מי הכי מסוכן ומי הכי רווחי? מדריך לבורסה

בבורסה לניירות ערך נסחרים סוגים שונים של מכשירי השקעה. המכשיר הנמכר ביותר בבורסה הוא אגרות חוב, אבל המוצר הפופולארי ביותר (ולרוב גם המעניין יותר) הוא המניות - שהן גם מסוכנות יותר ומנגד יש בהן גם סיכוי גדול יותר להרוויח. ישנם ניירות ערך נוספים – אופציות, תעודות סל, וקרנות נאמנות. בכתבה הבאה ננסה לסקור את כל סוגי ניירות הערך.

לפרקים הקודמים של המדריך להבנת שוק ההון:

1. רוצים להיות בעלי מניות בחברה? מדריך

2. איך חברה הופכת לציבורית ונסחרת בבורסה?

3. לא רק מזל: כך הבורסה מסייעת לצמיחה

4. המדד שסיפק תשואה של 1,450% בבורסה

לשוק ההון חוקים משלו - מניות

מניה היא שטר בעלות על חלק מחברה, המאפשרת מעין שותפות גם עם בחלק יחסית קטן של החברה. המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. המניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית (כספית) בפירוק של חברה.

לאחר שחברה מנפיקה לראשונה בבורסה, נקבע שער המניה בשוק לפי נקודת המפגש בין מוכרים וקונים, ככלל, כאשר החברה מתקדמת בכיוון נכון - מגדילה הכנסות ורווחים, מתפתחת בשווקים שלה ויש לה פוטנציאל להצלחה - הדבר אמור להתבטא לטובה במחיר מנייתה. במקביל, כאשר חברה מאכזבת, התוצאות שלה חלשות, יש הרעה בפעילותה ולא רואים את ההתאוששות באופק, זה אמור להתבטא לשלילה במחיר מנייתה.

עם זאת צריך לזכור כי לשוק ההון יש חוקים משלו, ויש הרבה יוצאים מהכלל. מחירי המניות נקבעים בהסתמך על אוסף רב של פרמטרים שאינם רק נתונים תוצאתיים או פוטנציאל, כך שלא בהכרח תוצאות טובות מביאות לעלייה במחיר המניה וההיפך (הרחבה על הגורמים המשפיעים על מחיר המניה בטור הבא).

לשוק ההון חוקים משלו(צילום: shutterstock)

מחיר המניה בשוק קובע למעשה את שווי השוק של החברה ומכאן חשיבותו הגדולה – שווי שוק של חברה מוגדר כמספר המניות שלה כפול מחיר המניה. לדוגמה – לחברה יש 3 מיליון מניות במחיר של 6 שקלים למניה – שווי השוק שלה – 18 מיליון שקל; אם אחרי חודש מחיר המניה עולה ל-10 שקלים – שווי השוק שלה בהתאמה עולה ל-30 מיליון שקל.

בבורסה המקומית יש מעל 500 חברות נסחרות – השווי של החברות הקטנות ביותר הוא מיליוני שקלים בודדים; השווי של החברה הגדולה בבורסה – טבע, הוא מעל 230 מיליארד שקל.

אגרות חוב - אחראיות על רוב המסחר בבורסה

לצד המניות נסחרות כאמור גם אגרות החוב. המסחר בהן עולה על המסחר במניות, והן מהוות למעשה את מכשיר ההשקעה הפופולארי של הגופים המוסדיים (קופות הגמל, קרנות הנאמנות, קרנות הפנסיה ועוד).

איגרת חוב היא סוג של הלוואה/חוב. החברות מנפיקות אגרות חוב לציבור המחזיקים שהופך בעצם לנושה של החברה (בדומה לבנק). החברה מתחייבת במסגרת תשקיף להחזיר את הכסף בתוספת ריבית, כאשר בתשקיף מציגה החברה את סוג האיגרת - האיגרת יכולה להיות שקלית ואז המחזיק מקבל ריבית שנקובה בתשקיף (ללא הצמדה), האיגרת יכולה להיות צמודה למדד ואז המחזיק מקבל ריבית צמודה למדד, ובכלל האיגרת צמודה למדד (עלייה במדד מעלה את ערך האיגרת) והיא יכולה להיות גם צמודה לדולר (כיום פחות נפוץ להנפיק אגרות חוב כאלו).

בבורסה קיימים שני סוגים של מנפיקי וסוגי אגרות חוב – אגרות חוב קונצרניות שהונפקו על ידי החברות (גיוסי כספים של החברות) ואגרות חוב ממשלתיות – אגרות חוב שהממשלה הנפיקה (המשמשות לתקציב שוטף ולמימון הגירעון).

המסחר באגרות חוב מושפע מנתוני מקרו לצד נתונים אחרים (באם מדובר באגרות חוב קונצרניות) ובראש וראשונה הריבית של בנק ישראל. כאשר הריבית עולה - ההשקעה באגרות חוב אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, ובהתאמה מחיר האיגרת יירד! (הרחבה בטורים הבאים).

כאשר הריבית עולה ההשקעה באגרות חוב אמורה לבטא תשואה גבוהה יותר(צילום: shutterstock)

מכשיר נוסף שקיים בבורסה הוא המק"מ ("מלווה קצר מועד"). מדובר למעשה באיגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה – כלומר אגרת שקלית.

קיימות אגרות חוב נוספות בבורסה – אגרות חוב להמרה, שבנוסף להיותן אגרות חוב לכל דבר ועניין, מספקות למחזיקים אפשרות להמיר את אגרות החוב למניות - סוג של הטבה למשקיעים שעשויה להניב להם תשואה נאה.

תעודות סל – עוקבות אחרי המדדים

"תעודות סל" הן מכשירים פיננסיים העוקבים אחר מדדי מניות, אג"ח, סחורות (זהב, כסף, נפט), ועוד. התעודות מאפשרות למשקיעים לרכוש "סל" סחיר של ניירות ערך הכלולים במדדים, וכך "להיצמד" לביצועי המדדים בקלות ובעלות נמוכה.

המכשיר הזה טוב למי שלא מחפש תשואה עודפת, אלא להשיג את תשואת המדד – למשל, מי שמעוניין להשקיע במניות הכבדות, יכול להשקיע ישירות במניות אלו, או לקנות תעודה שמחזיקה בסל מניות המרכיב את מדד ת"א 25 – המניות המובילות בבורסה המקומית. התעודה עצמה מפזרת את השקעותיה לפי משקולות הסל, ואז למעשה, יש התאמה מלאה בין מחיר התעודה ובין השינוי שבסל. בדרך הזו המשקיע מקבל את תשואת המדד, ובמקרים רבים המשקיעים מעדיפים זאת, גם בגלל שלאורך זמן מנהלי ההשקעות מתקשים לספק תשואה עודפת שעולה על המדד עצמו.

גרפים בבורסה(צילום: shutterstock)

לצד תעודות הסל, ישנן קרנות נאמנות שלהבדיל מתעודות הסל אינן נסחרות באופן שוטף בבורסה (וזה אחד מחסרונן העיקרי). קרן נאמנות הינה מכשיר פיננסי המאפשר להשקיע בניירות ערך באמצעות השתתפות בתיק השקעות המנוהל במשותף עבור המשקיעים בקרן. מי שמחליט אילו מניות ותעודות היא חברה לניהול קרנות ("מנהל קרן"). רוב קרנות הנאמנות הן מכשירים אקטיביים/מנוהלים – מנהל הקרן בוחר במה להשקיע בהמשך לניתוחים כלכליים שנעשים בבית. אבל יש גם קרנות מחקות שהן דומות לתעוודת הסל – הן עוקבות אחרי מדדים קיימים.

עוד בשוק ההון

הכירו את הקרנות המחקות בבורסה

איך אפשר להרוויח דווקא כשהבורסה יורדת?

מה הן אופציות? 

האופציה היא זכות לשלם, בפרק זמן מסוים, תשלום מסוים ולקבל את מחיר המניה במחיר שנקבע מראש. התשלום הראשון הוא קניית האופציה עצמה (הזכות עצמה) והתשלום השני הוא תשלום כדי לרכוש את מחיר המניה; והנה המחשה – מניית כימיקלים לישראל נסחרת ב-28 שקלים.

נניח שיש אופציה שמחירה 6 שקלים והתנאים שלה הם אלו – תקופת המימוש שנה, תוספת המימוש 25 שקל. המשמעות היא שמי שקונה את האופציה ב-6 שקלים מקבל למשך שנה זכות ולקבל את המניה במחיר 25 שקל.

על פניו מדובר בעסקה לא טובה, כי האופציה ליום העסקה שווה 3 שקל (3 שקל ועוד תוספת מימוש של 25 שקלים שווים את מחיר המניה 28 שקלים). אבל בפועל, זו עשויה להיות עסקה טובה מאוד – מכיוון שהסיכון האבסולוטי של מחזיק האופציה נמוך יותר (החשיפה שלו היא 6 שקלים ולא 28 שקלים). ומכיוון שיש סיכוי רווח גדול לאופציה שנובע מהמינוף ומהזמן – כלומר מחזיק האופציה מוכן לשלם יותר מ-3 שקלים (מוכן לשלם פרמיה) בגלל שיש כאן זמן שבמהלכו המניה יכולה לעלות ואז האופציה תעלה יותר.

נניח לדוגמה שמחיר המניה יעלה ל-40 שקלים, במצב כזה האופציה תעלה לפחות ל-15 שקלים (כי אם משלמים תוספת מימוש של 25 מקבלים מניה ששווה 40 שקל). ומכאן, שאופציה עלתה ביותר מפי שתיים בעוד שהמניה עלתה ב-43% (מ-28 ל-40 שקל).
 

מדריך זה נכתב על ידי מערכת מהון להון למדריכי השקעה נוספים לחצו כאן