תעלומה בפרו: למה שבט מבודד יצא מהג'ונגל?

כשבגדים מכסים רק את אזור החלציים שלהם וכשהם מדברים שפה לא מוכרת, אנשי שבט המשקו-פירו, אחד השבטים המבודדים האחרונים על פני האדמה, נודדים לאחרונה יותר ויותר אל מחוץ ליערות שלהם בפרו - למורת רוחה של הממשלה המקומית.

עוד חדשות בעולם :

• חוק חדש בהודו: שליש ממשטרת דלהי - נשים
• מחלוקת בין צרפת לארה"ב בשיחות הגרעין: "לא ממהרים להסכם"
• גופות 4 תינוקות נמצאו במקפיא ביתי בצרפת
• בהשראת ר"מ הודו: שיעורי יוגה לעובדי מדינה
  

הרשויות בפרו טוענות כי הסגות גבול ביערות הגשם של האמזונס מצד חוטבי עצים בלתי חוקיים מאלצות כנראה את אנשי המשקו-פירו, שהם ציידים-לקטים, לבוא במגע עם העולם שבחוץ. בעבר נרשמו רק מעט מאוד יוזמות כאלה מצדם.

לעתים קרובות המפגשים בין אנשי השבט לסובבים אותם ידידותיים. תושבים באזור המקיף אותם נותנים להם למשל אוכל, ותיירים מוסרים להם בגדים במתנה. אבל לעתים המפגשים עלולים להפוך גם לאלימים: בדצמבר נאלצו הרשויות בפרו לפנות שני כפרים קטנים מיושביהם, אחרי ש-200 מאנשי שבט המשקו-פירו תקפו אותם בחץ וקשת.

תיעוד נדיר של המשקו-פירו בפרו(צילום: AFP PHOTO/Gabriella Galli)

אנשי המשקו-פירו הרגו אז חיות למאכל שגידלו התושבים וחיות מחמד, וגנבו מזון, סירים, מחבתות, מצ'טות וחבלים. בשנת 2010 הואשמו אנשי המשקו-פירו כי פצעו בעזרת חנית נער, וב-2012 הם הואשמו בהריגתו של תייר מקומי באמצעות חץ. שר התרבות של פרו הביע חשש שמפגשים נוספים בין אנשי השבט לתושבי האזורים שמסביבם יסתיימו בפגיעות קטלניות באנשי המשקו-פירו עצמם.

אפילו מחווה לבבית כמו מתן בגדים עלולה להביא למותם של אנשים כמו בני השבט, שמערכת החיסון שלהם מעולם לא נחשפה למחלות של העולם שמעבר ליערות שלהם. "הם עלולים להיות פגיעים מאוד לחיידקים שנישאים על ידי אנשים אחרים", מסבירה לורנה פרייטו, מנהלת היחידה לענייני שבטים מבודדים במשרד התרבות הפרואני.

לא ראו מעולם כלב

השבט מונה כ-800 בני אדם ומוכר גם כ"קוחרנו". הוא חי בשמורת "מאדרה דה דיוס" ליד הגבול עם ברזיל, בדרום פרו. פעילות בלתי חוקית של חוטבי עצים וכורי זהב גרמה להרס כ-555,372 דונם של יערות באזור. מדובר באזור עם התוצרת הגדולה ביותר של זהב לא-חוקי בפרו. פרו עצמה היא מפיקת הזהב מספר אחת באמריקה הלטינית והחמישית בעולם כולו.

באזור "מאדרה דה דיוס" חיים כ-4,000 בני שבטים, כולל שתי קבוצות מבודדות אחרות: כ-150 מצ'יגנגס וכ-30 נאואס. אנשי המשקו-פירו מפעילים לעתים אלימות נגד בני שבטים אחרים כשהם מבינים שהם אינם דוברים את שפתם או כשהם רואים חיות שלא ראו מעולם, למשל כלבים.

אזור האמזונס בפרו. הגוף לא רגיל לחיידקים מבחוץ(צילום: AFP)

אחרי ההתקפה שאירעה בדצמבר נגד הכפרים מונטה סלבדו ופוארטו נואבו טענה התאחדות השבטים הילידיים של שמורת מאדרה דה דיוס כי המתקפה שבה פתחו אנשי משקו-פירו הייתה "מעשה של נואשות" כתוצאה מפעילותם של חוטבי העצים הבלתי חוקיים וסוחרי הסמים הפולשים לשטחיהם. ההתאחדות מתחה ביקורת גם על הביקורים של תיירים בשמורה.

פרייטו אומרת כי ממשלת פרו רוצה להבין מדוע אנשי המשקו-פירו נודדים יותר ויותר אל מחוץ לאזור המוכר להם, אחרי מאות שנים שבהן נמנעו מכל מגע עם תושביו, ומעלה את האפשרות שיש ביניהם פצועים ונפגעים הזקוקים לעזרה.

הבעיה היא להבין את אנשי השבט - שפתם אינה מוכרת לעולם שבחוץ. כעת מחפשת ממשלת פרו מתורגמן מקרב שבט היינה שיוכל להבין לפחות חלק משפתם

של אנשי המשקו-פירו. היא מחפשת מתורגמנים גם בברזיל, מדינה נוספת שבשטחה חיים בני הקבוצה הזו, בתקווה שמישהו מהם למד אולי שפה נוספת שדרכה ניתן יהיה לתקשר איתו.

עם זאת, פרייטו מדגישה שהממשלה לא תכפה שום אינטראקציה על אנשי המשקו-פירו: "לאנשי שבטים ילידיים מבודדים יש זכויות המוגנות על-ידי האו"ם, כולל הזכות לחיות בבידוד משאר העולם, והמדינה חייבת להגן על הזכות הזו ולשמור עליה".