יוזורו האניו ממיס את הקרח / "מחוץ לרדאר"
אחרי שריגש את העולם כולו עם ביצוע יוצא מגדר הרגיל באולימפיאדת סוצ'י, המחליק היפני הצעיר (20), הפך לגיבור לאומי בארצו ולאחד מהווירטואוזים הגדולים ביותר של עולם הספורט כיום. אפילו תאונה מחרידה על משטח ההחלקה לא שברה אותו
כשהתבקשתי לבחור עבור פרויקט סיכום השנה של מדור הספורט של "ידיעות אחרונות", את רגע השנה שלי ב-2014, לא הייתה לי כל התלבטות.
אין עוררין שה-1:7 הבלתי נתפס של גרמניה על ברזיל בחצי גמר המונדיאל, היה האירוע הספורטיבי הגדול ביותר של השנה, אבל 90 דקות, מטורפות ככל שיהיו, אינן נתפסות בעיניי כרגע. רגע הוא משהו מזוקק יותר, זמן קצר וממוקד בו אתה חש כאילו העולם עוצר מלכת נוכח התרחשות מופלאה המתהווה לנגד עיניך, מופלאה עד כדי חשד שחמקה מעולם הפנטזיה.
כך בדיוק הרגשתי כשיוזורו האניו היפני ביצע את התרגיל הקצר בתחרות ההחלקה האמנותית באולימפיאדת סוצ'י. הרבה מעבר לביצוע המושלם, היה משהו בתרגיל הזה שפשוט ריסק לי את הלב. ההרמוניה בין הניתורים עוצרי הנשימה של האניו לגיטרה ממיסת הלב של גארי מור שנוגנה ברקע, גרמה לי לתחושת השתאות.
זה לא היה תרגיל שבו צעקתי 'וואו' בכל קפיצה מוצלחת, אלא כזה שפשוט היפנט אותי ודיבר אל הרגש שלי בשפה שבכלל לא ידעתי שקיימת עד לאותו הרגע.
השופטים הדקדקנים לא יכלו להישאר אדישים למה שהתרחש באותם רגעים על משטח הקרח בסוצ'י והעניקו להאניו ציון מדהים – 101.45. שיא עולם. האדם הראשון והיחיד עד כה שחצה את רף 100 הנקודות בתרגיל הקצר.
ההתלהבות מהאניו חצתה מגזרים. חובבי ספורט כמוני, שרחוקים מלהיות מומחים בהחלקה על הקרח, הציפו את הרשתות החברתיות בתגובות לפלא היפני. "הוא הולך לזכות בכל מדליית זהב ב-12 השנים הקרובות", הכריז וויל ברינסון, כתב פוטבול של רשת CBS בימים כתיקונם.
דווקא בתרגיל החופשי, המשמעותי יותר מבחינת הניקוד, ההופעה של האניו הייתה הרבה פחות מרשימה וכללה מספר טעויות בולטות. למזלו, זה לא מנע ממנו זכייה במדליית הזהב.
האניו היה בסך הכל בן 19 כשהוכתר לאלוף האולימפי – הראשון של יפן אי פעם בהחלקה אמנותית לגברים. כצפוי, הוא הפך בין רגע לגיבור לאומי במדינתו. לתהלוכת הניצחון שנערכה לכבודו בסנדאיי, עיר מולדתו, הגיעו 92 אלף איש.
האניו התחיל להחליק בגיל 4. אחת הסיבות שהוריו דחפו אותו לספורט הייתה כטיפול רפואי למחלת האסטמה ממנה הוא סובל. ההתקדמות שלו הייתה מהירה למדי, בגיל 14 הוא כבר סיים במקום השמיני באליפות יפן לבוגרים, ב-2010 כשהיה בן 16, הוא הוכתר לאלוף העולם לנוער.
המהלך החשוב ביותר בקריירה של האניו היה החבירה למאמן הקנדי, בראיין אורזר ב-2012. לעבודתו עם אורזר היו שני גורמים משמעותיים ביותר בהתפתחות של האניו כמחליק. ראשית, ניתנה לו ההזדמנות לעבוד עם מי שנחשב למאמן ההחלקה הטוב בעולם. אורזר, בעצמו מדליסט אולימפי בעבר, נחשב לאדם דעתן עם שיטות אימון לא בהכרח קונבנציונאליות. הוא מייחס חשיבות רבה למצב רוחם של הספורטאים. אחת השיטות שלו להרגיע את המחליקים לפני תחרויות היא באמצעות החדרת מסרים לתת-מודע שלהם. את שיטותיו בכל הקשור לצד המנטאלי הוא פיתח תוך שיתוף פעולה אדוק עם מומחה להיפנוזה.
אלא שמעבר לייעוץ המקצועי והמנטאלי שקיבל מהמאמן הקנדי המבריק, העבודה עם אורזר סיפקה להאניו סביבת אימונים שלא זכה לה בעבר. אחת הבעיות של האניו ביפן הייתה שבגלל העומס על משטח ההחלקה בעירו, הוא יכול היה להתאמן על הקרח לא יותר משעתיים ביום. בטורונטו לעומת זאת הוא יכול היה להרשות לעצמו להתאמן בין שלוש לארבע שעות ביום. בשלב הקריטי של המעבר לבוגרים, מתיחת האימונים הייתה חיונית עבורו. בשל כך ולמרות שעדיין היה תלמיד תיכון, האניו החל לחיות על הקו האווירי, יפן – קנדה.
מצטט את מת'יו מקונוהיי
מבחינה טכנית, הדבר הבולט ביותר בתרגילים של האניו הוא הקפיצות. האניו נהנה מניתור נהדר ולמרות הגבהים יוצאי הדופן אליהם הוא מרחף, הוא מצליח לרוב לבצע נחיתות חלקות. האניו נחשב למחליק גמיש במיוחד ונוהג לבצע סיבובים מהירים ביותר על הקרח וגם באוויר. יתרון נוסף של האניו הוא יכולתו לצבור מהירות בזמן קצר במיוחד, הוא מסוגל לחצות את משטח ההחלקה בצעדים בודדים.
אבל הדבר הבולט יותר מהכול בתרגילים של האניו הוא הלב הפועם. האניו הוא הרבה מעבר לפנומן שמבצע תרגילים וירטואוזים בדיוק מירבי. יש לו את היכולת הנדירה לבטא את עצמו ואת תחושותיו באמצעות התרגיל ולפרוט לצופה על מיתרי הרגש, במובן הזה הוא נמצא על התפר שבין ספורטאי לאמן.
ברמה האישית, האניו נחשב לטיפוס ביישן וסגור למדי, את רוב הזמן שאיננו מבלה על הקרח הוא מקדיש ללימודיו האקדמאים במדעי האנושות. הוא איננו שולט היטב בשפה האנגלית וממעט להתראיין מחוץ ליפן. אורזר סיפר פעם שהאניו כל כך מנומס שהוא עונה ב'כן' לכל דבר ששואלים אותו, גם אם הוא לא בהכרח מבין את הכוונה.
כיאה לספורטאי בענף עם דרישות כה קפדניות, האניו הוא פרפקציוניסט הנמצא במרדף תמידי אחרי השלמות. גם על השנה שעברה, הנפלאה כביכול, בה זכה בזהב האולימפי ובאליפות העולם, היו לו השגות. "אם מסתכלים רק על התוצאות הייתה לי שנה מצוינת,
אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה היו לא מעט בעיות", הוא אמר בראיון ביפן והרחיב, "לא החלקתי טוב בתרגיל החופשי בסוצ'י. יש לי חרטות לגבי דברים שביצעתי בכל אחת מהתחרויות בהן השתתפתי. אני צריך לשפר את היציבה שלי, אני רוצה לבצע קפיצות שאף אחד אחר לא מסוגל לבצע. אני רוצה לשדר את הרגשות שלי מבפנים במהלך התרגיל".
אולי תופתעו לגלות שאת ההשראה להמשיך ולהשתפר, הוא שואב מכוכב הקולנוע האמריקאי, מת'יו מקונוהיי. "כשהוא זכה באוסקר הוא אמר ש'הגיבור שלו הוא האדם שהוא יהיה בעוד 10 שנים', זו בדיוק הגישה שלי, אני כל הזמן חושב איך אני יכול להתחזק מנטאלית ופיזית", הוא הסביר.
התאונה שיכולה הייתה לעלות לו בחייו
תשעה חודשים לאחר שזכה בזהב האולימפי, האניו חזר לכותרות של תקשורת הספורט העולמית אבל הפעם בנסיבות אחרות. במהלך חימום שערך בתחרות גביע סין, התנגש האניו בשוגג בעוצמה במחליק סיני שהיה על המשטח. האניו סבל מחבלות ומחתכים בראשו ובסנטר אך למרות זאת הוא התעקש להתחרות. על משטח הקרח הוא נראה מבולבל למדי וסחרחר, ביצע טעויות רבות לא אופייניות, אך בכל זאת הצליח לזכות במדליית הכסף המכובדת.
"בהרבה מובנים, יש לי מזל שיצאתי מהתאונה הזו בחיים, סנטימטר אחד ימינה או שמאלה וייתכן והייתי נהרג", אמר האניו והסביר מדוע בחר בכל זאת להתחרות, "ספורטאים תמיד דוחפים את עצמם לקצה. לא הרגשתי מסוחרר מדי, והדימום לא היה חזק מאוד. הקשבתי לעצות של הרופאים ושל המאמן והחלטתי שאני לא רוצה לפרוש".
ביום שישי הקרוב יחל האניו את השתתפותו באליפות העולם בשנגחאי וינסה להגן על התואר בו זכה בשנה שעברה. מי שצפוי להיות יריבו העיקרי על הזהב הוא דניס טן, מחליק קזחי שזכה בארד בסוצ'י והרשים העונה מאוד בתחרות "ארבע היבשות", בה האניו לא השתתף. התחרות המרתקת הצפויה בין השניים אמורה לסדר לנו סוף שבוע עמוס ביופי וברגש. הכינו את הממחטות.
לפנייה לכתב/ת 
