האטה בגידול במשרות, השכר נותר נמוך
מנתוני הלמ"ס עולה כי מספר משרות השכיר בשנת 2014 עמד על 3.28 מיליון, גידול של 2.2% לעומת 2013. עם זאת, בסקירה של האוצר מצוין כי השכר הממוצע של הציבור הישראלי נותר נמוך יותר לעומת 2001
הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום סקירה על שוק התעסוקה בישראל, לפיה גם בשנת 2014 נמשכה מגמת הגידול במספר המשרות הפנויות במשק, אולם מגמה זו האטה ביחס לשנים עברו. עוד מציינים באוצר כי למרות הגידול במספר המשרות, השכר הממוצע עדיין נמוך יותר, ריאלית, מהשכר הממוצע בשיא פריחתה של תעשיית ההיי-טק, בשנת 2001
כתבות נוספות בערוץ הקריירה :
- המועמדים מתחייבים: נשלב נכים בתעסוקה
- יריד תעסוקה בדרום: ללא הבטחה לעבודה
- היי-טק: 200 משרות ביריד תעסוקה במודיעין
בשנת 2014 עמד מספר משרות השכיר של ישראלים על 3.28 מיליון משרות, גידול של 2.2% לעומת שנת 2013. השכר הממוצע למשרה מלאה עמד על כ-9,400 שקלים ברוטו, גידול של כ-1.5% לעומת שנת 2013. במשרד האוצר מציינים בסקירתם מהיום כי "ברוב הענפים השכר הממוצע הנוכחי נמוך (במונחים ריאליים) מהשכר הממוצע שנרשם בשנת 2001". באותה שנה, הגיעה תעשיית ההיי-טק הישראלית לשיא פריחתה, ערב התפוצצותה של בועת ה"דוט.קום" בארה"ב, שבישרה את תחילתו של משבר חריף בתחום התעשיות הטכנולוגיות.
באגף הכלכלן הראשי מזכירים את הטלטלה שחווה המשק בשנת 2001, כאשר לפגיעה בתעשיית ההיי-טק נלוו גם השפעות של האינתיפאדה השנייה והחוב החיצוני הגבוה של הממשלה, כדי להסביר מדוע גם לאחר מספר שנים רצופות של גידול בשכר הממוצע ובמספר המשרות (מאז שנת 2010) השיפור ברמת החיים אינו מורגש על ידי רבים. המשבר בהיי-טק ב-2001, מציינים באוצר, הביא לירידה חדה בשכר הממוצע במשק, שממנה עדיין לא התאוששנו לחלוטין.
בנוסף, טוענים באוצר כי בעוד שהצמיחה הכלכלית בשנות ה-90 נשענה בעיקר על תעשיית היי-טק מתוחכמת וממוקדת יצוא, שבה רמות השכר גבוהות, נובע הגידול במספר המשרות במשק בשנים האחרונות בעיקר מכניסתן של נשים ערביות וגברים חרדים לשוק התעסוקה. כניסה זו מאופיינת בהיווצרות של משרות רבות בתוך משק הבית ובגידול בכוח אדם לא מיומן ובעל מספר נמוך של שנות לימוד, אשר הכשרתו מאפשרת לו לעבוד בעבודות ששכרן נמוך.
עוד מצוין בסקירה כי מגמת הגידול במספר המשרות האטה במקצת בשנה האחרונה, כאשר מספר המשרות גדל ב-2.2% לעומת ממוצע של 3.8% בשנים 2010-2012. כמו כן, מאז 2007 קטן חלקן של המשרות במגזר העסקי מכלל המשרות במשק. מגמה זו מעידה על כך שהמגזר הציבורי מייצר יותר משרות בשנים האחרונות מהמגזר הפרטי. באוצר מציינים כי זוהי מגמה שמאפיינת תקופות משבר, שבהן יכולתו של המגזר הפרטי לייצר משרות נחלשת.
בתוך כך, פרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לחודש פברואר שלפיהם, נרשמו 77.4 אלף משרות פנויות במשק, לעומת 73.2 אלף בחודש ינואר. המקצוע המבוקש ביותר היה "מלצרים ומוזגים" (6,430 משרות פנויות), לאחריו "עובדי מכירות" (5,789 משרות פנויות) ולאחריו "מהנדסים" (5,019 משרות פנויות).
למעלה ממחצית מהמשרות הפנויות בפברואר היו במקומות עבודה גדולים, שבהם יש למעלה מ-100 משרות. עוד כרבע מהמשרות היו במקומות עבודה שבהם יש בין 10-49 משרות.