החיסול, ההסתבכות והקרב הסודי שפיצל את צמרת המדינה

בלילה גשום ואפל ביער סמוך לפריז חפרו כמה דמויות בור עמוק באדמה והטילו לתוכו גופת אדם שנחנק למוות זמן קצר לפני כן.

אף אחד לא תיאר לעצמו שרוחו של הנרצח תרדוף את כל המעורבים בפרשה עוד שנים ארוכות. במוסף "7 ימים" שיתפרסם ביום שישי, נפתח מחדש את תיק "בָבָא בָתְרָא", ונחשף את הסיפור הלא ייאמן על מבצע חטיפה שתוכנן בארמון מלך מרוקו, הסתבך והפך לחיסול בצרפת – ואיים להפיל ברעש בינלאומי גדול את ראש המוסד ואת ראש ממשלת ישראל.

הסיפור המלא על המלחמה שפילגה את צמרת המדינה לשני מחנות ניצים לא סופר מעולם. באמצעות מסמכים סודיים של המוסד ולשכת ראש הממשלה ומתוך סדרת ראיונות שהתנהלו במהלך השנים, משרטט "ידיעות אחרונות" לראשונה כמעט במלואה את הפרשה שהתפוצצה במסדרונות השלטון הישראלי, תוך כדי מאבק יצרי ואפל, שמאז לא היה שני לו.

על השלט כתוב: "פה נחטף בן ברקה"

התקופה היא שנות ה-60'. שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל למרוקו נמצא בשיאו. באותה תקופה, מהדי בן־ברקה היה מנהיג רב השפעה במרוקו ובעולם הערבי. כאיש שמאל, דגל במהפכנות ובמאבק בקולוניאליזם, והיה ממתנגדיו החריפים של המלך חסן השני. בתחילת שנות ה־60 הוא גָלה ממרוקו, ומאוחר יותר אף נידון למוות שלא בפניו. מרוקו החליטה לפנות לישראל, ידידתה החדשה של מרוקו, בבקשה שתעזור לה לאתר את אויב המלך.

"הבקשה לסייע להם להיפטר מהאובייקט נשמעה, מבחינתם, טבעית", שיחזר לימים ראש המוסד מאיר עמית בראיון עימנו. "צריך לזכור שמערכת הערכים שלהם שונה לחלוטין משלנו. הועמדנו בפני דילמה: לעזור ולהסתבך – או לסרב ולסכן הישגים לאומיים ממדרגה ראשונה".

המוסד סיפק חמישה דרכונים זרים, שבהם יוכלו להשתמש כדי לבצע את הפעולה מבלי להתגלות.

 הכוונה הייתה להושיט עזרה, אך לשמור מרחק מסוים מהפעולה עצמה, כך שאפילו אם נניח תיכשל ההתנקשות – לא ניתן יהיה לאתר מהיכן הגיעו הדרכונים.

ראש הממשלה הגיב בחוסר נוחות. "העניין לא מריח לי", אמר אשכול ביידיש.

עמית: "גם לי לא".

הגילויים החדשים על הפרשה המודיעינית שגרמה להסתבכות בינלאומית והסעירה את צמרת המדינה - היום בגיליון כפול וחגיגי של "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות"