"הגברת עם האדום, את זונה?". דו"ח השופטים
שופטת הציעה לאישה שתבעה את אביה להיעתר להצעתו לחבקו, בבית דין רבני אמרו כי לא ניתן לשמוע עדות של אישה ושופט שלום הצביע על עדה ושאל: "את זונה? רק רציתי לדעת". 55 תלונות נגד שופטים נמצאו מוצדקות ב-2014
הטחת הקללה "זונה" בעדה, איומים על מתלוננת והתכתבות בוואטסאפ עם סטודנט למשפטים. אלו הן רק חלק מהתלונות המוצדקות שהוגשו בשנה שעברה נגד שופטים ומתפרסמות היום (א') בדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים. הנציב, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מסר הבוקר את הדו"ח לנשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור ולמנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר.
לפי הדו"ח, במהלך 2014 התקבלו בנציבות תלונות הציבור על השופטים 794 תלונות, וניתנו 789 החלטות. בנוסף ביררה הנציבות כ-100 תלונות שנותרו מהשנה שעברה. סיכום התלונות העלה כי חלה ירידה קלה במספר התלונות שהוגשו השנה לעומת השנה שקדמה לה, אז הוגשו 882 תלונות ו-85 מהן (9%) נמצאו מוצדקות.
55 תלונות (שהן 7% מכלל ההחלטות שניתנו) נמצאו מוצדקות - 42% עסקו בהתמשכות הליכים ובעיכוב במתן החלטות ופסקי דין. לגבי 45 תלונות (שהן 6% מכלל ההחלטות שניתנו) נקבע שהבירור מוצה (הליקוי שנמצא בהתנהגותו של שופט אינו מגיע למדרגה המצדיקה קביעה כי התלונה מוצדקת או משום שהבירור מוצה מסיבות אחרות).
647 תלונות, שהן 82% מכלל התלונות שהתקבלו, הוגשו על-ידי בעלי דין, עדים, קורבנות עבירה, גופים מוסדיים ועוד. כמעט מחצית מהתלונות (24) שנמצאו מוצדקות, עסקו בבתי משפט השלום, כולל בית המשפט לתביעות קטנות, בית המשפט לנוער, בית המשפט לתעבורה ובית המשפט לעניינים מקומיים. כחמישית מהתלונות המוצדקות (12) עסקו בבתי הדין הרבניים. 8 מהן היו על בתי המשפט לענייני משפחה, 7 היו על בתי המשפט המחוזיים, 3 על בתי הדין לעבודה ואחת על בית הדין השרעי.
אחת התלונות שנמצאו מוצדקות בגין התנהגות בלתי ראויה באולם, נגעה לשופט שלום, שבתלונה נגדו נטען כי פנה לאחת העדות שישבה באולם ואמר לה "הגברת שם עם האדום בשורה שנייה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת, לא, אני סתם שאלתי את השאלה לא אמרתי שאת זונה". השופט טען כי לא התכוון לאדם באולם, וכי כיוון ל"בדיחה המפורסמת" ובאמצעותה ביקש להמחיש את האפשרות לנקוט לשון הרע גם אם היא מנוסחת על דרך השאלה.
השופט ריבלין ציין בהחלטתו כי גם אם ישנה בדיחה כזו, לא כולם מכירים אותה ומכל מקום "מקומה לא באולם בית המשפט". הוא הוסיף כי השופט היה צריך לחשוב על כך שיזהו את האישה היושבת כנושא הבדיחה, גם אם לא כיוון דבריו אליה. הנציב לא נקט צעדים נוספים מאחר שהשופט עמד לסיים את תפקידו.
בנוגע לאחת התלונות שנקבע כי "בירורה מוצה" צוין כי שופטת לענייני משפחה איימה על מתלוננת כי תעלה אותה "על טיל". השופטת הודתה בפני הניצב כי האמירה אכן לא הייתה מוצלחת. בתלונה מוצדקת בעניין הפעלת לחץ בלתי ראוי לפשרה נמצא כי שופט לענייני משפחה הפעיל לחץ פסול כדי שעורכת דין תקבל פשרה בתביעה כספית שהגישה מרשתה נגד מי שהיה ידוע בציבור שלה. השופט אמר לה "שבי, שבי בשקט", ובשלב מסוים פנה למרשתה ואמר לה שיש לה עורכת דין רעה.
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת העלתה כי שופטת הפעילה לחץ על אישה בגירה, שהגישה תביעה למזונות נגד אביה כדי שתיעתר להצעת האב לחבקה וגם ביקשה ממנה להיפגש עמו בבית קפה, פגישה שלא עלתה יפה. כל זאת שעה שמדובר במתלוננת שחוותה בילדותה אלימות במשפחה ומגלה רגשות מעורבים ביחס לאביה. הנציב ציין כי המתלוננת ביקשה לחדש את הקשר עם אביה, אך הוסיף כי על השופטת היה לנהוג ביתר זהירות ורגישות ובוודאי שלא לדחוק בה לקבל באולם בית המשפט את החיבוק, "שנחווה על ידי המתלוננת כתקיפה".
תלונה אחת "שעניינה מוצה" ועיקרה פורסם ב-mynet, נגעה לשופט גיא הימן שהתגורר בשכירות בדירה שפוצלה שלא כדין לשתי דירות. הנציב ציין כי הימן עדכן בעניין את מנהליו ובראשם נשיא בית המשפט, והובהר לו, כי האחריות לדבר אינה של השוכר אלא של בעל הנכס. אך הנציב קבע כי העמדה אינה מתיישבת לכאורה עם עמדת היועמ"ש, וכי בכל אופן היה ראוי שלא לשבץ את הימן לכהונה בבית המשפט לעניינים מקומיים "או לכל הפחות להחריג מטיפולו את התיקים שעניינם בנכסים מפוצלים". כיום שוכר הימן את הנכס כולו.
מספר תלונות בערכאות שונות נמצאו מוצדקות לאחר ששופטים עיכבו פסקי דין לתקופות של שנה ויותר מכך. באחד מהמקרים שעסק בתביעת מזונות נטען כי מתן פסק דין לאחר שנה וחצי מאז הסתיימו הסיכומים בתיק אינו מוצדק, במיוחד במצב שבו בעל הותיר את רעייתו עם חובות כבדים ונמלט מהארץ בחסות העיכוב.
"הפכה סטודנט למושיע"
תלונה שעסקה בבית דין רבני נמצאה מוצדקת לאחר שבית הדין ציין כי לשיטתו לא ניתן לשמוע עדות של אישה. השופט ריבלין קבע כי "מדובר בהערה לא ראויה ומקוממת" וכי אין בעובדה
שלאחר שהוגשה בקשה בכתב הורה בית הדין על זימון עדה אישה בכדי להפחית מחומרת הערת בית הדין.
תלונה מוצדקת נוספת שהתקבלה בעקבות פנייתה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, נגעה להחלטה שנתן בית הדין הרבני בירושלים, שבה נקבע כי מפגש של ילדי אישה עם בת זוגה "מביא אותם לבלבול ולמבוכה וגורם להם נזק נפשי בלתי הפיך" - זאת בטרם הוגשה חוות דעת בדבר השפעת המפגש והשלכותיו. הדיינים במקרה זה היו הרב ישראל יפרח, הרב מאיר יששכר מאזוז והרב יוסף גולדברג.
במסגרת תלונה חריגה שנמצאה מוצדקת בעקבות פניית נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, הומלץ לשרת המשפטים להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים נגד השופטת איריס אסל לאחר שנתגלו כשלים בהתנהלותה. בבירור נמצא כי השופטת החליפה מיילים והתכתבה בוואטסאפ עם סטודנט שסייעה לו במסגרת קליניקה משפטית, וכן לאחר מכן, בצורה "שאינה הולמת מעמדה של שופטת ועלולה לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט", הנציב ציין כי ההתכתבויות גובלות בהתבטלות דימויו של השופטת כשופט עצמאי ובלתי תלוי", וכי עלה מהן דימוי של שופטת "תלותית ולא נחרצת, שהופכת את הסטודנט למושיע, כביכול, ולגואל".
לפנייה לכתב/ת 
