העבודה היא חיינו, אבל אסור להתמכר אליה
פרעה מלך מצרים הבין שכל עוד בני ישראל עמוסים בעבודה, הם לא יוכלו לחשוב על מציאות אחרת מלבד העבדות. אלפי שנים מאוחר יותר, בעולם המודרני הסכנה בעבודה היא ההתמכרות אליה. כדאי לאהוב את המשרות שלנו, אבל לא יתר על המידה. פרשת שבוע כלכלית
לטורים נוספים של פרשת שבוע כלכלית :
העבודה הקשה, המתוארת בספר שמות, השפיעה על מכלול רובדי חייו של העבד. מסופר על בני ישראל אשר "לֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, 9). מסביר "דעת מקרא": "משום שרוחם הייתה קצרה מחמת העבודה הקשה. העבודה הקשה גורמת לעובד שתקצר רוחו, כלומר: נשימתו, ומי שנשימתו קצרה הריהו רגזן, ואין דעתו מיושבת עליו, ואינו מסוגל לעיין בדברים שהוא שומע". בני ישראל היו אנשים קשי יום, שעבדו בעבודת פרך קשה ושנואה. הם נשחקו ואיבדו את היכולת להכיל תקווה.
גם עבדי העבודה בעידן שלנו מאבדים יכולות שונות, בהן גם יכולות חברתיות, אך תופעה זו מתרחשת מתוך אהבת העבודה יתר על המידה. כדי להבין את תופעת האהבה המופרזת ננסה להבין את משמעות האהבה לעבודה.
ניתן להבין את האהבה לעבודה בהגדרות ובמונחים, שבהם משתמשים להבנת אהבה בין בני זוג: אינטימיות, תשוקה וקבלת החלטה על מחויבות. האינטימיות במקום העבודה קשורה ברווחים ההדדיים שמקבלים שני הצדדים מקשר זה. אנשים האוהבים את העבודה יקבלו ממנה אושר פנימי, ביטחון אישי והערכה עצמית. בתמורה, הם יעריכו את העבודה ויחפצו לחזק אותה ולשמרה. התשוקה לעבודה נובעת מן הרצון לחוש באמצעותה רגשות של הגשמה ושייכות, אשר באים לידי ביטוי כאשר אדם מתרגש מעבודתו ומרגיש מחובר אליה גם כשהוא אינו בעבודה.
בנוסף, אדם האוהב את העבודה יבקש ליצור לעצמו מחויבות ארוכת טווח. בשונה משביעות רצון מהעבודה – שנתפסת כקוגניטיבית ומדידה באמצעות מונחים של שכר, אוטונומיה, עמיתים, הכרה, הצלחות ואפשרויות התפתחות – קשורה אהבה לעבודה בגורמים רגשיים סובייקטיביים, אשר האפשרות לאמוד אותם ולהעריכם מורכבת. אדם האוהב את עבודתו חווה תחושות חיוביות של מימוש, התרגשות, שייכות וחיבור בהקשר של העבודה.
הקרבת יתר בעבודה
מאידך, אהבת יתר לעבודה דורשת מחיר על המסירות והמשאבים שמעניק העובד לעבודה. תוצאת אהבת היתר וההתמכרות לעבודה עלולה להיות התנתקות מתחומי עשייה אחרים בחיים, מצבי עימות בין הבית והעבודה ופגיעה בבריאות נפשית, פיזית ובמערכות יחסים. כשאלוקים אומר לעמו: "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם" (דברים יב, 7), יש להניח כי הוא רוצה שנאהב את העבודה באופן שהיא תעשיר את חיינו ותעניק להם חיוניות – ולא בהתמכרות המובילה לעבדות.
רובנו חווינו תקופות בחיינו, בהן נדרשנו להשקיע שעות רבות בעבודה כדי לעמוד במשימות או בלוחות זמנים צפופים. העובדה, שבתקופות אלו אנו בוחרים להשקיע יותר בעבודה, אינה הופכת אותנו למכורים אליה. התמכרות מאופיינת בכך, שהתקופה, בה אנו מחליטים להשקיע יותר בעבודה, אינה חולפת ואינה מוגבלת בזמן, ואנו בוחרים מרצון ומתוך מניעים פנימיים להישאר בה. ההנעה לוורקוהוליזם נובעת מצרכים פסיכולוגיים פנימיים ולא מגורמים חיצוניים. הוורקוהוליק אינו עובד על מנת לספק צרכים חיצוניים וחומריים, אלא מכוח התגמולים של הצלחה, הוקרה, עוצמה והשפעה שהוא מקבל בזכות השקעה מאומצת בעבודה.
אדם המכור לעבודה מתקשה להתפנות ממנה. הוא חש אי-שקט ורגשות אשם כאשר הוא נעדר מהעבודה. אם יחליט לבסוף להתפנות מהעבודה ולבלות בחיק משפחתו, יתקשה להיות רגוע ונוכח ממש בהווייתו, משום שמחשבותיו יהיו בעבודה. "מכור ותיק" עלול אף להרגיש חוסר ביטחון ביכולתו לבצע פעולות שאינן קשורות בעבודה. ההתמכרות קשורה לאנשים עצמם – לא לתפקידים שהם ממלאים, ואפילו לא למקומות העבודה; אך אנשים בעלי נטייה לוורקוהוליזם יעדיפו להתמקם בתפקידים שידרשו מהם "להתחתן" עם העבודה, לעומת אנשים שאינם נוטים להתמכר, אשר לא יפרחו בתפקידים שידרשו מהם עבודה מאומצת וחסרת גבולות.
המלך פרעה הבין, כי כל עוד בני ישראל עמוסים בעבודה, לא יוכלו להתפנות למחשבות אישיות, ובוודאי לא להתארגנות קבוצתית. על-כן תגובתו לבקשתם הראשונה של אהרון ומשה לשחרור בני ישראל היא: "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהֹוָה" (שמות ה, 17), ובתמורה הגדיל את עומס העבודה על מנת שלא יוכלו להרפות ולהתפנות אפילו במחשבותיהם. בני ישראל כל כך התרגלו להיותם עבדים, שכבר לא היו מסוגלים לחשוב על מציאות אחרת. אלוקים היה צריך לשחרר אותם קודם מהרצון להישאר במצב העבדות אליו הורגלו, ורק אחר כך יכול היה לגאול אותם פיזית.
בימינו תופסת העבודה מקום מאוד חשוב במשמעות חייו ובזהותו של האדם. על מנת לצאת מהעבד שבתוכנו ולהשאיר אותו מאחור, עלינו להיות מודעים לתופעת ההתמכרות לעבודה וערניים לתסמינים שלה, ובאופן כללי – לשאוף להיות במצב של אהבת עבודה בלי להתמכר אליה.
מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע
לפנייה לכתב/ת 
