איך הפרעות קשב בגיל המבוגר יכולות להתבטא כחרדות

הפרעת קשב וריכוז הינה מצב נוירו-פסיכיאטרי המתאפיין בהפחתת היכולת לשמור על קשב וריכוז לאורך זמן עם מצבי היפראקטיביות ואימפולסיביות. על מנת להבין את הבסיס הביולוגי ניתן לדמות את מוח האדם לרקמת נוירונים המתקשרים באמצעות מוליכים עצביים שונים, הפועלים לשם יצירת תפקוד תקין של האדם בשלל אינטרקציות ומצבים.

נמצא כי אצל העונים על הקריטריונים לאבחנת ADHD קיים שוני בתפקוד מערכות המווסתות את הקשב, הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, מערכות הנעזרות במוליכים עצביים שונים ביניהם דופמין ונוראדרנלין לצורך ביצוע תפקידם.

הכתבות הראשונות בסדרה

לא הפרעה - תכונה יצירתית

יותר ויותר נשמעת הדעה, לפיה הפרעת קשב וריכוז אינה הפרעה, כי אם תכונה ואף ברכה, המעניקה יכולת יצירתית, חשיבה מחוץ לקופסה, ולמעשה מהווה יתרון.

הפרעת קשב וריכוז באה לידי ביטוי כבר בילדות המוקדמת ומשפיע באופן ישיר על ההתפתחות הרגשית ועל יצירת תבניות התנהגות והתמודדות באינטראקציות שונות.

ילדים ב-20 השנים האחרונות חשופים לכמות גדולה של גירויים, לצד ריבוי משימות ודחיפה בלתי פוסקת להישגיות ומצוינות, אלה "הסובלים" מהפרעת קשב וריכוז עלולים לפתח פער בין הדרך בה הם תופסים את עצמם ובין האופן בה הסביבה תופסת אותם.

מגיל צעיר הם נעים בין תחושות והוכחות סותרות בדבר יכולות אינטלקטואליות וחברתיות גבוהות. ״פוטנציאל לא ממומש״ עלולה להיות התווית המאפיינת אותם ונסיונות לגשר ולפצות על אותו פער מוליכים אותם בבחירותיהם ובעיצוב אישיותם והתנהגותם.

ילד המאובחן עם הפרעת קשב וריכוז יבין שמשהו אצלו שונה. קושי בסינון גירויים יתרום לרגישות היכולה להתבטא מבחינה פיזית בחוסר יכולת לשאת מגע של תפרי הבגד, תוויות פנימיות ואפילו בד לא נעים. מבחינה רגשית, חושיו יתחדדו לתגובות הסביבה. הוא ילמד לחפש אישורים והבנה, באמצעותם יצליח לגבור על משובים שליליים המגיעים אליו יותר ויותר.

משובים שליליים אלה הנאספים ומצטברים בהשראת קשיים בוויסות אינפורמציה, יש בם כדי ליצור תחושת ערך עצמי ירודה. אם ניתן דוגמה ליומו של ילד כזה, נראה כי את עשר הדקות הראשונות של השיעור בבית הספר הוא הצליח להעביר בריכוז וקלט את המסרים של המורה.

לאחר מכן הוא יתחיל להשתעמם ולחפש לעצמו תעסוקה אחרת. הצמה של הילדה היושבת לפניו תקרוץ לו, הצלילים ממגרש הכדורגל יהפכו להיות מרכז העניין שלו. הוא לא ישמע שהמורה כבר עברה ללמד נושא אחר, זאת בהנחה והוא לא הוצא מן הכיתה עוד בשלב הצמה.

משתעמם מהר מאוד ממה שקורה בכיתה (צילום: shutterstock)

פער בין תפיסת העצמי לבין המציאות

בשבוע שלאחר מכן, בעודו בטוח שהוא בקיא בחומר הלימודי ואין לו כל צורך לתרגלו במסגרת שיעורי הבית, (בסדר, בסדר,הבנתי. יגיד לעצמו) עת יקבל לידיו את טופס הבחינה עלולה המציאות לטפוח על פניו.

אותה תחושה מוכרת של פער בין האופן בו העולם תופס אותו ואת יכולותיו והשיגיו ולבין הדרך בה הוא תופס עצמו, תשוב ותופיע. שוב ימצא עצמו במצב בו אינו מצליח להפגין את יכולותיו האינטלקטואלית באופן שימחיש את ערכם האמיתי.

גם אם הוא מכיר את החומר הנלמד וחד רגוע ומוכן לבחינה, הוא יבצע בלי משים החלפה של סימן פלוס עם סימן מינוס בתרגיל החשבוני וייכשל במציאת הפתרון הנכון.

לא פעם הוא לא יקרא את השאלה עד לסופה, לא ישים לב לחלקה השני, ויענה רק ביחס למה שקלט, וכך מבלי להיות מודע לפספוסיו יצבור עוד חוויות שיחזקו את הפער בינו לבין העולם ויתרמו לביטחונו העצמי הנמוך.

הוא יקבל חיזוקים מן הסביבה, לכך שהוא אינו מספיק חכם, חרוץ, מנומס וטוב. וכך ילד מלא רצון ופוטנציאל יכול למצוא עצמו מתויג כמופרע, עצלן וטיפש. הרצון לחוש שייך, לקבל הכרה והבנה מדמויות סמכות במהלך הילדות, יתפתחו ככל שיתבגר לדינמיקה דומה בגילאים בוגרים, עם עמיתים ודמויות מפתח בחייו.

על מנת לפצות על הפערים בין תפיסתו העצמית לבין יכולותיו כפי שהן משתקפות על ידי סובביו, ילמד לסגל הרגלים שונים מתוך רצון להיות מקובל ומוערך, הוא עלול להפוך להיות להיות ליצן הכיתה, או לפתח קסם אישי וחינניות אשר יבואו לעזרתו במצבים מאתגרים בהם הקשב והריכוז יפעלו לרעתו.

הוא יסמוך יותר ויותר על זכרונו ועל יכולתו לתפקד טוב יותר מאחרים במצבי לחץ, מצבים בהם מופרשים בדיוק אותם מוליכים עצביים החסרים למאובחנים בהפרעת קשב וריכוז: דופמין ואדרנלין.

מתפקדים טוב יותר במשימות של "הרגע האחרון"

ייתכן וזו הסיבה שבגללה דווקא אנשים אלה יתפקדו טוב יותר במשימות של הרגע האחרון, יאהבו ספורט אקסטרים ואולי ימצאו עצמם בתפקדי פיקוד מאתגרים בצבא ובנישות קריירה מלחיצות (אומנים, עיתונאים, אנשי שיווק ומכירות ). מצבי "קיצון" אלה יגרמו למוחם וגופם לפעול כפי שפועל אצל אנשים בעלי טווח תקין של קשב וריכוז.

רבות נתקלתי במטופלים שהצליחו לשרוד את תקופת הלימודים ואת תקופת שירותם הצבאי, על ידי ניתוב לאתגרים מציפי-אדרנלין ודופמין, אולם כשהגיע זמנם למצות סופסוף את אותו ״פוטנציאל לא ממומש״, אותו ילד שאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז נאלץ להישען על אותם מנגנוני "פיצוי" שישמרו עליו ואפשרו לו, לכאורה, לתפקד בהתאם ליכולתיו.

חלק מהמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז מקיימים אורח חיים מסוגר ומאורגן למדי. הם מתנהלים על פי רשימות נוקשות, מתמסרים באופן מוגזם וחסרת פרופורציות לעבודה או ללימודים, נוטים לאגור חפצים ומסמכים לצורך שימוש בהם ביום מן הימים (עדות לקשיים ביכולת הפרדה בין עיקר וטפל) ועסוקים בבדיקות חוזרת ונשנית של ביצוע פעולות רוטיניות (המפתחות עלי? הארנק פה?).

כל אלה יכולים יש בם כדי לעזור לאדם הסובל ממחסור ביכולות הסדר, הארגון אולם הנוקטים במנגנון פיצוי זה ימצאו עצמם לרוב מתרגלים לעבוד לבד, נדרשים לשליטה מלאה על כל פרט. מתקשים לפתח עבודת צוות ושיתופי פעולה, ומתאפיינים בהתנהגות נוקשה ושתלטנות מתוך האמונה שרק בדרך המסוימת האישית שלהם דברים יתנהלו כראוי, דבר לא יילך לאיבוד ואף פרט לא יישכח.

גישה מזלזלת ונוקשה לחיים

על מנת לשכנע את עצמם ואת סביבתם בכדאיות גישה זו, ייתכן ותתפתח אצלם גישה מתנשאת, מזלזלת או תוקפנית לכל סממן או אמירה אשר עלולים למוטט את הסדר ההישרדותי שנבנה בעמל רב או גישה צינית שמטרתה להגן מפני התמודדות עם מה שמתרחש מתחת לפני השטח ועם הדימוי העצמי הנמוך אותו הם נושאים מאז ילדותם.

צריך להזכיר גם את המחיר היקר שנגבה מהשקעת אנרגיות עצומות וגובה התנהלות לא נינוחה, מתוחה וקשה. אדם אשר מגן בכל כוחותיו על מצב חיים כזה מוצא עצמו מבודד, נאבק במערכות יחסים כושלות ובחוסר יכולת למצוא כל אלמנטים מסבים אושר ושלווה.

מעגל הקסמים של אי מציאת האושר ופיתוח גישה נוקשה לחיים, התמסרות מופרזת להישגים ואותו רעב להשיג את הפוטנציאל הלא ממומש, יפתחו גישה נרגנת לחיים, נטייה להיעלבות וטינה, תחושת הפער ההולך וגובר תישאר למעשה, כפי שחש הילד הקטן לפני שנים.

מנגנון נוסף "המשרת" את הסובל מהפרעת קשב וריכוז הוא החרדה. חרדה חברתית, חרדה כללית, חרדה ממבחנים, התקפי פאניקה, פובות ספציפיות, כל אלה נמצאים בשיעור כמעט כפול בקרב הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. מצבי חרדה אלה מעלים את ייצור הדופמין והאדרנלין, ויתכן כי באמצעות מנגנון חרדה זה, גוף האדם מוצא בחוכמתו אפשרות לפצות על החסר הביולוגי ובכך לאפשר תפקוד התואם לצרכים בימינו.

אדם הסובל מחרדה אובססיבית קומפולסיבית ומחפש פתרון לבעיות אלה, לא יעלה על דעתו שיתכן וכי מדובר בכלל בניסיונות להתמודד עם קשיים בוויסות קשב, ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות שאבחונם וטיפול בם יכול בחלק מהמקרים להפחית את אותם תסמינים נראים.

במקרים רבים, כאשר אדם ייכנס וייצא שוב ושוב מטיפולים שונים, המנסים לעזור לו בבעיות של חרדה, ימצא את מזורו באבחון של רופא מומחה הבקיא בקשור לקשיים רגשיים ובתחום ה-ADHD ויודע לאבחן ולספק פתרון מתאים.

הכותב הינו פסיכיאטר מומחה למבוגרים, העובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה ועוסק בכל הקשור לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז למבוגרים ובתחלואה נלוות להפרעת קשב וריכוז