לכו להצביע. זו ההלכה
לכאורה, אין חובה הלכתית להצביע, אבל ישנם מקורות ברורים לחיוב: האיסור לגלות אדישות, החובה להשפיע בעולמנו, והמצווה למנות עלינו מלך. קילבנו מתנה גדולה מבורא עולם בדמותה של מדינת ישראל, שלא זכו לה דורות רבים. הצבעה בבחירות היא חלק מהכרת הטוב. אל תחמיצו את הרגע
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"לבחור" או להצביע, זה להחליט כי אני חלק. לכאורה, הצבעה בבחירות הינה פעולה אזרחית שהיא מזכויותיו של האזרח הבוגר במדינה דמוקרטית, ואין לה עם עולם ההלכה ולא כלום. יש מדינות בעולם המגדירות זכות זו כחובה אזרחית המוגדרת בחוק, אולם במדינתנו אין זה המצב, וממילא אין לשאלת ההצבעה כל משמעות דתית.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הלכות בחירות/ גיל סלוביק
- "בואו לחזק אותנו": יהודי ג'מייקה מחכים לכם
- "הבה נגילה": שאהיד ומוחמד קופצים רוקדים
יש סיפורים על גדולי ישראל רבים שראו במעשה ההצבעה פעולה של מצווה ממש, ואף היו שהצביעו לפני התפילה כיוון שראו בהצבעה מצווה שצריך להזדרז בקיומה כמו שאר מצוות, שבהן חלה חובת הזריזות. אולם לא התבארה בדבריהם ההנמקה או מקורה של מצווה זו.
לעומתם, אחרים מהקצה האנטי-ציוני של הקשת הישראלית, ראו במעשה ההצבעה פעולה של איסור, בהיותה מבטאת הכרה במדינה הציונית ובסמכותה. כך או כך, המכנה המשותף הוא המסקנה: יש למעשה ההצבעה (או ההימנעות ממנה) משמעות דתית.
למותר לציין שלא מצינו במפורש את חובת ההצבעה בתרי"ג מצוות, אולם בהחלט ניתן להעלות ארבעה מקורות אפשריים לחיוב להצביע, מרוחן של חלק ממצוות התורה.
א. השבת אבידה
התורה הזהירה אותנו: "לא תוכל להתעלם" (דברים כ"ב, ג'). פירושה של אזהרה זו: "הוזהרנו בזה שלא להתרשל
מהצלת ממון חברנו, בין מטלטלים בין קרקעות". והוסיף רבנו יונה: "ואמר שלמה (משלי כ"ד, י'): התרפית ביום צרה צר כחכה - פירוש: אם יש לך כוח להציל בעצה או בהשתדלות, ואתה מראה את נפשך שאין בך יכולת- יקצר כוחך, מידה כנגד מידה".
במילים אחרות, התורה אוסרת עלינו לגלות אדישות כלפי מצב קשה אצל אחרים. אדם שמצביע מבטא את המעשה שאותו הוא מאמין שצריך לעשות, כדי לעזור לחברה ולמדינה כולה.
עוד הוסיף רבנו יונה שם, וכתב כי חלק ממצוות השבת אבידה היא הדאגה לטובת הזולת בעת צרתו. "וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מן המשכילים, להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה, בהיות איש או אישה מישראל שרויים בצער ("שערי תשובה", שער ג' אות ע'-עא).
ב. תוכחה
התורה ציוותה: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא י"ט, ז'). כל אדם מישראל מצווה "להוכיח לחוטא או מי שירצה לחטוא ולמנוע אות ממנו במאמר ותוכחה, ואין ראוי שיאמר אחד ממנו אני לא אחטא ואם יחטא זולתי מה לי"(רמב"ם, מצווה רה).
מצווה זו היא מהקשות ביותר לקיום, וכבר כתבו קדמונינו כי אין מי שיודע להוכיח בדור הזה. רבנו יונה כתב שאחת הדרכים ליישומה של מצווה זו, היא "ולהינצל מן העונש הזה, נכון הדבר לבחור אנשי אמת ולחזות מכל העם אנשי חיל, לתתם ראשי השגחה על כל שוק ומגרש משכנותם, להשגיח על שכניהם ולהוכיחם על כל דבר פשע ולבער הרע".
כלומר, אם אנו תופסים כי חלה עלינו חובת תוכחה על המתרחש מסביבנו, הרי שאנו מחוייבים לנקוט בדרך המקובלת בעולמנו להשפיע, וזו דרך הבחירות.
ג. מצוות קידוש ה'
כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל..." "וכל מי שנאמר בו 'ייהרג ואל יעבור', ועבר ולא נהרג, הרי זה מחלל את ה'. ואם היה בעשרה מישראל, הרי חילל את ה' ברבים" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה).
המבואר בדבריו הוא כי כל פעולה של עבירה, ובוודאי כשהיא נעשית בפומבי, יש בה משום חילול ה'. כאשר נבחרי כנסת העם היהודי עושים את רצון ה' - הרי הם מקדשים שם שמיים, וחלילה וחס כאשר מתרחש ההיפך.
וכבר כתב רבנו יונה: "היצורים כולם נבראו לכבוד ה' יתברך, שנאמר (ישעיה מ"ג ז'): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (רבנו יונה, שערי תשובה, שער ג' פיסקא קמ"ג). היותנו שותפים בבחירת אנשים שיקדשו שם שמיים, היא חלק ממצות קידוש ה' שלנו כבוחרים.
ד. מצוות מינוי מלך
כתב הרמב"ם "שצוונו למנות עלינו מלך מישראל, יקבץ כל אומתינו וינהיגנו והוא אמרו יתברך, 'שום תשים
עליך מלך'" (ספר המצוות, מצוה קע"ג). אמנם עצם קיומה של המלכות הוכרז לפני למעלה משישים שנה, אולם בחברה דמוקרטית ניתנת לנו האפשרות לחדש ולהתחדש בקיומה של מצווה זו, בהכריענו מדי כמה שנים באופיה של המנהיגות שתשלוט במדינת ישראל.
אין אדם מכיר בנסו. קיבלנו מתנה גדולה מבורא עולם בדמותה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מתנה שלא זכו לה דורות רבים של חולמים ומצפים. הצבעה בבחירות היא חלק מהכרת הטוב לבורא עולם על מה שהעניק לנו. אשרינו שזכינו להיות חלק מהתקופה שבה אנו יכולים להשפיע במעשה ידינו על אופיה של הממשלה היהודית בארץ ישראל. אל תחמיצו את הרגע.
- הרב דוד סתיו הוא ראש ארגון רבני "צהר", ורבה של העיר שהם
לפנייה לכתב/ת 
