ממיטת תינוק למיטת מעבר: שלב אחר שלב
המעבר ממיטת תינוק ל"מיטה של גדולים", הוא צעד גדול של הפעוט לעבר עצמאות. לפעמים המעבר גורר בחינת גבולות מחודשת, ויציאה מרובה מהמיטה. אם רק תהיו אסרטיביים, השינוי יעבור בשלום
הורים רבים מפחדים מהמעבר המשמעותי ממיטת תינוק למיטת מעבר. הם דואגים שהחופש והעצמאות שמאפשרת מיטת המעבר, ישנו את כל הרגלי השינה שהושגו, ובסופו של דבר ימצאו עצמם חסרי אונים מול פעוט שיוצא בקלות מהמיטה.
קראו עוד בנושא שינת פעוטות:
כך תגרמו לילדכם ללכת לישון - ללא בעיות
"לישון! עכשיו!"; איך ללמד את הפעוט לישון בלילה
בלי להשתגע: איך להימנע ממאבקי כוחות בשעת השינה
מתי בכל זאת הגיע הזמן להעביר את הילד למיטת מעבר? איך עושים זאת בדרך הנכונה? כל התשובות לפניכם:
מתי מעבירים למיטת מעבר?
ככל שהתינוק גדל, אנחנו מאפשרים לו יותר עצמאות ומרחב, בהתאם ליכולות ההתפתחותיות והקוגניטיביות שלו. השינוי וההתפתחות באים לידי ביטוי גם במרחב השינה.
תחילה התינוק ישן בעריסה, במטרה לשמר את תחושת הגבולות שהוא מכיר מהרחם. בין גיל שלושה לחמישה חודשים, העריסה כבר קטנה מדי למידותיו, והוא עובר למיטת תינוק. לרוב, בשלב זה הוא גם עובר לחדר משלו, או חולק חדר עם אחיו, ולמעשה מתרחק מהוריו וצועד צעד ראשון לעצמאות. מיטת המעבר היא שלב נוסף בדרך לעצמאות.
הזמן הנכון להחליף לזאטוט את המיטה, מגיע כשהוא מתחיל לטפס על השלבים במיטת התינוק ויוצא, או לפחות מנסה לצאת, לבד. מרגע זה, בטיחותית לא רצוי להשאירו במיטת התינוק.
גם אם אינו מנסה לטפס על השלבים, מומלץ להעביר את הילד למיטת מעבר, כשהוא בשל לכך, בסביבות גיל שנתיים עד שנתיים וחצי. מומלץ לא לדחות את המעבר יותר מדי, מפני שיש לכך משמעות עבור הילד. כשהוא עובר ל"מיטה של גדולים", אנו משדרים לו שאנו בוטחים בו וסומכים עליו שידע להסתדר.
חשוב להפריד את המעבר למיטה משינויים גדולים אחרים כדוגמת גן חדש, גמילה מחיתולים או לידת אח קטן. במידה וצפוי להיוולד תינוק למשפחה, עדיף להקדים את המעבר, לקפל את מיטת התינוק ולפתוח אותה רק לאחר הלידה. נעשה זאת על מנת לוודא שהפעוט לא יחוש שהתינוק החדש "תופס את מקומו".
מתרגלים לשינוי
הדרך הנכונה להסתגלות לשינויים ולמצבים חדשים טמונה בהכנה מראש. כמה ימים לפני שמגיעה המיטה, נגיד לו שהוא כבר ילד גדול ולכן הוא עובר למיטה של גדולים. נוסיף שאמא ואבא גאים בו ויודעים שיהיה לו כיף. מומלץ לשתף את הגננת והמשפחה מסביב שיעודדו את הילד, כך תתחזק אצלו תחושת הבטחון.
מומלץ לשתף את הילד בבחירת מצעים או בבחירת המיטה, במטרה שירגיש שהשינוי לא נכפה עליו והוא לוקח חלק בבחירה.
חשוב להסביר לילד את חוקי הבית: לוודא שעל אף שיש לו את היכולת לעשות זאת, הוא לא יורד מהמיטה לבד אלא קורא להורה במידה והוא זקוק למשהו, ושברגע שמכבים את האור - הולכים לישון ולא יורדים לשחק.
אחרי הלילה הראשון, כשהוא ישן במיטה שלו, אמרו לו שאתם גאים בו. החיזוק הוא משמעותי כי זו הדרך של הפעוט להבין כי פעל לפי המצופה, וכך עליו לנהוג גם בהמשך.
מה עושים כשהוא יוצא מהמיטה?
התכוננתם, קניתם, הזמנתם, דיברתם, וסופסוף הרגע הגיע. למרות התקוות והציפיות, הילדון קם שוב ושוב במהלך ההשכבה, וכבר בחמש בבוקר מגיע אליכם למיטה. לא לזה התכוונתם.
ראשית, למרות הקושי, זכרו כי עדיף לא להתעמת עם הילד. לאחר טקס השינה, בו תעניקו לילד את על כל תשומת הלב והפרידה לה הוא זקוק, הזכירו לו כי אחרי כיבוי האור הולכים לישון.
אם הוא קם מהמיטה, החזירו אותו פעם אחת והסבירו בקול סמכותי ואסרטיבי שהוא לא קם יותר מהמיטה, עכשיו הולכים לישון ומחר נבלה יחד ונשחק. במידה והוא קם בשנית, אל תחזירו אותו שוב, כדי לא להפוך את הפעולה למשחק.
המטרה של הילד היא לבלות אתכם, לכן במידה והוא יצא מהחדר, שבו על כיסא בחדרו והמתינו שיחזור. אין טעם לקרוא לו או לצאת אחריו. ברגע שהוא יבין כי לא תצאו מהחדר, הוא יחזור. במידה והוא שוב יוצא - פעלו באותו אופן.
אם הילד קם באמצע הלילה ובא למיטתכם, תנו לו יד והחזירו אותו למיטתו. חשוב לא להרים אותו על הידיים, אלא לגרום לו לעשות בעצמו את הפעולה של חזרה למיטה. לאחר כמה ימים, הוא ידע שהוא צריך לחזור לבדו. במידה ותהיו עקביים ותחזירו אותו בכל פעם, הילד יבין שאין טעם לקום.
ישנם ילדים הקמים מאד מוקדם בבוקר.תחילה נסביר לו שעדיין לילה וכולם ישנים.במידה וזה לא עובד, ניתן לאפשר לו לשחק בשקט במיטה שלו עד שכולם קמים. גם במקרה הזה, מאוד חשובה האסרטיביות והצבת הגבול: "גם אם אתה בוחר להיות ער, אין סיבה להעיר את כל הבית". ברגע שיבין שאין לו פרטנרים למשחק בשעות האלו, קרוב לוודאי שיחזור לישון.
הכותבת היא יועצת משפחתית להורות ושינה
לפנייה לכתב/ת 
