"להתחזות לחולים"? דילמת מצביעים רחוקים
חתימה פשוטה על "הצהרת מוגבלות", ללא שום הוכחה, יכולה לפתור את המצוקה של מצביעים רבים המתגוררים במרחק רב מהקלפי שלהם. "זה פשוט, לא צריך 'לשחק חולים'", סיפרה תושבת הערבה שהצביעה בתל אביב. אך יש מי שמתנגד ל"סידור": "לא מוכנים להסתכן. אפשר לקבל קנס"
"זה היה מאוד פשוט", העידה שלומית, תושבת הערבה שהגיעה לקלפי לבעלי מוגבלות בצפון תל אביב, לאחר שהצביעה הבוקר (ג') רחוק מהכתובת שבה היא רשומה. "לא ביקשו ממני דבר פרט לחתימה על ההצהרה על מוגבלות בניידות. כתבתי שם את שמי ואת תעודת הזהות שלי, חתמתי, הצבעתי ויצאתי. אף אחד לא שאל אותי מה המוגבלות שלי, או למה אני עושה זאת. שמעתי על אנשים שבבחירות הקודמות נאלצו 'לשחק' חולים או צולעים. אין צורך. אני בטוחה שיותר חשוב למדינה שנגיע ונצביע, מאשר שנעשה זאת 'במקום הנכון'. גם ללכת לכלא על העבירה הזאת אני מוכנה, אם כי זה באמת מגוחך – העולם עבר לאינטרנט ולדיגיטציה, הגיע הזמן לעשות זאת גם בבחירות".
בשעה שבחוץ רואים פחות שלטים תלויים, פלאיירים מתעופפים וניירת מזהמת, עדיין נדרשים התושבים הרוצים לממש את זכותם להצביע להגיע עם ההודעה לבוחר (נייר מס' 1) אל הקלפי המעודכנת כקרובה למקום המגורים שלהם, להצביע בפתק (נייר מס' 2), שנכנס למעטפה (נייר מס' 3) - ומשולשל אל תיבת קרטון (נייר מס' 4).
רבים מאלו שמתגוררים רחוק מהקלפי שבה הם רשומים יוצאים לממש את זכותם בקלפיות הנגישות לבעלי מוגבלויות, כפי שעשתה שלומית. הם חותמים על הצהרה שהם אכן בעלי מוגבלות (להלן נייר מס' 5) - ועושים זאת במעטפה כפולה (כבר הגענו לנייר מס' 6) - ויוצאים בתחושה מבלבלת של מימוש הזכות והחובה החוקית תוך ביצוע עבירה על החוק.
למרות הקלות שבה נעשה ה"סידור" הזה, יש מי שאינם ממהרים להשתמש בו. רותם בת ה-24 ובן זוגה הם סטודנטים תושבי אילת שלומדים בבאר שבע, ולא יממשו הפעם את זכותם להצביע. "הבנתי שיש קלפי נגישה", אמרה רותם, "אבל גם הבנתי שאפשר לקבל קנסות ואני לא מוכנה להסתכן. אני אזרחית לכל דבר, ולפחד להצביע זה פשוט מגוחך. אין לי אפשרות לעצור את חיי גם כשזה יום שבתון ולנסוע שבע שעות הלוך ושוב. יש לי מחויבות כלפי עצמי, כלפי הלימודים, וזה לא מתאפשר. הלוואי שזה לא היה חשוב איפה מצביעים – כי כרגע הקול שלי לא נחשב, וחבל".
מאיה ויטלמן, אם לתינוקת בת יומה, גרה ברמת ישי ונאלצה להגיע לקלפי בתל אביב. "נסעתי את הדרך בכל זאת", סיפרה. "אני לא מצביעה בקלפי נגישות גם בגלל שאין לי ממש מושג איפה יש אחת בעמק יזרעאל, וגם בגלל שאני צריכה לחתום על ההצהרה ההזויה שאני מוגבלת".
גלי הוכמן, תושבת אילת המתגוררת במרכז הארץ, דווקא מתעקשת על מימוש הזכות ללא נקיפות מצפון. "זו קלפי למוגבלים בניידות. לא כתוב בשום מקום שמדובר בקלפי של נכים", כתבה בקבוצת הפייסבוק שבה תושבי אילת דנים ביכולתם ללכת להצביע, אף שהם מתגוררים במרחק 350 ק"מ מהעיר. "החתימו אותי על טופס שאני מצהירה שאני מוגבלת בניידות. מבחינתי, להצביע היה מעל לכול – ומכיוון שכשהייתי סטודנטית הייתי מוגבלת בניידות לאילת, הרי שחתמתי בלב שלם. שכל אחד יעשה כצו מצפונו. מצד אחד משתקים את המדינה כדי שכולם ילכו לבחור, ומצד שני מונעים זאת מחלק מהאוכלוסייה או מטילים על מצביעים קנס כספי בשביל לממש את חובתם האזרחית. יום אחד מישהו יהיה חייב לתקן את האיוולת הזאת".
גם הראל שרויט הביע את דעתו באותה הקבוצה: "אנו מצפים, רוצים ודורשים שאחד מהפרזנטורים של המפלגה שבה אנו בוחרים יעשה איזה שינוי משמעותי שיעזור לנו ולכל אזרחי המדינה להצביע. לאור מצב זה, מסתבר שכולנו בעלי מוגבלויות".
"מי שקובע אם אתה מוגבל ניידות זה אתה", אמר יואב לרמן, המשתמש אף הוא באופציה לבעלי מוגבלות בניידות. "לדעתי משתמשים באופציה הזאת רק אלפים בודדים, כיוון שרוב האנשים לא מודעים ליכולת לעשות זאת, או פשוט מפחדים. אני יודע שוועדת הבחירות לא מתה על הפתרון הזה, אבל אני גם יודע שהיא מעדיפה שיהיה אחוז הצבעה גבוה. המחוקק לא תיקן את העניין הזה – והגיע הזמן לעשות זאת. צריך לאפשר הצבעה באמצעות הדואר כפי שמקובל כבר בכמה מדינות באירופה ובארצות הברית. אנשים שולחים מראש את ההצבעה שלהם. זה חוסך זמן ובלגן".
לפנייה לכתב/ת 
