פריצת דרך: חיסון חדש הצליח לראשונה לעכב אלצהיימר

תקווה חדשה לחולי אלצהיימר: ענקית התרופות האמריקנית Biogen מדווחת כי זריקה שפיתחה בשם אדוקאנומאב הצליחה לעכב את התקדמות מחלת האלצהיימר ולהעלים את שכבות החלבונים במוח הגורמים למחלה. התוצאות פורסמו בכנס הבינלאומי לנוירולוגיה בניס שבצרפת היום (ו').

קראו עוד על אלצהיימר:

כל שכחה היא אלצהיימר? 10 סימנים לדמנציה

מבחן הרחה ביתי יקבע: האם יש לכם אלצהיימר?

שתייה טובה למוח? אלכוהול למניעת אלצהיימר

במחקר שכלל 166 נבדקים, הראו סריקות מוח כי המרבצים הקרויים "עמילואידיים" הגורמים למחלה נעלמו ממוחם של הנבדקים בעקבות הטיפול בזריקה החדשה. ככל שניתנו מנות גדולות יותר של הזריקה הכוללת נוגדנים התוקפים את שכבת ה"עמילואידים", כך הואט עוד יותר קצב התקדמות המחלה. מהממצאים עלה עוד כי התרופה לא גרמה לתופעות לוואי חמורות בקרב הנבדקים.

הממצאים שפורסמו היום מעוררים בשעות האחרונות עניין רב בקהילה הרפואית ומומחים כינו את התוצאות פריצת דרך של ממש. כעת מתכוונים בחברה להרחיב את הניסוי, ומקווים כי אם יודגמו תוצאות דומות בקבוצות נבדקים נרחבות יותר, ניתן יהיה לשווק את התרופה בתוך מספר שנים.

אלצהיימר: מתחיל בשכחה ונגמר בתמותה מוקדמת

ככל שעולה תוחלת החיים, גדלה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת.

לעתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.

השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.

בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.

בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.

אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות

לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.

הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.