בגדי הג'קי החדשים / טור
אחרי שהשתלט על שני המועדונים המקומיים באשדוד וחיסל את הכדורגל בעיר, בן-זקן התריס כשהחליף את צבע מדי הקבוצה ושינה את שמה. וגם: קלינגר מרים ידיים וזגורי מאלץ את השופט להניף לעברו צהוב. בשבת. עמיר פלג סוגר שבת
באחד הראיונות הסנטימנטליים שבהם שיתף ג'קי בן־זקן את הציבור בתולדותיו, הוא סיפר שחלם להיות כוכב כדורגל. העניין הזה לא הסתייע, כידוע, אבל לפחות השבוע ג'קי בעל החלומות החליף חולצות עם עצמו. וזה היה ממש צפוי.
אמנם עדת לקקנים בתקשורת מציגה את האיש כמייסד האקדמיה, מחנך ואידיאולוג מסדר הגודל של צבי הרמן שפירא, הוגה הקמתה של האוניברסיטה העברית. אבל בפועל מדובר באופורטוניסט ובאינטרסנט, שהשתלט בזכות קשריו בעירייה על שתי הקבוצות המקומיות, וחיסל למעשה את הכדורגל בעיר החמישית בגודלה בישראל.
כן, מקורביו יכולים למכור לכם שמדובר בפרויקט פדגוגי ייחודי, כאילו שמשאת נפשם של אוהדי הכדורגל באשדוד היא שמישהו יגזור קופון ממכירת כישרונות מקומיים. בינתיים ההפקרות חוגגת, על חשבון התושבים, והקיסר בשלו. כשהאוהדים הספורים שנותרו שורקים בוז לקבוצתו העלובה ומוחים על הכנסת בנו להרכב, האבא הגנוב עושה להם פרינציפים, משנה שמות ומחליף צבעים. אז מה אם הדבר מנוגד לתקנון (כפי שהזהירה אותו ההתאחדות)? גם את הקנסות אפשר לממן באמצעות הארנונה של תושבי אשדוד.
כל זה אינו מפחית כמובן מעוצמת הכישלון של המאמן. "תמיד ברגעים האלה מנהיגות זה מה שבא לידי ביטוי", אמר אתמול ניר קלינגר אחרי הרביעייה המבישה מרעננה. "אף פעם לא הרמתי ידיים". אז קודם כל עובדות: הוא הרים ידיים ועוד איך בכמה מקומות (בארץ ובקפריסין), ולפעמים מעסיקיו עזרו לו בהרמה. ודבר שני, מנהיגות זה בדיוק מה שחסר לקבוצה חסרת הזהות מאשדוד. היה מביך לראות אחרי התבוסה איך בן־זקן מכנס את שחקניו במרכז המגרש, והמאמן נשאר מחוץ למעגל.
"אני והשחקנים צריכים להתנתק מכל מה שמסביב", הוסיף קלינגר כשנשאל על מחאת האוהדים, אבל איך הם יכולים להתנתק כשמלבישים אותם במדים שנועדו להתריס? דווקא עכשיו, כשהבוס שלו מתעסק בסגירת חשבונות, מאמן עם אישיות היה צריך לומר לו: עד כאן, זה לא הזמן למלחמות אינפנטיליות. אבל המאמן מרים ידיים, וממשיך כמובן להרכיב את הבן של בן־זקן. באמת מוזר שרק על החולצה האדומה מספר 15 אתמול היה כתוב שמו של אבא.
עכשיו נחכה ונראה מה יהיה הצעד הבא של ג'קי, כדי ללמד לקח את האוהדים המתוסכלים. לא מן הנמנע שבמחזור הבא שחקניו יעלו למגרש בכובעי גרב, וככה אף אחד לא יידע מי פתח בהרכב.
השריף שתה קולות מבנט
"עד שלא נבטיח את הישארותנו, לא נשחרר את הניצרה", אמר אמש השריף אלי כהן אחרי הניצחון ההירואי על הפועל עכו, והתכוון כנראה לומר בדיוק ההפך, אבל העיקר שלא התפוצץ שום רימון (בניגוד לרמון). ואז המאמן החמוש עקץ גם את הסוקרים: "זה אפקט ביבי. אמרתי לשחקנים שכמו ששחטו את ביבי, שחטו אותנו". סליחה? אפשר לחשוב את מי ניצחת. את המפלגה של האחים גולדשטיין?
ואם כבר מנדטים, כמה מילים על קולות החרדים. בשבוע שעבר הצטרף ישראל זגורי למשלחת כדורגלנים שהתייצבה אצל האסיר המשוחרר אריה דרעי, וביקשה שיפעל להעברת המשחקים לימי חול. אתמול אחר הצהריים הקשר ירא השמיים לא הסתפק בחילול היום הקדוש. הוא גם התנפל בצעקות על השופט לירן ליאני ואילץ אותו להניף לעברו צהוב (בשבת!). לזכותו של האברך זגורי ייאמר שהוא עצמו באמת כמעט לא עבד אתמול, מה שגרם להחלפתו בדקה ה־62 (בערך עם צאת השבת).
בנין לא מאיים
לקראת המשחק בסכנין כינס טל בנין את שחקני הפועל חיפה והתריע בפניהם: "לא רוצה לראות פרצופים בספסל ובחדר ההלבשה. אני לא מאיים, אבל אל תנסו אותי". אז ראשית, יפה שהוא לא מאיים. ושנית, אם שחקני הספסל לא מנסים אותו, אולי דווקא כדאי לו לנסות אותם.
לפנייה לכתב/ת 
