החרדים חוזרים לוועדת הכספים: "ברור שנתקן את מה שלפיד עשה"
יהדות התורה תדרוש את ראשות ועדת הכספים לגפני ואת משרד הבריאות לליצמן. "נבטל 80% ממסקנות ועדת גרמן, הן כישלון טוטאלי", הבטיח ליצמן באולפן ynet. "בכל סעיף וסעיף לפיד חיפש איפה אפשר לדפוק את החרדים"
בחירות 2015: אחרי שנתיים באופוזיציה, יהדות התורה בדרך לממשלה. המפלגה החרדית האשכנזית תדרוש עבור בכיריה תפקידים שכבר מילאו בעבר - סגן שר הבריאות ואחריות על המשרד עבור ח"כ יעקב ליצמן מסיעת "אגודת ישראל" החסידית, ויו"ר ועדת הכספים עבור ח"כ משה גפני מ"דגל התורה" הליטאית. בראיון לאולפן ynet אמר ליצמן כי "יתקן" את כל מה שעשה יאיר לפיד ויבטל 80% ממסקנות ועדת גרמן. צפו בראיון.
"אנחנו נבקש את משרד הבריאות ואת ראשות ועדת הכספים. אני חושב שגפני הצטיין בוועדת הכספים ואין סיבה שהוא לא יקבל חזרה דבר שבו הוא הצטיין", הבהיר ליצמן בתחילת הראיון, והתפנה לתקוף את יו"ר יש עתיד, שצפוי ללכת לאופוזיציה לאחר הניצחון הסוחף של הליכוד. "בכל סעיף הוא חיפש איפה אפשר לדפוק את החרדים, זה כל מה שהוא עשה. ברור שאנחנו צריכים לתקן את זה. יש סיבה אחת שהוא הוריד את קצבאות הילדים".
"ברור שמסקנות ועדת גרמן הן כישלון טוטאלי, 80 אחוז מהן אני ללא ספק אבטל", הוסיף ליצמן, אך סירב לפרט. "למה להגיד תוכניות לפני שאתמנה. יש שני נושאים שנעמוד עליהם בהסכם קואליציוני - הכנסת נושא הסיעוד והחזרת טיפולי שיניים לגיל 18 שהשרה ביטלה".
יהדות התורה ירדה לשישה מנדטים אחרי ספירת המעטפות הכפולות, לאחר שבכנסת הקודמת זכתה לשבעה. "קיוויתי לשמונה מנדטים, אבל ירדנו בגלל העלייה באחוזי ההצבעה. היה גם קהל מסוים שפה ושם לא הצביע. בסופו של דבר ניכנס להסכם קואליציוני טוב ונוכל להמשיך לעזור לעם ישראל", הוסיף ליצמן. במפלגה לוטשים עיניים גם לתפקיד סגן שר החינוך או השיכון, אך ממתינים לראות מה יהיה המפתח במספר המנדטים לחלוקת התיקים בממשלה.
ליצמן וגפני זכו בעבר לשבחים וההערכה רבה על תפקודם – הן במערכת הפוליטית והן מצד הגורמים המקצועיים – ונתפסו בחלק מהתחומים כמי שמשרתים את הציבור כולו ולא רק את בוחריהם. לזכות ליצמן נזקפים טיפולי השיניים החינמיים לילדים, ההכפלה של מספר מכשירי ה-MRI בבתי החולים והוזלת מחירי התרופות לחולים כרוניים, והוא עצמו מתגאה גם בפיטורי מנהל המכון לרפואה משפטית פרופ' יהודה היס ו"עצירת שערוריית הסחר באיברים". לקראת הקדנציה הקרובה הוא מתחייב, בין היתר, לצמצם את העומס בבתי החולים, להבטיח ביטוח סיעודי לכל האזרחים ולהקים מוקדי רפואה דחופה בפריפריה.
בנוגע לח"כ גפני, מזכירים ביהדות התורה כי כיו"ר ועדת הכספים הוא פעל לקידום נושאים חברתיים, כמו מניעת סגירת מפעלי "פרי הגליל", "נעלי בריל" ו"תע"ש", לצמצום הריכוזיות במשק ולחלוקת רווחי משאבי הטבע של ישראל, כמו הגז והנפט, לטובת האזרחים. כן פעל לביטול היטל הבצורת שהעלה את מחירי המים לציבור וזימן דיונים נגד הבנקים.
גפני צפוי לדרוש, כבעבר, את הכנסת התמיכה בחינוך החרדי לבסיס תקציב המדינה, כדי שהמוסדות לא יסתמכו עוד על כספים קואליציוניים. ביהדות התורה הסבירו: "במצב הקיים זה נראה כמו סחיטה, ולכן בכל פעם שמעבירים כסף בוועדת הכספים לישיבות ולמוסדות - כולם קופצים".
גפני מילא את תפקיד יו"ר ועדת הכספים בשנות כהונתה של ממשלת נתניהו השנייה, בשנים 2012-2009. עם כניסתו לתפקיד אמר לכתב ynet צבי לביא כי "אף פעם לא הייתי חותמת גומי לשום דבר ואני לא מתכוון להיות. באוצר יודעים שאתי זה לא ילך להם בקדנציה הזאת".
בפועל הקדנציה שלו התאפיינה בשיתוף פעולה פורה יחסית עם האוצר ועם השר דאז, יובל שטייניץ. במהלך כהונת גפני העביר האוצר את התוכנית להתמודדות עם המשבר העולמי ב-2009, את חוק ששינסקי, את תיקון החוק לעידוד השקעות הון, את חוק הרווחים הכלואים ושני גלים של העלאות מס, אחד במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג ואחד ב-2012, ממש לפני הבחירות.
גפני גם גילה נכונות גבוהה לשתף פעולה עם מערכת הביטחון ועם ראש הממשלה, באישור דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות של מיליארדי שקלים בשנים אלו. במהלך כהונתו אישרה הוועדה מדי שנה תוספות תקציביות למשרד הביטחון בהיקף של 10-8 מיליארד שקל.
המפתח ליחסים הטובים שהיו לגפני עם ראש הממשלה ושר האוצר היה היקף התקצוב לישיבות במהלך כהונתו. בשנות כהונתה של ממשלת נתניהו השנייה עמד תקציב הישיבות, כולל העברות תקציביות במהלך השנה, על היקף של 850 מיליון עד מיליארד שקל בשנה. בשנים 2008-2007, לשם השוואה, עמד תקציב זה על פחות מחצי מיליארד שקל בשנה, ובמהלך כהונתה של הממשלה היוצאת הוא עמד על בין חצי מיליארד ל-780 מיליון שקל בשנה.
לפנייה לכתב/ת 
