חרדים באקדמיה: סוף לאפליה המגדרית?

הישג בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ: המל"ג הוציאה הנחיות חדשות ובהן אסרה על הפרדה בין גברים ונשים, למעט בכיתות הלימוד של המסלולים החרדיים. כמו כן, נאסרה הדרת נשים מהסגל המנהלי ונקבע כי היא תפעל למיגור אפליה של המרצות הנגרמת בשל האיסור על הוראת נשים בפני חרדים.

לכתבות נוספות בערוץ לימודים :

• תכנתו את עתידכם: לימודי מדעי המחשב
• הריון, מילואים ואוטובוסים: זכויות סטודנטים
• חדש באונ' אריאל: סורק אלקטרוני לאיתור סלולרי בבחינות
  

ביום חמישי הקרוב (19.3) צפוי להתקיים דיון בעתירה שהוגשה לבג"צ בחודש אוקטובר האחרון. בתשובת המל"ג לעתירה, שהוגשה השבוע ביום 12.3, קיבלה המל"ג חלק מטענות העותרים עוד לפני קיום הדיון. המל"ג הודתה כי בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה המיועדים לחרדים מונהגת הפרדה בין אנשי המנהלה, כך שסטודנטים מקבלים שירותים מגברים בלבד, וכן ציינה בתשובתה כי הדיווחים על אפליה של מרצות בקבלה לעבודה "מטרידים".

בהנחיות החדשות שפירסמה המל"ג נקבע כי המל"ג אוסרת במפורש על כל הפרדה מגדרית למעט בכיתות הלימוד עצמן, וכי היא אוסרת על הפרדה בשירותים המנהליים. כמו כן, נאסרה אפליה על בסיס מגדר בקבלה לסגל ההוראה. עוד הודיעה המועצה כי בכוונתה לאכוף את ההנחיות על המוסדות אשר לא יעמדו בהם.

בתשובתה הודתה המל"ג כי בחלק מהמוסדות אכן נאסר על מרצות ללמד בכיתות של גברים, וכי עד לשנת 2014 ניתנה התמיכה הכלכלית באמצעות מלגות לסטודנטים חרדים בלבד, תוך מניעת מלגה דומה מסטודנטיות חרדיות.

גברים חרדים בישראל. המל"ג מתווה כיוון, אך האם הם ישנו את סדרי עולמם? (צילום: רויטרס)

העתירה הוגשה על-ידי ד"ר יופי תירוש באמצעות עורכי-הדין חגי קלעי, אורנה לין ואסנת לונגמן בחודש אוקטובר האחרון. זאת בעקבות פניות של סטודנטיות חרדיות אשר עיקר טענותיהן נסוב סביב העובדה שלא כל מסלולי הלימוד פתוחים בפניהם למרות שהם פתוחים בפני חרדים גברים, וכן קבלו נגד אכיפה נוקשה של הסדרי ההפרדה.

עיקר טענות המרצות שפנו לעותרת היה בפגיעה בקבלה לעבודה ובהעדפת מרצים גברים על פניהן. אפליה זו מתרחבת אל מעבר למסלולי הלימוד לחרדים ומתפשטת גם למסלולים הרגילים, מתוך רצון להעסיק מרצים גברים, שיוכלו ללמד גם במסלולי החרדים.

גרמי מדרגות נפרדים

הסדרי ההפרדה כוללים איסור על הוראת מרצות בפני כיתות של גברים חרדים. זאת, בעוד שלמרצים גברים לא חל איסור ללמד בכיתות של סטודנטיות חרדיות. בחלק מהמוסדות נהוגה הפרדה מוחלטת במרחב בין גברים לנשים.

ישנם מוסדות בהם הקמפוסים מופרדים לחלוטין, באחרים ישנם גרמי מדרגות נפרדים ובחלק מהמוסדות ישנן כניסות נפרדות לגברים ולנשים. לגבי הפרדה בסגל המנהלי, ישנם מוסדות בהם שירותי המנהלה הם נפרדים. אפליה נוספת קיימת גם בסיווג מסלולי הלימוד, כך שלא כל מסלולי הלימוד פתוחים לשני המינים.

בא כוח העותרים, עו"ד חגי קלעי: "הודעת המל"ג וההנחיות שניתנו על-ידה מהווה הישג ראשון, אך אין להסתפק בו. ההנחיות עצמן מנוסחות בשפה עמומה, ואינן כוללות כל מנגנון פיקוח ממשי.

"סירובה של המל"ג לחשוף את המסמכים הרלוונטיים ולספק את הנתונים אודות היקפי ההדרה בפועל במוסדות להשכלה גבוהה הפתוחים לחרדים, מעורר חשש כי מדובר בהצהרות בלבד, שהמרחק בינן לבין יצירת מציאות שוויונית מכבדת גדול. ישנה חשיבות גדולה של שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה בישראל, אך לא ייתכן שאוכלוסייה מוחלשת אחת (חרדים), תקודם על חשבון אוכלוסייה מוחלשת אחרת (נשים)".