שוק קפיטליסטי חופשי? "הכל אינטרסים"
איך הפכה שיטת הכלכלה החופשית שנועדה לעודד צמיחה לקפיטליזם חזירי? הבמאי הישראלי אילן זיו יצא לבדוק 500 שנות היסטוריה וחזר עם סדרה עטורת שבחים שמקעקעת את האמונה בכלכלה כמדע. "הבנתי שהקפיטליזם הוא תהליך אנרכי המושתת על אינטרסים פוליטיים וכלכלים"
הערוץ הראשון ישדר ביום רביעי הקרוב הפרק הראשון מתוך הסדרה "קפיטליזם", קופרודוקציה צרפתית/קנדית/ישראלית, העוסקת בסיפור התפתחות הקפיטליזם כהתפתחות של רעיונות. את הסדרה יצר וביים הבמאי והמפיק הישראלי, אילן זיו.
לכתבות נוספות בערוץ מדיה
לאחר שידור הסדרה ב-ARTE France, היא נבחרה לאחת מעשר התוכניות המובילות והטובות ביותר ב 2014. העיתון "לה מונד" כתב על הסדרה: "לסדרה תרומה משמעותית לדיון החברתי והכלכלי על חוסר השוויון בחברה שלנו, והיא תטביע את חותמה על השיח הכלכלי-חברתי של ימינו".
זיו, הבעלים של חברת ההפקות "תמוז מדיה", יצר בעבר תכנים דוקומנטריים מדוברים כמו "6 ימים ביוני". הוא מתגורר בניו-יורק, אליה הגיע בשנות ה-70, לאחר שלחם במלחמת יום הכיפורים. סרטיו הרבים עוסקים בהיסטוריה האנושית ובזכויות אדם.
בסדרה הדוקומנטרית קפיטליזם הוא נוגע במושג ביד חשופה, לא מהסס לשחוט פרות קדושות, מפריך מושגים קיימים ומציב סימני שאלה במקום סימני קריאה לגבי מושגים בכלכלה, שהפכו מזמן לקונצנזוס. הגישה שלו למושג קפיטליזם היא חתרנית, והוא לא מהסס לקעקע את האמונה בכלכלה כמדע, כשהוא מראה את שורשיה הפוליטיים של הכלכלה החופשית והשפעתה על עיצוב החברה בעולם המודרני. הוא בודק את המושג לאור המציאות מתחילתו, כשעוד היה בחיתולים והוכיח את עצמו כארגון כלכלי-חברתי שתפס את העולם, ועד לצורה שלבש ב-30-20 השנים האחרונות.
בסיס הסדרה, שצולמה ב-21 מדינות, הוא המשבר הכלכלי של 2008, כשהרעיון הוא להתבונן במשבר הקפיטליזם מעבר למיתון זמני. לסדרה שישה פרקים, כשכל פרק מוקדש להוגה דעות מרכזי אחד, ובודק לעומק את התיאוריה ואת הרלבנטיות של הרעיונות שלו ואפשרות מימושם. ששת הפרקים אמורים להוכיח איך הפכה השיטה של כלכלה חופשית, שמתנגדת להתערבות ממשלתית ורגולציה ושבהגדרתה באה לייצר צמיחה של שוק - ל"קפיטליזם חזירי".
"כלכלנים - אנשים שחושבים שהם חכמים מאיתנו"
בשיחה עם זיו הוא מספר על היחסים המורכבים שהתפתחו בינו לבין המושג קפיטליזם. "ניגשתי לבדיקת הנושא, כשאין לי שום רקע בכלכלה, וזה היה ידוע לצרפתים, שפנו אליי. עם התהליך רכשתי מושגים וידע בנושא, מבלי לקבל כאקסיומות את ההגדרות המוכרות של הוגי הדעות. בסופו של תהליך אני מודה לצרפתים, שהעניקו לי את ההזדמנות ליצור את הסדרה. כי רק מי שמגיע מבחוץ, יכול לבדוק ולשבור תזות קיימות, יכול לחלוק ולהטיל וטו על הכלכלנים, אותה כת קטנה של אנשים, שחושבים שהם חכמים מאיתנו, הטיפשים, ורק הם מבינים בכלכלה".
למשל, מה אתה הבנת והם לא?
"רוב הכלכלנים וההיסטוריונים מסכימים על כך שמה שאנו מכנים הקפיטליזם של השוק החופשי היה פרי חזונו של אדם סמית בספרו "עושר האומות". סמית טען בספרו, כי במדינה בה תתנהל כלכלה קפיטליסטית בצורה חופשית, ללא התערבות הממשלה, פעולתם האנוכית של השחקנים תקדם את טובת כלל הקהילה, כך שאזרחי המדינה כולה יגיעו למינימום עוני ולמקסימום עושר ורווחה.
"את המוסכמה הזאת יצאתי לבדוק, כיוון שהיא קריטית לתפיסת הכלכלה כמדע המבוסס על כך, שפעולתם האנוכית של השחקנים תקדם את טובת כלל הקהילה, כך שאזרחי המדינה כולה יגיעו למינימום עוני ולמקסימום עושר ורווחה. המסע שהתחיל בשאלה הפך למסע מלא הפתעות ברחבי העולם ובדיקת 500 שנים של היסטוריה. עקבתי אחרי אדמירל סיני, מחוף לחוף של האוקיינוס האטלנטי. ביקרתי במכלאות עבדים בגאנה ובמכרות זהב וכסף של העולם החדש. אבל החיפוש אחרי המקורות האמיתיים של המערכת הכלכלית הנוכחית שלנו הוביל אותי לראיונות מפתח עם אנתרופלוג ידוע, דויד גרבר, עם ההיסטוריון יובל נוח הררי ( שסיפרו "קיצור תולדות האנושות" הפך לרב המכר בינלאומי).
"בסיום הבדיקה הבנתי, שהכלכלה אינה מדע, שהקפיטליזם אינו אסטרטגיה מוסדרת, אלא תהליך אנרכי, שמושתת על אינטרסים פוליטיים וכלכלים. גיליתי את השקרים והסתירות כשנכנסתי לעובי הקורה, הבנתי שכל התאוריה החדשה של הקפיטליזם מבוססת על חצאי אמיתות וסיפורים".
זיו מוסיף: הגעתי ליצירת הסדרה נאיבי ויצאתי ציני. הבנתי שאדם סמית לא השתמש בביטוי 'היד הנעלמה' להגדרת הכלכלה החופשית, כהגדרה לאמונה שפתיחת השוק תעודד צמיחה ושהשוק יווסת את עצמו ויהרוס את הגורמים הלא יעילים. סמית כתב את המשפט הזה בקונטקסט אחר, כשהוא מביע חשש שהתשוקה הלאומית והרגש הפטריוטי יוביל את הקפיטליזם למקום הפוך, שבמקום שהשוק ייפתח, הוא יישאר במקום.
"בפרק אחר אני בוחן את השאלה, אולי מרקס צדק למרות הכול? שהרי עם נפילת הגוש הסובייטי וחומת ברלין, מרקס נזרק לגל האשפה של ההיסטוריה ביחד עם הקומוניזם. אבל בדיעבד אולי היה זה צעד נמהר מדי, שאלה שהתחדדה לאחר המשבר הכלכלי של 2008. התובנות של מרקס הרבה יותר רלוונטיות היום מאשר אי פעם".
בעצם, אתה אותו ילד שצועק שהמלך הוא עירום?
"משהו כזה. אני מגיע מזה לבדיקת הנושא מבחוץ, ובתוך התהליך הבנתי שהכל אגדות שהאכילו אותנו, היו לי הארות תוך כדי הבנת הנושא. בכוונה בחרתי בקאסט של כלכלנים מובילים, לצד מומחים לא אורתודוכסים של כלכלה, פסיכולוגים ואנתרופולוגים והיסטוריונים כמו פרופ' נח הררי. כל הקולגות שלי אמרו לי בתחילת הדרך שאני טועה שלקחתי על עצמי את בדיקת הנושא. 'איזה אומלל אתה', אמרו לי. אמנם היו לי משברונים תוך כדי התהליך והרגשתי בודד, כמו איזה צרפתי אינטלקטואל, שיושב לבד וכותב את האמת שלו, אבל בסיום התהליך הבנתי כמה נכון עשיתי".
עד כמה הישענות על המוסכמות הקיימות מסכנות את החברה הקפיטליסטית של היום?
"תראי, משתמשים כל הזמן בסיסמאות ריקות מתוכן. שואלים אם אנחנו בעד או נגד שוק חופשי, כשבכלל אין שוק חופשי. יש המון תיאוריות וקונספציות מדעיות סביב הנושא והכל נתון לויכוח, ואסור שתהיה הילה קדושה סביב מושגים. אם מסתכלים על כלכלה כהתפתחות פוליטית, בעצם כלום לא קורה, יש רק מערכות אינטרסים.
"קפיטליזם היא שיטה כלכלית וחברתית שהתפתחה באירופה בין המאה השש עשרה והמאה התשע עשרה. מהמאה ה-19 החל תהליך מלאכותי, כשהוציאו את התובנות הכלכליות מחוץ לחברה. עד אז הכלכלה היתה חלק מכל חברה. היום הכלכלה היא מחוץ לחברה וזה מסכן את החברה. אסור שיהיה נתק ביניהן. צריך להסתכל על הדברים במשקפיים חברתיות וכלכליות כאחד.
"הבנתי שכלכלה איננה מדע, היא חשופה כמו כל תהליך פוליטי. יש תמיד אינטרסים מאחוריה, ותמיד יהיה מי שירוויח ומי שייפגע. בסוף המאה ה-19 70% מהעושר הלאומי באירופה היה בידי 1% מהאוכלוסיה. זה מה שהביא למהפכות ולשואות הנוראות במאה ה-20. הכלכלה שנותקה מהחברה הובילה לאי שוויון, לאי יציבות ולפיצוץ חברתי. זה עלול להתרחש שוב במציאות של ימינו, אם ימשיכו להפריד את הכלכלה מהחברה".
נכון להיום מסיים זיו את עבודתו על סרט דקומנטרי המשמש כבסיס לסרטה החדש של קטרין ביגולו, ומפתח סדרה מעניינת על לוחמים בלתי חוקיים. "אני בודק קפיצות מההווה לעבר של לוחמים שהוצאו מחוץ לחוק, מנסה להבין את הדמוניזציה שעשו לטרוריסטים האלו.
"בסדרה קפיטליזם רציתי לנפץ את התזה, שרק כלכלנים מבינים בכלכלה. אמנם אני לא יודע לייעץ לנגיד בנק ישראל אם להוריד את הריבית או להשאיר אותה כפי שהיא, אבל אני יכול לדעת דברים אחרים בכלכלה ולהתנהל לפיהם. מנקודה בוחנת וביקורתית אני מגיע לכל נושא שאני בודק".
לפנייה לכתב/ת 
