על שחור ולבן. החל משפט העשור בצרפת
המהומות האלימות שזעזעו את צרפת ב-2005 הביאו להשקעות בתשתיות, בדיור, בחינוך ובתרבות בפרברים העניים, אך לא מיגרו את האפליה נגד בני המהגרים אזרחי המדינה. היום עומדים לדין שני שוטרים בגין מותם של שני הנערים ממוצא אפריקני שהצית את המהומות. רגע התיקון הגיע?
עוד חדשות בעולם :
העליבה גבר בוואטסאפ ונידונה ל-70 מלקות
אסד על מו"מ עם ארה"ב: שיתנגדו למחבלים
פוטין "שב מהמתים": משעמם בלי רכילות
איל נדל"ן אמריקני נעצר: "רצחתי את כולם"
אולם עבור צעירים צרפתים רבים ממוצא ערבי ואפריקני, מתיחת הפנים היא רק פלסטר. הבניינים החדשים פשוט מסווים את המחסור החמור במקומות עבודה עבור אנשים עם רקע של הגירה ואפליה חברתית, ולא מציעים לרבים מסלול יציאה מהמבוי הסתום שבו הם שרויים. לכך יש להוסיף את חוסר האמון של מוסלמים צרפתים, ובכלל מהגרים ובני מהגרים אזרחי המדינה, במערכת המשפט הצרפתית, שנתפשת על ידם כמוטה נגד בני מיעוטים.
בנסיבות אלה נפתח היום (יום ב') בצרפת משפטם של שני שוטרים בגין אחריותם למותם ב-2005 של שני צעירים ממוצא אפריקני משכונת העוני הפריזאית קלישי-סו-בואה. השוטרים נאשמים כי לא מילאו את אחריותם החוקית לסייע ל"אנשים בסכנה". לפני עשור ניהלו השניים מרדף אחר זיאד בנה בן ה-17 ובונה טראור בן ה-15. הצעירים הסתתרו מפני השוטרים ליד שנאי והתחשמלו ממנו למוות. מותם עורר גל של מהומות אלימות בפריז שהתפשטו ברחבי צרפת.
בינתיים, המרוויח הגדול הוא הימין הקיצוני
עשור עבר מאז המהומות הקשות, וצרפת עדיין מנסה לתקן את בעיותיה החברתיות. המשימה הפכה דחופה יותר מאז ששלושה בני מיעוטים צרפתים קיצוניים ממעמד סוציו אקונומי נמוך רצחו 17 בני אדם בפריז בחודש ינואר - מתקפת הטרור הקשה ביותר בצרפת זה עשורים רבים. באותה עת, מפלגות המיינסטרים בצרפת חוזות בימין הקיצוני מפיק רווחים מהתחושה הכללית בציבור של חוסר ביטחון ותסכול משיעור האבטלה הגבוה.
ב-27 באוקטובר 2005 הפך הפרבר העני קלישי-סו-בואה למוקד המהומות האלימות, הצתת המכוניות והעימותים בין צעירים צרפתים לבין שוטרים שנמשכו שלושה שבועות. בסיכומו של דבר הוצתו יותר מעשרת אלפים מכוניות, 300 בניינים נהרסו או ניזוקו ו-1,300 בני אדם הורשעו בעבירות תקיפה.
הגרסה הצרפתית לפרגוסון האמריקנית
כאשר מדברים על תחושות של קיפוח ואפליה, קלישי-סו-בואה ופרברי עוני אחרים דוגמתה הם הדבר הקרוב ביותר בצרפת לעיר פרגוסון במיזורי. בזמן שבארצות הברית יש ערים עם אוכלוסיות קשות, ה"מקופחים" של צרפת נשלחו לפרויקטים של דיור ציבורי בפרברים שנמצאים בפאתי הערים המרכזיות. בשעה שעוולות רבות בארה"ב מושרשות בגזענות ובעבדות, המורשת של צרפת עם המיעוטים האתניים שלה היא הפוסט קולוניאליזם - רוב הדיירים בדיור הציבורי הם משפחות שמוצאן בצפון אפריקה או באפריקה שמדרום לסהרה.
בסופו של דבר, אומרים בצרפת, כסף לא יכול לקנות את התרופה האמיתית: שינוי בגישה בקרב הרוב הצרפתי הלבן והאליטה שבשלטון הוא זה שיפתח חלון וייתן הזדמנויות למיעוטים קשי יום.
קשיי קליטה
"האליטות בצרפת לבנות, מעל גיל 60 ומשתייכות למעמד אוליגרכי, ואלה שמוצאם צפון אפריקני ואפריקני מתקשים להשתלב", אמר נאדיר חאייה, נשיא ארגון Banlieue Plus שמנסה לעצב מחדש את שכונות הפרברים ולהשיב לתושביהן את כבודם. "המיעוט הדומיננטי לא ייתן לנו את המפתחות. האליטות האלה מתקשות לוותר על דברים".
בינתיים, התקווה למדיניות מכלילה יותר מתפוגגת. מפלגת "החזית הלאומית" מהימין הקיצוני התחזקה משמעותית בסקרים שנערכו בחודשים האחרונים תוך שהיא רוכבת על התסכול מהאבטלה הגבוהה, הצמיחה הכלכלית האיטית ומהפוליטיקאים ה"מדושנים". המפלגה הימנית קיצונית בהנהגתה של מארין לה פן גם ניצלה לטובתה את החשש בקרב הצרפתים מהאיסלאם הקיצוני ומהתקיפות האנטישמיות והאנטי-מוסלמיות האחרונות.
לא מרגישים כמו אזרחים סוג א'
"במשך עשר השנים האחרונות, 9-8 מיליון האנשים האלה שחיים בשכונות מעמד הפועלים קיבלו את הרושם שלא מכירים בהם כאזרחים צרפתים סוג א' אלא כאזרחים שבשוליים, והם חשים שהרפובליקה שכחה כמה מהילדים שלה", אמר מוחמד משאמש, נשיא האגודה האזרחית ACLeFeu.
לדבריו של משאמש, ה"התעוררות" הפוליטית והחברתית בצרפת בפרברים העניים הייתה התוצאה הכי חיובית של מהומות 2005. ארגונו סקר ערים וכפרים ברחבי צרפת כדי לבדוק את דעת הקהל, ועורך רשימה חדשה שמכילה את תלונות הצרפתים לרגל יום השנה העשירי למותם של שני הצעירים משכונת העוני.
"המשטרה שוברת לנו את הביצים"
"עדיין אין מקומות עבודה, המשטרה שוברת לנו את הביצים", אמר איברהים סידיבה, בן 23 מקלישי-סו-בואה שמקונן על העובדה שעבר כמעט עשור עד שהעמידו לדין את שני השוטרים בגין מותם של שני הנערים."דמיינו לעצמכם ששני אנשים נהרגים ואתם צריכים לחכות עשר שנים לזה (למשפט). אם הייתי הורג שוטר, האמינו לי, היו מפשיטים אותי בתחנה ואני אפילו לא יכול לחשוב מה היה קורה אחר כך", הוא אמר. "מה שקרה לזיאד ולבונה יכול לקרות לכל אחד כאן".
לפנייה לכתב/ת 
