ז'וזה מוריניו נאחז בקרנות / מליניאק ברביעי
מצד אחד הוא מייצר תשומת לב ורייטינג, אבל מצד שני הוא משתמש באותן שטויות שאנחנו שומעים ממאמנים ישראלים: “ספגנו ממצבים נייחים”
אני מודה שהסבל של ז'וזה מוריניו גורם לי קצת הנאה. מצד אחד, אני מעריך את התרומה של האיש הזה לענף, מבחינת תשומת הלב והרייטינג שהוא מביא. מצד שני, אני מאחל לו להפסיד בכל משחק, ועדיף משער עצמי של ג'ון טרי בדקה ה־94, שימנע את העלייה של צ'לסי מהבית המוקדם בצ'מפיונס ליג, נגד קבוצה מליגה ד' בקירגיסטן.
“לקבוצה שסופגת שני שערים מקרנות לא מגיע לעלות לרבע גמר הצ'מפיונס”, שטח מוריניו את משנתו אחרי ההדחה של צ'לסי מול פ.ס.ז'. הגם אתה, ז'וזה? עם אותן השטויות ששומעים ממאמנים ישראלים אחרי הפסד (בלתי מחויב המציאות): “שוב ספגנו ממצבים נייחים”.
למה מצב נייח הוא לא חלק מהמשחק? מה מיוחד במצב הזה, שהופך ספיגת שער ממצב כזה לשטות? מה אתם חושבים, ידידיי מאמני הכדורגל, שאם תרגלנו מצב באימון, אז הסכנה לטעות בוטלה?
מצוין שמתרגלים מצבים באימונים, אבל ספגתם ותמשיכו לספוג. כי עד היום לא שמעתי מאף מאמן איך שומרים על שחקן ללא כדור. בכל רגע נתון יש במגרש רק שחקן אחד עם כדור, וארבעה (בכדורסל) או תשעה שחקני שדה (בכדורגל) ללא כדור. חשוב ששחקנים יידעו איך לנוע ללא כדור (ערן זהבי), כי רוב השחקנים מצויים רוב הזמן ללא כדור. מאותה סיבה מגינים צריכים ללמוד לכסות שחקן בלי כדור.
לפעמים שחקן התקפה אחד מצליח להבקיע למרות שהוא מוקף בחמישה שחקני הגנה. אם הם לא יודעים איך ואיפה לעמוד, שחקן אחד יבקיע אפילו מול 10 שחקני הגנה. כששער מובקע מהגבהה, כולם יורדים על השוער, למרות שהבעיה מתחילה מהשחקן שלא לחץ על השחקן שהגביה. זה בולט בעיקר במשחקים בינלאומיים, כשמול יריבים מהירים עומדים מגינים איטיים. יעזור לנו אלוהים במשחקים נגד וויילס ובלגיה, אם לא נלחץ על הכדור וניתן להרים כדורים לרחבה של אופיר מרציאנו. שחקני הגנה איטיים פוחדים שאם יתקרבו לשחקן עם הכדור, הוא יעבור אותם. לכן הם נסוגים, ונסוגים, ונסוגים, ונותנים להגביה בלי לחץ.
במצבים נייחים הבעיה גדולה, כי חייבים לתת מרווח של תשעה מטרים. שמתם לב שלפני כל בעיטה כזאת, השופט מזהיר שחקן הגנה שתופס לשחקן שלו ביד, שישרוק לפנדל? כולם יודעים שאף שופט לא יעז לשרוק לפנדל על תפיסת יד בבעיטת קרן, אז המגינים ממשיכים לתפוס בידיים. למה? כי הם לא יודעים משהו אחר. לא מלמדים אותם איך לעמוד ואיך לנוע כשהחלוצים נעים לכדור.
אפשר ללמוד מהכדורסל. אם תמתחו קו דמיוני בין הכדור לשחקן שאתם שומרים עליו, המגן חייב לעמוד מאחורי הקו הזה, כדי ליצור משולש שקודקודיו הם הכדור, המגן ושחקן ההתקפה. אם השומר עומד בקו אחד בין המתקיף לכדור, הוא תמיד יאבד קשר עין עם אחד מהם כשיפנה את מבטו. יביט על הכדור, יאבד את השחקן. יביט על השחקן, לא יראה את הכדור. בשני המקרים כשהמגינים טועים המחיר כבד, אבל אל דאגה, מי שישלם אותו הוא המאמן.
לא רוצים לשחק משבת לשבת
בסקר בחירות שנערך בין כדורגלני ליגת על, התברר שלא מעטים תומכים בש"ס. לטענתם, כדי שהמפלגה תדאג להעביר את משחקי הכדורגל לאמצע השבוע. אין בעיה עם העברת משחקי כדורגל
משבת, בתנאי שאת ההחלטה תקבל ההתאחדות לכדורגל ולא הרבנות.
רבנים קובעים לנו איך להתחתן, להתגרש, מה נאכל ומה לא, מנהלים טקסים בצבא, משתלטים על תוכניות הלימודים, לא מאפשרים לרבים לנסוע בשבת. עכשיו רוצים גם לקבוע מתי נשחק כדורגל.
שחקן שמפריע לו חילול שבת, שלא ישחק בשבת. הטענות שהם נאלצים לישון במלון בליל שבת וללכת ברגל לאצטדיון לא תופסות, כי השחקן מחלל בסוף את השבת. גרוע מכך, הוא גורם לאלפי אוהדים לחלל שבת.
האמונה חשובה, אבל יש לה מחיר. כמו שכל אדם דתי מוותר על זכותו לאכול פירות ים, כך שחקן שהדת חשובה לו, צריך לוותר על זכותו לשחק או לצפות בכדורגל בשבת. אם יוחלט להעביר משחקים לאמצע השבוע, זה בסדר, אבל לא מפלגות ולא רבנים. רק ההתאחדות לכדורגל ומינהלת הליגה יקבעו. ולא לשכוח שלכל החלטה יש מחיר. אין ארוחות חינם.
לפנייה לכתב/ת 
