נמחקה עתירה נגד אפליית ערבים בנתב"ג
בעקבות שינויים טכנולוגיים שהכניסה רשות שדות התעופה בהליך הבידוק הביטחוני, החליטו שופטי בג"ץ כי העתירה שהגישה התנועה לזכויות האזרח נגד הרשות בטענה לאפליית ערבים ישראליים מיצתה את עצמה. הבהירו: שערינו פתוחים במקרה הצורך
לנוכח שינויים שחלו במערכת הבידוק הביטחוני בשדה התעופה בן גוריון, שלכאורה מפחיתים את האפליה שממנה סובלים נוסעים ערבים, מחק לאחרונה בג"ץ
עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד הנוהלים בנתב"ג. בג"ץ נמנע מלדון בשאלה העקרונית של האפליה, אך הבהיר: שערינו פתוחים במקרה הצורך. השופטים התבססו בהחלטתם על מידע חסוי שהוגש להם.
במסגרת ההליכים התברר כי כבר ב-2006 החלה המדינה להנהיג שינויים במערך הבידוק הביטחוני של אזרחים ישראלים בנתב"ג, במטרה להגביר את השוויון. לשם כך פותחה מערכת טכנולוגית חדישה (HBS – Hold Baggage Screening), המאפשרת לבדוק את "כבודת הבטן" של הנוסעים באזור נפרד, ללא צורך בנוכחות הנוסע.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- גרושים? זכותכם לקבל מידע רפואי על הילד
- הוטרד מינית בעבודה ויפוצה ב-35 אלף שקל
- בת ים נגד חולון: דאגה לתושב או ריב פוליטי?
- זוכה מאונס בת 17: "לא העבירה מסר ברור"
ב-2007 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ נגד רשות שדות התעופה, שב"כ ומשרד התחבורה. העתירה התמקדה בנוהלי הבידוק הביטחוני של אזרחים ישראלים בנמלי התעופה בישראל. טענתה העיקרית הייתה כי האזרחים הערבים עוברים בדיקות מחמירות יותר מהאזרחים היהודים. לשיטתה, השימוש בקריטריון הלאום כבסיס לקביעת חומרת הבידוק הוא פסול.
באיחור
תביעה: החמצנו טיסה בגלל הטרקלין בנתב"ג
עו"ד רווית לביא-ינקו
עובדי היי-טק שהמתינו בחדר האח"מים איחרו טיסה לגרמניה. הם טענו שהאחריות להודיע להם הייתה של הטרקלין, אבל בית המשפט חשב אחרת
לאורך השנים נידונה העתירה מול הרכבים שונים ומדי כמה זמן דיווחו המשיבים על ההתקדמות והקשיים בהפעלת המערכת החדשה. באמצע 2014 הודיעו המשיבים כי המערכת החלה לפעול בטרמינל 3, ובהמשך תופעל גם במקומות נוספים. הם טענו כי יש למחוק את העתירה לנוכח התפתחויות אלה.
האגודה לזכויות האזרח דבקה בעמדתה שלפיה מדובר בשאלה עקרונית, וטענה כי בעיית ההבחנה על בסיס הלאום לא תיפתר גם אם ייושמו כל השינויים בתהליכי הבידוק. לדבריה, גם מערכת הביטחון ורשות שדות התעופה מודים כי השינויים הטכנולוגיים לא יביאו להאחדה של נוהלי הבידוק, אלא לכל היותר יקטינו את מידת אי הנוחות שחווים אזרחים ערבים בנמלי התעופה.
העותרת העלתה השגות גם לגבי מערכת ה-HBS. לשיטתה, לא ברור מהם הקריטריונים שלפיהם מחליטים אם יש צורך בחיפוש ידני. בנוסף נטען כי לא ניתן שום מענה לצורות בידוק שבהם עדיין מופלים אזרחים ערבים לרעה, כמו בדיקת כבודת היד של הנוסעים.
לא שקטה על שמריה
הנשיא (בדימוס) אשר גרוניס, הנשיאה מרים נאור, והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, החליטו שהעתירה מיצתה את עצמה ומחקו אותה. הם התרשמו כי המשיבים צעדו כברת דרך לא מבוטלת להגברת השוויון בהליכי הבידוק. טענות העותרת בכל הקשור לנוהלי הבידוק שהונהגו טרם הפעלת מערכת ה-HBS כבר לא רלוונטיות להיום, קבעו השופטים, והסכימו שמוקדם להעריך את השפעתם של השינויים הטכנולוגיים על מידת הפגיעה הכרוכה בתהליכי הבידוק.
השופטים הדגישו את העובדה שהמדינה לא שקטה על שמריה. להיפך – המשיבים הכירו באחריותם לקדם את הטיפול בסוגיה, והביעו כוונה ליזום שינויים נוספים, ולכן יש לאפשר להן להשלים את מלאכתם, בטרם העמדת השאלות העקרוניות לביקורת שיפוטית.
"מציאת האיזון הראוי בין הצורך בביטחון בתעופה ובתפקוד סביר של נמלי התעופה, לבין שמירה על זכויות הפרט, היא משימה קשה מאין כמותה", כתבו השופטים בפסק הדין, והבהירו כי בשלב זה הם אינם מכריעים בשאלה העקרונית שהובעה בעתירה.
הם הוסיפו שאם בעתיד תתרשם האגודה לזכויות האזרח כי ההבחנה בין אזרחים ישראלים בשדה התעופה נמשכת, שערי בית המשפט פתוחים בפניה. לנוכח תרומתה של העתירה לקידום השינויים בתחום הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה, הוחלט כי המשיבים יישאו בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרת: עו"ד עאוני בנא ועו"ד דן יקיר
- ב"כ המשיבים: עו"ד חני אופק
- עו"ד גיא צברי עוסק במשפט חוקתי ומנהלי
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
