוד בסיבוב השלישי ובפלייאוף.
ואחרונה בליגה וגם בכתבה היא גלבוע/גליל. בקבוצה שנמצאת ברצף של עשרה הפסדים קשה למצוא שחקן שיכול להביא את השינוי. מה גם שכמעט כל הזרים הוחלפו וגם זה לא עזר.
מי שאולי יכול לגרום לשינוי חיובי הוא רפי מנקו. המון ציפיות היו מקפטן נבחרת העתודה שמושאל מהפועל י-ם. אם להגיד את האמת יכול להיות שהציפיות היו מוגזמות. 7.4 נקודות, 5 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים לשחקן שחגג לאחרונה יום הולדת 21 אלה לא מספרים רעים, אבל בקבוצה בלי ישראלי בכיר, חשוב שהוא ייתן יותר.
כדי שגלבוע/גליל תשרוד בליגה, מנקו חייב להרים את משחקו כי פשוט אין שחקנים אחרים בגזרת הישראלים שיעשו זאת.