זוגיות: המשפטים שאחריהם אין דרך חזרה

"את בדיוק כמו אמא שלך!"

"בשביל מה אני צריכה את זה בכלל?!"

משפטים כאלה ודומים הם משפטים שחוזרים על עצמם בוויכוחים בן בני זוג כמעט בכל בית. אנחנו כמעט ורגילים לשמוע אותם, אך המשמעות שלהם קשה ומלמדת על שיח מאוד לא בריא בן בני זוג. דיבורים מסוג זה, במידה שהם חוזרים על עצמם מבלי ניסיון לתקנם או לנהל אותם בצורה אחרת, בהכרח יפגעו במערכת היחסים בצורה משמעותית.

לא ככה דמיינו את האהבה שלנו

מאז שאנחנו ילדים או לפחות בני נוער, אנחנו מדמיינים או מציירים לעצמנו את מערכת היחסים האולטימטיבית. אנחנו חולמים מי יהיה לצדנו וכמה נאהב, איך נמצא את הדרך להתחשב אחד בשני ואיך נהיה אחרת מהורינו - נתחשב יותר, נקשיב יותר וניתן מקום שווה האחד לשני. אך בפועל, במציאות היום יומית אנחנו מוצאים עצמנו מתלוננים, רוטנים, נפגעים ופוגעים על דברים קטנים כגדולים. המתחים הקשים העולים בן בני זוג מתקיימים כאשר הדיאלוג הזוגי לא מצליח להיות דיאלוג בריא, מכיל, רואה גם את הצד השני, מאפשר תחושת נראות, קיום, הערכה, ומעניק לו ביטחון להמשיך בדיאלוג.

במקרים בהם לא מתאפשרת הכלה של בן הזוג, היחסים הופכים לעיוורים, כאלה שלא מסוגלים לראות מי עומד מולנו? למה הוא זקוק? מה מניע אותו? מה הוא חושב או מרגיש? במצבים אלה של חוסר הכלה, אנו עדים למעשה להתעוררות של כל מנגנוני ההגנה. ה'אני' מתנהל במניפולציה על האחר ומייצר דרמות של שליטה. בוויכוחים הזוגיים אנחנו מכירים לא מעט משפטים שנשמעים תמימים ולא מזיקים אך הם עלולים להיות הרסניים למערכת היחסים.

אני לא חושבת שבא לי להמשיך את השיחה הזאת(צילום: Shutterstock)

1. משפטים ביקורתיים

ראשית, יש את המשפטים הביקורתיים, שנאמרים כאשר אחד מבני הזוג ממרקר את החולשות והכישלונות של השני, ומייצר לעצמו תחושת עליונות. כך, לדוגמה, משפטים כמו: "אי אפשר לסמוך עליך", "אף פעם לא קרה שביקשתי ממך משהו ועשית" – הם משפטים המבטלים את כל העשייה של בן הזוג ופוגעים בערך העצמי שלו.

"מה שלא תעשי לא תצליחי להשתנות" או - "אתה צריך להשתנות", הם משפטים ש"מקצצים את הכנפיים". למעשה, בן או בת הזוג מבהירים שלא משנה כמה תשתדלו למען האחר, עדיין תישארו הלא-יוצלחים. במקרים כאלה ואחרים, אלה משפטים שבני הזוג כבר שמעו בעבר בילדות, משפטים שמפחיתים מערכם ומקטינים אותם.

"הבית תמיד מבולגן", "אמא שלי מבשלת טוב יותר", "את מושפעת מ.." – אלה משפטים המבקרים את האישיות של בת הזוג ואת הנשיות שלה.

היא ממש מורידה אותי ולא קולטת אפילו(צילום: shutterstock)

2. משפטים תוקפניים

לרוב ישתמשו בהם בני זוג שירגישו איום על נוכחותם או על תחושת הקיום שלהם. אלה משפטים שיגיעו לרוב בקול רם, בטון מאיים ובהתפרצויות בלתי צפויות.

"אי אפשר לדבר אתך" – במקרה זה את למעשה אומרת לבן הזוג שהוא לא באמת מקשיב לך, שהוא לא רואה אותך, וכל מאמציו כן לעשות זאת לא נושאים פרי.

"לא מאמינה לשום מילה שיוצאת מהפה שלך" – משפט כזה אומר שאת לא מאמינה לו. זהו מצב של חוסר אמון שקשה מאוד לתקן.

"את/ה כמו אמא שלך/אבא שלך" – כמעט כל אחד ואחת שואף להיות אחר מההורה שלו. על כן, לומר לבין הזוג שהוא נוהג כמו ההורה שלו שם אותו במקום כואב ורגיש.

כבר לא מאמינה לשום מילה שאתה אומר(צילום: Shutterstock)

3. משפטים המעידים על ריחוק

אלה משפטים המגיעים ממקום מתגונן, הבאים לחפות על תחושה של חוסר הערכה. למשל: "מי צריך את זה בכלל?" – זהו משפט המלמד על עייפות וחוסר אמון במערכת היחסים. זה לומר למעשה שבלי הזוגיות הזו יהיה טוב יותר, כלומר שהחסרונות בקשר הזה עולים על היתרונות.

כמו כן, הרבה מאוד וויכוחים מגיעים למשפטים כמו " נשבר לי" או  "נמאס לי" ואז המשפט המסוכן ביותר שאפשר להגיד הוא "הדלת פתוחה" - משפט המוותר מראש על מערכת היחסים ומודה בכישלונה.

נמאס לי כבר להיות אומלל(צילום: shutterstock)

4. משפטים המעידים על תחושת קורבנות

במצבים שבהם אדם מרגיש כי אינו מקבל יחס, הוא יאשים את סביבתו, ופעמים רבות יחוש שהוא בסדר והאחרים לא. כך במשפט: "לא משנה מה אעשה וכמה אשתדל תמיד תהיה לך ביקורת" או "אף פעם לא פרגנת ואמרת מילה טובה".

לסיכום, אנו מוצאים כאן מגוון משפטים שהם משפטים פוצעים ומרעילים. אלו הם משפטים שלרוב נאמרים בלהט מתוך תחושה של מחנק וחוסר אונים. הייתי מגדירה את המצב כ"אסטמתי", מאחר שריב קריטי הוא מצב של חוסר נשימה ממש. על כן הייתי ממליצה למצוא יחד את ה'משאף' – כלומר לתור אחר איזושהי נוסחה בה תשתמשו בדיוק במצבים האלה כדי להימנע מלהשתמש במשפטים המרעילים שמניתי.

למשל, אם מצאתם עצמכם בריב, קחו נשימה ארוכה ואפילו השתדלו לדחות את הוויכוח. הכריזו לבן הזוג שאתם לוקחים "טיים-אאוט" ל-10 דקות, במהלכן תתרחקו, תשתו מים, תתקלחו.... ותחזרו לשיחה.

על החזרה לשיחה לשלב משפטים כמו: "קשה לי כשאתה..." או "הייתי מבקשת ש...". אלו הם משפטים שמפנים את המבט ממבט מאשים לתיאור מה בן הזוג מרגיש ומה הוא מבקש. את ההשהיה הזאת צריך לתרגל כמובן. ככל שמתרגלים יותר זמן השהייה, כך נוכל מהר יותר לצאת מ'זמן הפציעות' ולחזור לקשר ולשיחה באופן אחר. המטרה היא להגיע לדיאלוג פתוח וכנה, שיאפשר לכל צד לראות את הצד השני כמו שהוא ולא כגורם לסבל או לאומללות.