נהגת אוטובוס 32 שנה - היום סטייליסטית

גם לאחר 32 שנים על ההגה - כשאנשים היו עולים על קו האוטובוס החיפאי של אגד בו נהגה נאווה הילל (63), הם היו מופתעים לראות אישה נהגת אוטובוס - תחום אליו הגיעה בסוף שנות ה-20 לחייה. "הייתי עקרת בית מתוסכלת, נשואה עם שלושה ילדים, וחיפשתי מה לעשות עם עצמי", היא מספרת. "חברה סיפרה לי שיש קורס נהיגה על אוטובוס וזה קטע שאהבתי מילדות".

לכתבות נוספות בעמוד שינוי מקצועי :

• קורס צילום בגיל 60: הזדמנות לקריירה חדשה
• חוששים מפיטורים? כך תעשו הסבה בחינם
• הסבת מקצוע לעובדים - מה מרוויחים המעסיקים?
  

בזמנו, מדובר היה בקורס נהיגה רק לשעות חירום, אבל מלחמת לבנון פרצה בדיוק כשסיימה אותו וקבעה את המשך דרכה. "במלחמת יום כיפור כל הגברים היו מגויסים והתחבורה הציבורית היתה מושבתת", היא מספרת. "כחלק מהלקחים היו מכשירים מדי שנה נשים במספר קורסים, על חשבון המדינה. כשפרצה מלחמת לבנון התנדבתי. בהתחלה לא רצו לקבל אותי בטענה שאין לי ניסיון, אבל שאלתי 'כיצד יהיה לי ניסיון, אם לא אעבוד?'.

עקשנותה השתלמה והיא הצליחה להתקבל לתפקיד, אבל בתום המלחמה - כשבקשה להשאר לעבוד כנהגת - גילתה שזה לא פשוט. "בהתחלה נתנו לנשים לעבוד רק בקייצים, כשהיה מחסור בנהגים כי הרבה היו נוסעים לחו"ל", היא מספרת. "לימים התגרשתי ורציתי להפוך את זה למקצוע, אבל לא הצלחתי לקבל קביעות - מדי שנתיים היו מפטרים אותי לחצי שנה, הייתי חותמת אבטלה ושוב חוזרת - כך למשך 7 שנים".

הילל אחרי קורס הסטיילינג

הילל, שהרגישה כי ברקע לקשיי קבלת הקביעות עומדת עובדת היותה אישה, החליטה לפעול אז בעניין. לפני כ-15 שנה, לאחר שצברה רקורד נקי ללא תאונות וגייסה עו"ד - הצליחה להיות מבין הנשים המעטות שקיבלו בזמנו קביעות בחברה.

"הוחלט מלמעלה שאני צריכה להפסיק"

משך שנים ארוכות עבדה הילל כנהגת אוטובוס - עבודה שוחקת למדי, שכוללת שעות ארוכות על הכביש. עם זאת, היא מעידה כי נהנתה ממנה. "זו עבודה שנלחמתי עליה, וכשאוהבים את העבודה, לא מרגישים את הקושי", הוא אומרת. 

אשתקד, עם הגיעה לגיל הפרישה לפנסיה - החליטה לדחות זאת במספר שנים - אך הגורל שינה את התוכניות. "המצב הכלכלי לא היה מי יודע מה בגלל שלא קיבלתי קביעות שנים רבות והחלטתי להמשיך עד שיגמרו לי הכוחות - אבל הוחלט מלמעלה שאני צריכה להפסיק. קיבלתי משהו שאני קוראת לו 'מתנה' - ארוע מוחי שפגע לי בשדה הראייה".

כחודשיים לאחר מכן, בעודה מתאוששת עדיין, התקשר חבר מעבודה שסיפר לה על קורס סטיילינג שמוצע לעובדי החברה בחינם, באמצעות הקרן הממשלתית מעגלים. "הקרן הציעה לנו כבר לפני כשנתיים קורסים שונים", היא מספרת. "בזמן שכל הגברים נרשמו לקורסים של קונדיטוריה ובישול - אני נאשמתי לקורס מחשבים, אבל הוא לא נפתח לבסוף".

הילל החליטה להשתתף בקורס הסטיילינג, חרף הקשיים. "החלטתי שזה מעניין אותי, גם בגלל שאני אוהבת סטייל וגם בגלל שזה יכל לספק לי תעסוקה לכחצי שנה, עד שאתחזק ואמצא מקום חדש", היא מספרת. "לרוב, כשיוצאים לפנסיה יש זמן להתארגן לקראת זה - אבל עלי זה נפל בבום. הייתי מתגלגלת באוטובוסים, בקושי רואה, אבל הולכת, מדדה. זו היתה הזדמנות בשבילי לקבל אמביציה ולא לשקוע בבית".

כעת עוסקת הילל בתחום, בעיקר בייעוץ לחברות ובני משפחה - אבל בעתיד שוקלת לעסוק בו גם באופן מקצועי. "יש אפשרות לעבוד כעצמאית  אבל הבעיה היא חוסר הניידות", היא מסבירה. "צריך ללכת עם הלקוחות למדידות  וקשה להתנייד עם מוניות או אוטובוסים. אפשרות נוספת היא שאעבוד בחנות בגדים, כמוכרת עם הכשרה של סטייליסטית. אני סבורה שגם מוכרות בחנויות צריכות לעבור קורס כזה.

"אני בוחנת את האפשרויות", היא מוסיפה. "חוסר הראייה מגביל קצת וזה לא פשוט - אבל בסכך הכל יצאתי בנס והכל בסדר. אני מסתכלת רק קדימה".

מעוניינים בהסבה מקצועית? מידע נוסף באתר שלקרן מעגלים או בעמוד הפייסבוק של קרן מעגלים